סרטן זה לא חיה - סיפור על אמא שחלתה בסרטן שד

V

ה חוֹפֶש הַגָּדוֹל הִגִּיע וַאֲנִי הוֹלֵך לַק ַיְטָנָה. אִמ ָּא סִיפְּרָה ש ֶׁהִיא סִיּמָה אֶת הַטִיפּוּלִים וְעַכְש ָׁיו ת ַּתְחִיל בְּהַק ְּרָנוֹת. "מָה, יָקרִינו ש ָׁם סְרָטִים?!" אֲנִי ש ׁוֹאֵל. אִמ ָּא צוֹחֶק ֶת וְאוֹמֵרֶת "לֹא, אֲנִי אֶש ְׁכַּב לִי עַל מִיטָה מְיוּחֶדֶת וּמַכְש ִׁיר מְיוּחָד יַק ְרִין לַגּוּף ש ֶׁלִּי ק ַרְנַיִם רַדְיוֹאַק ְטִיבִיוֹת וְהֵם יַעַזְרו לְהַש ְׁמִיד אֶת הַחֲלָק ִים הַחוֹלִים ש ֶׁעוֹד נוֹתְרו בְּגוּף. זֶה כְּמו ת ְּרוּפָה, אֲבָל הִיא בְּצוּרַת ק ַרְנַיִם בִּלְת ִּי נִרְאוֹת". אֲנִי חוֹש ֵׁב ש ְׁ"ת ְּרוּפָת ק ַרְנַיִם" זֶה דָּבָר מַצְחִיק מְאֹד. V