סרטן זה לא חיה - סיפור על אמא שחלתה בסרטן שד

V

כ ש ֶׁאָחִי הֶחָדָש נוֹלַד, הִדְּלָק ְנו וֹת וש ַׁרְנו נִי חֲנוּכִּיָּה, אָכַלְנו סֻפְג ש ִׁירִי חֲנוּכָּה. בָּעֶרֶב ש ָׁאַלְת ִּי אֶת אִמ ָּא:"נָכוֹן ש ֶׁתִינוֹקוֹת ש ׁוֹתִים חָלָב?" "נָכוֹן", אָמְרָה אִמ ָּא. "אָז הוּא יִש ְׁת ֶּה חָלָב מֵהַצִּיצִי ש ֶׁלָּךְ?" ש ָׁאַלְת ִּי. "לֹא", אָמְרָה אִמ ָּא, "הוּא יִש ְׁת ֶּה מבַּק ְבּוּק כִּי הַצִּיצִי ש ֶׁל אִמ ָּא חוֹלֶה וְאֵין בּו חָלָב". "אָה" אָמַרְת ִּי וְהָלַכְת ִּי לְש ַׂחֵק בַּ"לֶגוֹ".