חטיבת הנעורים - דקל וילנאי - עמל רב תחומי - עיתון מחצית ב' תשפ"ו

שורשים, זיכרון וזהות

די לאלימות: כוחן של מילים, כוחה של קבוצה

בימים האחרונים עצרנו בכיתה את שגרת הלמידה כדי להתייחס לאירוע קשה וכואב - רצח הנער בנימין ימנו זלקה. האירוע עורר בכולנו שאלות עמוקות על חברה, על אחריות ועל הכוח שיש לכל אחד מאיתנו - כיחיד וכחלק מקבוצה. בכיתה שוחחנו על כך שבנימין, לפי הידוע, ביקש בקשה פשוטה ובנימוס. אך במקום שיקשיבו לו ויכבדו את דבריו, התפתחה סיטואציה אלימה שהסתיימה באסון כבד. האירוע הזה זעזע אותנו והעלה

למודעות את המחיר הנורא שאלימות יכולה לגבות. במהלך השיחה הדגשנו את הכוח שיש למילים. למדנו שמילה יכולה לבנות או להרוס, לקרב או להרחיק, להרגיע או להצית. עצרנו לחשוב על האחריות שלנו בשימוש בשפה, ועל כך שלפעמים דווקא תגובה רגועה, הקשבה או סבלנות יכולים למנוע הסלמה. דיברנו גם על כוחה של קבוצה - על כך שלחץ חברתי יכול להשפיע לטובה או לרעה, ושכל אחד מאיתנו נדרש לבחור באיזה צד הוא עומד: האם הוא משתתף בהסלמה, או בוחר לעצור אותה. מתוך השיחה עלו ערכים חשובים: סבלנות, סובלנות, קבלת השונה וכבוד הדדי. הבנו שוב עד כמה חשוב להוקיע אלימות מכל סוג שהוא, ולחפש דרכים אחרות להתמודד עם מחלוקות וקשיים - דרך שיח, הקשבה ופתרון בעיות בדרכי שלום. וכיתתה, ובתוספת של רוית אדריאן 2’ ביוזמה של רננה גריינר, מחנכת כיתה ט ותלמידיה יצרו התלמידים קיר מדבר של “די לאלימות” בו העלו 3’ מחנכת ט תחושות מחשבות, המלצות ורצון לייצר חברה מתוקנת יותר. האירוע הכואב מזכיר לנו שהאחריות ליצירת חברה בטוחה ומכבדת מתחילה בכל אחד מאיתנו, כאן ועכשיו - בבית הספר, ברחוב ובכל מקום שבו אנחנו נמצאים. בסופו של דבר, המסר היה ברור: אלימות איננה פתרון. רק דרך של כבוד, הקשבה ואנושיות יכולה להוביל אותנו לחברה טובה ובטוחה יותר. 3 מעיין בן נעים, כיתה ט חט״ב דקל וילנאי 13 חזקים יחד