בית הספר השש שנתי דקל וילנאי אורט למדעים ולאמנויות - עיתון מחצית א' תשפ"א

מדברים (בזום) בגובה העיניים בין שיעורי הזום, העבודות והמבחנים במקצועות השונים, אצלנו מדברים גם על רגשות. בסדנאות העצמה של קדם עתידים מדברים חופשי, משתפים ברגשות וחולקים עם כולם הצלחות ואתגרים.

ההיפך הוא הנכון - כל מי שנפתח ומשתף, זוכה מיד למילים חמות ולחיבוק וירטואלי. על הדרך הוא מגלה כמה חברי הקבוצה חווים חוויות דומות לשלו, וכל אחד שולח את החיבוק, ליטוף או טיפ חשוב, שעוזר להתמודד עם המצב ולהמשיך הלאה. כמנחה של רוב קבוצות ההעצמה הרגשית בקדם עתידים, אני מתפעל בכל מפגש מחדש, מרמת הפתיחות והכֵנות של התלמידים והתלמידות. ממפגש למפגש מתגלה הצורך העז של המשתתפים לאוזן קשבת, לחברים עם קשר עין (אפילו בזום), שפותחים את לבם, מביעים אמפתיה ומשתפים בחוויות האישיות - רגשיותשלהם. גם רונית בן עמוס, שמנחה קבוצה אחת בשכבה י’ ואחת בשכבה י”א, מספרת שהיא מחכה למפגשים ומתמוגגת מהשיתוף של התלמידים, מהכֵנות ומהפתיחות שנוצרה, ומהחיזוק שחברי הקבוצה נותנים אלו לאלו. מה עוד צפוי לנו בפברואר-מרס? איך מתמודדים עם לחץ וחרדה ממבחנים בתקופת בגרויות (מועדי חורף וקיץ). איך ממשיכים עם עתיד לא ממש ברור, בכל הקשור להמשך הלמידה מרחוק/בביה”ס. לתלמידי יב’ - איך נתמודד עם סיום הלימודים בתיכון בתקופת חוסר ודאות, לקראת הגיוס לצה”ל, מכינה קדם צבאית או שנת שירות. והאם באמת תלמידי יא- יב יתחסנו ויוכלו לחזור ללמידה הרגילה והמוכרת. נותר לנו לקוות שלקראת פסח נוכל לאחל לכולנו חג חירות שמח, ושנצא לחירות ולבריאות לפני ליל הסדר. אבי בזק שנה 25 מצויינות עם אופי כבר

לחבר’ה בקדם עתידים יש אתגרים רבים, 5 הם לומדים כמה מקצועות ברמה של יחידות, שותפים במגמות לימוד נחשקות, והלחץ אורב לו מעבר לפינה. התלמידים מכל השכבות (י-יב) זוכים לסדנאות העצמה רגשית, בקבוצות קטנות, ממש כמו משפחה. “ומה עושים שם” אתם שואלים? מדברים על כל הדברים החשובים, שאין להםממשמקוםמסודר בשיעורים הרגילים. מה שהתחיל בשיתוף על גילוי החוזקות שלנו והדברים הטובים שצמחו לנו בימי הקורונה, המשיך בשיחות עמוקות יותר ובשאלות כמו - מהם ההרגלים שלנו שמעכבים את ההצלחה שלנו, איך אני מתמודד עם האתגרים המשפחתיים בימי הסגר, וכמובן - מה קורה לנו בלמידה מרחוק ואיך מסתדרים עם כל ה”זומים” האלה. השיחות במפגשים האלה בנויות אחרת, זה ממש לא שיעור. אין פה חומר לימוד, כי החיים מספקים לנו את כל הנושאים שעליהם אנחנו מדברים. וכאן - המשתתפים קובעים כמה הם פותחים את לבם, כמה הם משתפים, לא רק בדברים הטובים, אלא גם ובעיקר בקשיים, ברגעים שממש קשה לנו, עם עצמנו, עם המשפחה, עם החברים. מה שיפה לראות בקבוצות האלה, זה שאנחנו לא שופטים אף אחד, לא מבקרים.

דקל וילנאי אורט - למדעים ואומנויות 22