מעבדת השיניים - גיליון 61 - מרץ 2020

כלכלה

עצמאי שהוא גם עובד שכיר – חייב להירשם כ"עובד עצמאי" כתנאי לקבלת דמי פגיעה

ההשתכרות צריכה להיות על בסיס ממוצע שנתי. לחילופין יש להוכיח שהפעילות כעצמאי היתה בחודשים הנטענים בלבד, ולא לאורך השנה. יש לבחון את ההכנסה החייבת ולא את מחזור ההכנסות. גידול ביכולת הפקת הכנסות (עקב פיטוריו כשכיר), אינו רלוונטי, אלא ההכנסות בפועל. קביעת הסיווג כ"עצמאי שאינו עונה , ואי התייחסות 2013 להגדרה" בשנת המבוטח לסיווג זה במכתבו למל"ל בשנת , משמשים לרעתו. 2016 עיקר הדין הוכרע מההנמקות הבאות: כבר נפסק כי מי שרשום כעובד שכיר אינו יכול להיחשב כמי שעשה את המוטל עליו כדי להירשם כעובד עצמאי, אף אם שולמו עבורו דמי ביטוח מירביים (המל"ל – צבי גסנר). עוד נפסק כי החובה להירשם היא של המבוטח עצמו ולא של רו"ח שלו, וגם טענת רשלנות לאי ביצוע כאמור – אינה מספקת (פסקי דין ברדה והניג). לסיכום קובע ביה"ד כי אף אם המבוטח פעל "על פי עצת רו"ח שלו, אין בכך כדי לתקן את מחדלו מלרשום עצמו כעצמאי". התביעה נדחתה. בשולי הדברים עובדים שכירים שמשתכרים מעל תקרת ההכנסה המירבית החייבת בדמי הביטוח, ועובדים במקביל כעצמאים, חייבים לבחון במל"ל את מעמדם ולהירשם במועד, אף שאינם חייבים בדמי ביטוח בשל עבודתם כעצמאים. ככל שתארע להם חלילה תאונת עבודה במסגרת עבודתם כעצמאים, הפגיעה לא תוכר כפגיעה מעבודה!!!, ככל שלא היו רשומים במל"ל כעובדים עצמאים לפי ההגדרה בחוק הביטוח הלאומי, בזמן n התאונה.

, הוא מסווג כעצמאי שאינו עונה 2011 להגדרה בחוק, ולכן אינו מבוטח בענף נפגעי עבודה כעצמאי. , משביקש המבוטח לבטל 2016 בשנת קביעת מקדמות וחובות טען שהינו ממשיך להיות שכיר (מבלי לסתור את סיווגו בנוסף כ"עצמאי שאינו עונה להגדרה"). 2017 משומות מס הכנסה עד וכולל שנת – אין אינדיקציה להיותו עצמאי. הפיק חשבונית ע"ס 28/12/2017- ב (ללא מע"מ) עבור לקוח ₪ 5,100- כ שלדבריו, בדרכו משם נפצע בתאונה. כמו הוציא חשבונית ללקוח 3/2018 - כן ב אחר בגין עבודה שלדבריו ביצע עבורו .2016 בשלהי שנת לטענתו, משפוטר משני מקומות עבודתו כשכיר החל להעצים את פעילותו כעצמאי, על מנת שלא תיפגע הכנסתו. ,2018 במהלך הדיון המשפטי, בשנת הוציא רו"ח המבוטח מכתב למל"ל ובו לא שולמו דמי ביטוח 2017 ציין כי בשנת כעצמאי, היות והמבוטח עבר את תקרת דמי הביטוח כשכיר. לטענת המבוטח ורו"ח, עובדה זו הינה העילה לכך שלא נפתח עבור המבוטח כל אותן שנים, תיק כעצמאי. לטענת המבוטח, המל"ל בחר שלא לחקור אותו על תצהירו לפיו עבד בחודשים והשתכר סכומים 2017 נובמבר –דצמבר כל חודש, ולכן ₪ 5,000- העולים על כ שכר 50% מתקיים התנאי של הכנסה של ממוצע במשק. תביעתו של המבוטח לדמי פגיעה נדחתה בהיעדר רישום במועד כעובד עצמאי. עקרי הדיון והחלטה ביה"ד מציין (ולא כעילה המרכזית לתוצאת הפסק) כי גם אם יקבל עובדתית את החשבוניות האמורות, הרי בחינת

54699- ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 2019 בדצמבר 16 ) דחה ביום 05-18 את תביעתו של מר אולדובסקי (להלן: המבוטח) לתשלום דמי פגיעה, שלטענתו אירעה לו תוך כדי ועקב עבודתו כעצמאי. זאת, כיוון שלא היה רשום בזמן התאונה במוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל), כעובד עצמאי לפי ההגדרה שבחוק הביטוח הלאומי. עיקרי החוק לחוק קובע כי עובד עצמאי הוא מי 1 סעיף שעסק במשלח ידו שלא כעובד, והתקיים בו אחד מאלה: עסק במשלח ידו לפחות עשרים שעות בשבוע בממוצע. הכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו מהשכר 50%- לא פחתה מסכום השווה ל )2019 – בשנת ₪ 5,137( הממוצע במשק שעות בממוצע 12 עסק במשלח ידו לפחות בשבוע, והכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום השווה 1,541( מהשכר הממוצע במשק 15%- ל .)2019 לחודש – בשנת ₪ לחוק קובע: לגבי עובד עצמאי, 77 סעיף תנאי לגמלת נפגעי עבודה הוא שבעת הפגיעה המבוטח היה רשום כעובד עצמאי, או שעשה את המוטל עליו להירשם. .)808 (בעניין זה ראה מבזק תמצית עיקר העובדות וטענות הצדדים המבוטח עבד כשכיר בשני מקומות עבודה .2017 עד דצמבר נפגע בתאונת דרכים, 12/12/2017 ביום לטענתו – עת היה בנסיעה מלקוח אל ביתו. הודיע המל"ל למבוטח 2013 בתחילת שנת כי לאור העולה משומת מס הכנסה לשנת

36

2020 מרץ l 61 מעבדת השיניים