בית מדרש דרך השלום - ימים נוראים

טז. יֵש שֶׁנָהֲגּו לִלְּמֹד בְּיוֹם כ"ה אֱלּול ּפָרָש ת בְּרֵאשִית עַד "וַיְּהִי עֶׁרֶׁב וַיְּהִי בֹקֶׁר יוֹם אֶׁחָד", ּובְּיוֹם כ"ו ּפָרָשָה שְּנִיָה עַד יוֹם שֵנִי, וְּכֵן עַל דֶׁרְֶׁך זֶׁה בְּכָל יוֹם, עַד יוֹם רֹאש הַשָנָה שֶׁתִהְּיֶׁה בו ּפָרָשַת "יוֹם הַשִשִי", שֶׁבו נִבְּרָא הָעוֹלָם. [ילקו"י ימים נוראים עמ' קלד]. סִימָן תקפא - אֶׁת מִי רָאּוי לְּמָנוֹת כִשְּלִיח צִב ּור א. עַל הַגַבָאִים שוֹמְּרֵי מִשְּמֶׁרֶׁת הַקֹדֶׁש דִי בְּכָל אֲתַר וַאֲתַר, לִבְּחֹר שְּלִיח צִבּור הָגּון לִתְּפ ִּלוֹת רֹאש הַשָנָה וְּיוֹם הַכ ִּפּורִים, כִי הַשְּלִיח צִב ּור הּוא בְּדֻגְּמַת הַכֹהֵן גָדוֹל, שֶׁתְּפ ִּלָתו עוֹמֶׁדֶׁת עֲב ּור כְּלַל יִשְּרָאֵל. וְּלָכֵן יְּח ַּפְּש ּו אַחַר אִיש יְּרֵא שָמַיִם, וְּאִם אֶׁפְּשָר שֶׁיִהְּיֶׁה תַלְּמִיד חָכָם. וִידַקְּדְּקּו בָזֶׁה לְּחַּפֵש שְּלִיח צִבּור הַיוֹתֵר הָגּון וְּגָדוֹל ב תוֹרָה ּובְּמַעֲשִים טוֹבִים שֶׁאֶׁפְּשָר לִמְּצֹא. וְּאִם אֵינו הָגּון, עַל זֶׁה נֶׁאֱמַר: "נָתְּנָה עָלַי בְּקוֹל ָּה עַל כֵן שְּנֵאתִיהָ". [וְּהַיְּנּו, שֶׁמְּה ַּפ ְֵך מִדַת רַחֲמִים לְּמִדַת הַדִין, ּומְּעוֹרֵר סִטְּרָא דְּדִינָא בְּשֶׁפַע] . וְּכֵן הַתוֹקֵע בַשוֹפָר יִשְּתַדְּלּו שֶׁיִהְּיֶׁה יְּרֵא שָמַיִם ּובֶׁן תוֹרָה. וְּכָתַב מָרָן בְּשֻלְּחָן עָרּו ְך (סי' נג ס"ד) : שְּלִיח צִבּור [בִפְּרָט בַיָמִים הַנוֹרָאִים] צָרִיְך שֶׁיִהְּיֶׁה בֵיתו רֵיקָן מֵעֲבֵרוֹת, וְּש ֶֹּׁלא יֵצֵא עָלָיו שֵם רַע אֲפ ִּלּו בְּיַלְּדּותוֹ, וְּצָרִיְך שֶׁיִהְּיֶׁה עָנָו ּומְּרֻצֶׁה לַקָהָל, ּומַעֲבִיר עַל מִדוֹתָיו, וְּקוֹלו עָרֵב, וְּרָגִיל לִקְּרוֹת בַתוֹרָה ּובַנְּבִיאִים ּובַכְּתּובִים. עַד כָאן. [וְּעַל כָל ּפָנִים הַשְּלִיח צִבּור שֶׁמִת ְּּפַּלֵל, יִהְּיֶׁה אֲשֶׁר יִה יֶׁה, יִתֵן לִבו לִהְּיוֹת לֵב נִשְּבָר, ּולְּהִתְּּפַּלֵל בְּלִי גַאֲוָה, שֶׁזֶׁה מַפְּתֵח גָדוֹל שֶׁיֵש בְּיָדֵינּו לְּקַבָלַת הַתְּפִּלוֹת] . וְּצָרִיְך שֶׁתִהְּיֶׁה לְּשוֹנו צֶׁחָה לְּבַטֵא אֶׁת כָל הָאוֹתִיוֹת כְּתִקְּנָן. אֲבָל אִם קוֹרֵא אוֹת ח' כ מו אוֹת כ' רְּפ ּויָה, או אוֹת ע' כְּמו אוֹת א', וְּאוֹת ק' כְּמו אוֹת כ' דְּגּושָה, אֵין רָאּוי לְּמַנוֹתו לִשְּלִיח צִבּור (מגילה כד:) . וְּאִם אֵין הָגּון כְּמוֹתו לְּשַמֵש שְּלִיח צִבּור, מֻתָר לְּמַנוֹתוֹ, וְּרַק יִשְּתַדֵל לְּהַרְּגִיל עַצ מו לְּבַטֵא הָאוֹתִיוֹת כַהֹגֶׁן.

[ילקו"י ימים נוראים עמ' קלה].