בית מדרש דרך השלום - ימים נוראים

הֵיטֵב ּולְּכַּוֵן לְּבִרְּכו תָיו, וְּלַעֲנוֹת אָמֵן אַחַר הַבְּרָכוֹת. ּומִהְּיוֹת טוֹב רָאּוי וְּנָכוֹן לְּדַקְּדֵק הֵיטֵב לִשְּמֹע אֶׁת כָל חֲזָרַת הַשְּלִיח צִבּור בְּיוֹתֵר בְּיָמִים א ֵּלּו. וַחֲזָרַת הַתְּפ ִּלָה יֵש ב ָּה מַעֲלוֹת רָמוֹת, ּולְּפִי הַסוֹד הִיא מְּעֻּלָה יוֹתֵר מ תְּפִּלַת הַּלַחַש, ּובִפְּרָט בְּיָמִים קְּדוֹשִים אֵּלּו. וְּלָכֵן ּפָשַט הַמִנְּהָג שֶׁהַצִבּור מְּנַגְּנִים אֶׁת סִיּום הַקְּטָעִים יַחַד עִם הַשְּלִיח צִבּור. ּומִכָל מָקוֹם מִי שֶׁמִת ְּּפַּלֵל לְּאַט, ֹלא יִטָרֵד בִתְּפִּלָתו מֵחֲמַת שֶׁמַפְּסִ יד חֵלֶׁק מֵחֲזָרַת הַשְּלִיח צִבּור, דְּעָדִיף שֶׁיִת ְּּפ ַּלֵל לְּאַט וְּאֵין לו לָחּוש שֶׁמַפְּסִיד מֵהַחֲזָרָה. ּומֻתָר לַקָהָל לוֹמַר בְּלַחַש ּובְּקוֹל דְּמָמָה דַקָה אֶׁת טֹפֶׁס הַבְּרָכוֹת שֶׁבִתְּפִּלוֹת הַיָמִים הַנוֹרָאִים, ּובַחֲזָרַת הַשְּ לִיח צִבּור, יַחַד עִם הַשְּלִיח צִבּור הָאוֹמְּרָם בְּקוֹל רָם, וְּאַף מֻתָר לְּהַזְּכִיר אֶׁת שֵם ה' שֶׁבְּנֻסַח טֹפֶׁס הַבְּרָכוֹת, דְּכָל מַה שֶׁאָנ ּו מַחְּמִירִים בִסְּפֵק בְּרָכוֹת, הּוא דַוְּקָא כְּשֶׁמַזְּכִיר אֶׁת הַשֵם בְּנֻסַח בְּרָכָה, אֲבָל כְּשֶׁמַזְּכִיר אֶׁת הַשֵם בְּדֶׁר ְֶׁך בַקָשָה ּותְּחִנָה או הוֹדָאָה, אֵין בָזֶׁה שּום אִסּור כְּלָל. וְּנָכוֹן ש ֶֹּׁלא יַגְּבִיהּו קוֹלָם עִם הַשְּלִיח צִבּור. וְּרַק יִזָהֲרּו לְּהַפְּסִיק וְּלִשְּתֹק בַחֲתִימַת הַבְּרָכוֹת, וְּיַעֲנּו "ב רּו ְך הּוא ּובָרּו ְך שְּמוֹ" וְּ"אָמֵן" אַחַר הַשְּלִיח צִבּור. [ילקו"י ימים נוראים עמ' רמב]. כט. בַחֲזָרַת הַשְּלִיח צִבּור כְּשֶׁאוֹמֵר "וְּאַתֶׁם הַדְּבֵקִים בַה' אֱֹלהֵיכֶׁם", אֵין לוֹמַר "הַיוֹם תִכְּתְּבֵנּו לְּחַיִים טוֹבִים", שֶׁאֵין אָנּו יְּכוֹלִים לְּהַחֲזִיק עַצְּמֵנּו כְּצַדִיקִים גְּמּורִים שֶׁנִכְּתָבִים וְּנֶׁחְּתָמִים לְּאַלְּתַר. א ֶּׁלָא יֹאמַר: "הַיוֹם תִתְּנֵנּו לְּחֵן ּולְּחֶׁסֶׁד ּולְּרַחֲמִים, וְּתִכְּתְּבֵנּו לְּחַיִים טוֹבִים ּולְּשָלוֹם". [ילקו"י שם עמ' רמה]. ל. אַחַר הַחֲזָרָה אוֹמ רִים "אָבִינּו מַלְּכֵנּו" וְּכּו'. וְּאִם חָל רֹאש הַשָנָה בְּשַבָת, יֵש נוֹהֲגִים לְּאָמְּרוֹ, ּומְּד ַּלְּגִים הַזְּכָרַת חֵטְּא וְּעָווֹן, וְּכֵן ּפָשַט הַמִנְּהָג בְּרֹב בָתֵי הַכְּנֶׁסֶׁת שֶׁל הַסְּפָרַדִים. וְּכֵן בְּ"שַבַת שּובָה", וְּכָל שֶׁכֵן ב יוֹם הַכִּפּורִים שֶׁחָל בְּשַבָת, שֶׁהּוא גַם יוֹם הַדִין. וְּכֵן רָאּוי לִנְּהֹג. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁמִנְּהָגָם בָרּור שֶֹּׁלא לוֹמַר "אָבִינּו מַלְּכֵנּו"