סיפור חיי - סיפורו של יעקב שנהב

נעוריי

ברשוב, רומניה | 12.04.1935 עד 12.04.1939 במסגרת הקן היו בני כיתה שבאו מבתים טובים. הייתי ילד מאד סקרן וקראתי הרבה ובני הכיתה עזרו לי בלמידה ולימדו אותי דברים שרציתי לדעת ושסיקרנו אותי. (האחות מרים נזכרת ומספרת איך יעקב אחיה, מגיל צעיר, היה מפרק מכשירים ומרכיבם מחדש או מרכיב מהם מכשירים אחרים. וכך עד היום...) חגגו לי בר מצווה אורתודוקסית. בברשוב היו שני בתי כנסת, אחד אורתודוקסי, אליו השתייכנו והשני נאולוגי- 13 בגיל רפורמי. למדתי את ההפטרה עם הרב בחדר. היה לי קול ערב ושרתי את ההפטרה "לשביעות רצון המשתתפים". לקראת בר המצווה קנו לי חליפה ועניבה כמו שהיה מקובל וקבלתי מתנה שעון יד. אני זוכר את הסוכריות שזרקו הנשים מלמעלה מעזרת הנשים. שנים ובסיומם קבלתי תעודת חשמלאי וזה 3 למדתי חשמלאות בבית מלאכה בתור חניך. הלימודים ארכו 14 בגיל היה מזלי, זה עזר לי מאד בהמשך, בזמן המלחמה. , יצאתי להכשרה בצפון מערב רומניה, בגבול עם הונגריה. בספטמבר פרצה המלחמה ואז 17 , כשהייתי בן 1939- ב ההכשרה נסגרה והצטרכנו לחזור איש איש לעירו. בתקופה הזאת גם הקן בברשוב נסגר וחסר לי מאד. לקחתי יוזמה ואספתי כמה נערים ובחורים ויחד המשכנו את הפעילות והיו הרבה שיחות על הציונות. היוזמה התפרקה כשההורים התערבו.

1938 , קן ברשוב

1939 , הכשרה

תעודת חשמלאי מרומניה