סיפור חיי - סיפורו של אהרון אפריים

אימרה שהסתובבה הרבה בכ פר הנוער . שאהרון הוא היקה האחרון בכפר הנוער . קמנו מוקדם ב 4.00 בבוקר. בשבתות קמנו ב 2.00 בלילה לחליבה. אמנם עבדנו עבודת כפיים אך נהנינו מהעבודה. הצטיינתי בכל ענף וענף, וכל חודש קיבלתי פרס. הפרס היה לירה, שהי י תה שווה הרבה כסף בשנות ה -50 . ב 25 גרוש נסעתי לחיפה, נכנסתי לסרט, קניתי פל א פל וגזוז ועוד נשאר לי עודף. מחזור שלי בכפר הנוער היה טוב, והיו בו חברים מכל הגלויות. היה לי גם קשר עם מחזורים אחרים ואפילו ש התחרינו זה בזה. אני הייתי במחזור ל הייתה א " תחרות נגד מחזור ל " ב ואנחנו ניצחנו בכל התחומים ... גם היו לנו בנות יפות יותר, גם ו במשחקים נצחנו אותם. (חנוש רפלד בתו של המנהל הראשון אויגן מיכאליס. ואשתו של המנהל השני מוטל'ה רפלד, היתה איתי במחזור). עד 1954 עבדנו ולמדנו. ב 1954 החבר'ה התגייסו. הרוב התגייסו לנח ל. " אני סיימתי בגיל 16 ולא יכולתי להתגייס . התחלתי לבכות, המדריך שאל אותי למה אני בוכה, ואמר לי: " ילד, ילד, הצבא לא יברח אח"כ תתגייס. " עד הגיוס התחלתי לטפל בשני משקים בכפר חסידים. חצי יום עבדתי אצל שרגא סגל, אח"כ הלכתי לטפל במשקים של יעקב צ'רנוצקי ודרמן שהיו גם קרובי משפחה. בבוקר עבדתי אצל דרמן ואח"כ אצל יעקב צ'רנוצ . 'קי אהבתי א ותם הייתי אצלם כמו בן, והם אהבו אותי. גרתי ברחוב נחל קדומים אצל אנגלרד בצריף. קיבלתי חדר קטן. בשלתי לבד, בצריף גם היה רווק בן 16 ועצמאי . אם רציתי בשר הייתי פונה ללאה צ'רנוצ'קי. באתי לחלוב פרות, הייתי מכבה את החשמל ותופש יונים בחושך. למחרת הלכתי ל שוחט, שחט את היונים. לאה הי י תה מורטת ומכשירה ומבשלת לי את הבשר. זה היה בתקופת הצנע . בשנות ה -50 . קיבלו אז אוכל ע"י תלושים. אני זוכר שקיבלתי חצי חבילה מרגרינה, 200 גרם בשר , ואבקת ביצים. כל שבוע קיבלנו את הכמות הזאת . תקופת , וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. הוטלו הגבלות על כספים שניתן להוציא מהארץ. אזרח ישראלי שיצא לחו"ל באותה תקופה יכול לשאת עמו רק סכום קטן של מטבע חוץ. בהמשך עלו אף ה צעות להרחבת המדיניות באמצעות ייצור רהיטים "עממיים" במחיר זול ועוד כהנה וכהנה הצעות . החברים שלי באותה תקופה היו המדריכים בכפר הנוער וגם תלמידים קטנים ממני בשנה. עבדתי כחצי שנה אצל שניהם. בכפר הנוער שלמה בירנבוים שאל אותי, מה אתך אהרון. אמרתי לו אני עובד בכפר חסידים. למה לא אמרתם שאתם צריכים אותי? אמרתי לו יש לי עוד חצי שנה עד הגיוס לצבא. אמר לי אנחנו מכירים אותך ואתה עובד מצוין רוצים אותך כמה שרק תוכל. שמחתי כי קיבלתי אוכל מוכן, לא הייתי צריך לבשל לעצמי. עבדתי עד נובמבר 1955 עד הגיוס לצבא . התגייסתי בגיל 17 ו חצי. לפי ה ויקיפדיה. מדיניות צנע הונהגה בישראל בין השנים 1949 – 1959

מטבחון

הצנע