סיפור חיי - סיפורו של אהרון אפריים

מימין אברהם אברמזון נהג הבסיס ומשמאל אהרון

איתם עבדתי במשמעת חזקה אך הם קיבלו את המרות. עבודה זו מאד מעייפת, כל היום על הרגליים. 48 שעות עבודה ו 48 שעות חופש. לעיתים היו תקלות עם האסירים. הם נתנו מכות אחד לשני, חתכו א ח ד לשני את הפרצוף. מה עושים במצב כזה? מביאים תגבורת ומקלות ומתמודדים. לפעמים כשיש הפגנות הזמנו את הצבא. בעבודה הזו נפגשתי עם בנ י משפחה שנשפטו, או עם בני מחזור שלי. אמרתי להם בפירוש "כשאתם רואים איש סגל תתנהגו בהתאם". יום אחד חזרתי מחופשה ואני רואה תלמיד ממחזור מ כפר הנוער (מחזור לב'). הוא ראה אותי ושמח וא מ ר לי בקול רם "שלום, מה שלומך?". שאלתי אותו "אתה מדבר אלי? מהר תקפוץ לדום ,כשאתה מדבר עם המפקד". פזלתי הצידה וראיתי את הרס"ר, אם לא הייתי מגיב כך הרס"ר היה מעלה אותי על טיל. האסירים מקבלים את הציוד ולפני שהם מקבלים מסבירים להם מה הולך ואיך להתנהג. אצל האסי רים בכלא אין הצדעות, הם ישר קופצים לדום ולא זזים עד שמשחררים אותם. היה אסיר בן המחזור שלי מאד בעייתי. כל הזמן הגישו נגדו תלונות . לא רציתי שיישאר באגף . לקחתי את התלונות ולא הגשתי אותן למפקד הבסיס . התהליך הוא שמי שמסרב פקודה ישר מכניסים אותו לתא מעצר, חד ר גדול בו הוא נמצא לבד. אח"כ מגישים תלונה ומגישים למשפט ואז מקבל 7 ימים צינוק שזה חדר קטן, חשוך עם חלון קטן. יש גם תא מעבר למי שעושה חכמות. ליםי תאים רג הם תאים שבהם נמצאים כל העצירים כ - 20- 30 איש. כל שעה צריך לבקר את האסיר שבצינוק ,לחתום ולכתוב מה השעה. היה לי אירוע עם אחד האסירים. הוא סרב פקודה וקיבל 7 ימים צינוק. הייתי צריך להכניס אותו לשם ואז הוא עשה מין סימן של שבועה (סימן מרוקאי) ואמר: " אם אתפוס אותך בחיפה, תראה מה אעשה לך. " אמרתי לו, ": אתה מאיים על מפקד, זה יכול לה י גמר ב 15 שנה בית סוהר, אל תעשה שטוי ות. בחיפה אני הולך לבד, כאן אין לך רשות לאיים, אני מזהיר אותך " . הוא השתחרר מהכלא. יום אחד אני יוצא עם חברים, ואנחנו מתפזרים בהדר הכרמל. אני הלכתי לשק"ם ושם אני פוגש אותו. הוא מרים את היד ואומר ": שלום המפקד אפרים. " אמרתי לו ": בשבילך אני לא מפקד עכשיו אלא ס מל. מה אתה רוצה? . " רצה שנלך לשתות. אמרתי לו נשבעת ?? והוא " אמר : עזוב, כולם אוהבים אותך בכלא. " אמרתי לו, מזלך שנתקלת בי. ביקש סליחה ואז אמרתי לו זה היה התפקיד שלי.