סיפור חיי - סיפורו של אהרון אפריים

היו ברכות , קיבלנו את התעודות מהנשיא ומהרמטכ"ל וממפקד חטיבת ירושלים. משם יצאנו לצעדה ברחובות ירושלים. היינו כ 40-50 חיילים מכל היחידות. אנשים צפו בנו במצעד וזרקו עלינו פרחים. לאחר מכן היה סיור בירושלים ואח"כ כל אחד חזר בהסעות לבסיס האם שלו. חזרנו לעבודה השגרתית ויום אחרי כן הגיע הקמצ"ר - קצין משטרה צבאית ראשי. הוא שאל את מפקד הבסיס מי הבחור שקיבל הצטיינות אצל הנשיא. היי תי בחדר האוכל. הוא נגש אלי ואמר, תגיד לי לחצת למישהו את היד אחרי הלחיצה לנשיא. אמרתי ,לא ואז הוא לחץ לי את היד. חודש אחרי כן השתחררתי ב 13 למאי 1958 .

כפר הנוער

כעובד

חזרתי לכפר הנוער הדתי. השתחררתי ב 13 למאי וב 15 כבר התחלתי לעבוד. בהתחלה הייתי מדריך מספוא הכוונה לגידולים עבור מזון לפרות. בקיץ הגידולים הם בעיקר תירס, גם אספסת ווידן (ממשפחת הדגנים). בחורף הגידולים הם אפונת דן, תלתן וכרוב גבוה. באביב הבאנו סלק

מספוא.

מספוא.

התעסקתי גם בחריש, קציר, השקיה ובקיץ בהעברת צינורות. העב ודה הי י תה קשה, בעיקר בחורף , כי היה צריך להוציא ירק מהשטח החוצה והטרקטור לא יכול לה י כנס בגלל הבוץ. הייתי אחראי על 10-15 ילדים והם אהבו ושמחו לעבוד .בכפר הנוער הדתי הילדים חצי יום לומדים וחצי יום עובדים, ומתחלפים בחצי השבוע השני. עבדתי עם הילדים בהתאם. נת בש 1962 קיבלתי אחריות גם על הקומפוסט. (יחד עם המספוא). בקומפוסט הכוונה לאשפת בתים, קש רקוב ועלי אלון - פסולת שממנה עשו קומפוסט לזיבול השדות. זה זבל מאד משובח ונועד בעיקר לעצים ולשתילים. נעשו תחרויות ארציות למי זבל יותר משובח. הגעתי עם התלמידים 3 פעמים למקום ראשון, 4 פעמים למקום שני ופעמיים למקום שלישי. (בתחרות זו משתתפי גם קיבוצים וגם מושבים).

ם