סיפור חיי - סיפורו של אהרון אפריים

גם הגיס שלי, אח של שושנה למד פה. גם הוא היה בעייתי. אף אחד לא רצה שיעבוד אצלו. לבסוף הוא עבד איתי. כששאבנו את הזבל, אמר לי: " מה זה? גיס דופק גיס". הכרחתי אותו לעבוד וגם הבטחתי לו שבעתיד יעבוד גם ברפת. הרפת הי י תה מקום עבודה מועדף. העבודה ברפת ונהיגה בטרקט ורים היו מן העבודות היותר מכובדות בחורף ובאביב קצרו בחרמש . כשהפסקתי לתת לתלמידים ל עבוד בחרמש, הם בכו. זה מחיר

הקדמה.

עד היום הם מעריכים אותי.

יחד עם ילדי כפר הנוער בעבודה

גם בנות עבדו במספוא. לפעמים כשהיה גשם שחררתי אותם מעבודה, אך הבנות לא הסכימו שהן תשתחררנה והבנים לא. הם טענו שהפרות רוצות אוכל בכל מזג אוויר. לפעמים בנות היו אפילו יותר מוצלחות מהבנים. הבנות גם עבדו בחליבה. כל שלושה חדשים התחלפו בענפים. בכל כיתה תלמיד א חד רשם במה כל אחד רוצה לעבוד. רכזתי את כל הבקשות -ו 85 י אחוז מ לאתי אחרי הבקשות. הענפים בהם עבדו: חדר אוכל הגדול חדרי אוכל קטנים, נקיון בבנייני ביה"ס, חצרנות, ספרייה, בית כנסת ובמשרד עזרו לפקידות. יש מקומות עב שבהם התחילו ב 5.00

בבוקר.

הדו

בגרות בגידולי שדה

הכנה לבחינ

ות