סיפור חיי - סיפורו של דודו דג

14

יורם חברי, בראותו שאני משועמם, יעץ לי לדבר עם המפקדים ולומר להם שאני רוצה חטיבה. לא ידעתי מה זה אומר אבל בלבי חשבתי שכל דבר אחר יהיה טוב יותר. הוצע לי לעבור לחטיבה 7 (אני העדפתי לשרת בצפון) ונשלח תי לגולני, למחנה בן - עמי ליד בוסת -ן הגליל. שם היתה מחלקת מודיעין שהתחלקה ל -3 : אנשי שטח, מערך ושרטוט. המפקד הקצין היה לפני פרישה ולא קידם אותי, אז אני התחלתי להשתבץ ולאסוף ידיע ות על מערך האויב. בסופו של דבר ה תמקדתי ב נושא והייתי בקיא במערכי האויב בלבנון, סוריה וירדן. ממחנה בן - עמי עברנו למחנה קבע בכפר ילדים (ליד כרמיאל). שוחחתי מספר פעמים עם קצין אג"מ והסברתי לו את מצבי המשועמם וזה עזר כי נשלחתי לקורס מכי"ם בג'וערה. בסיום קורס מכי"ם עברתי קורס סמלי מודיעין בבה"ד 15 , ליד רמלה (מפקדת סלאמה ההרוסה). לאחר כל הקורסים חזרתי לחטיבת גולני והייתי סמל מח לקה במודיעין.

חסן

בשנת 1953 התג ייסתי ובשנת 1955 השתחררתי מהצבא אולם עד 1973 הייתי רוב הזמן עם מפקדי הכח, בין אם זה בחטיבה או באוגדה. הייתי בהאזנה מתמדת לרשתות הפיקוד וזמין למתן אינפורמציה מודיעינית על וחותכ האויב. תדרכתי על כוחות האויב את מחלקות המודיעין בגדודים ואת יחידת הסיור החטיבתית , כולל קציני המודיעין (קמ"נים), על איסוף ודווח חומר. בערבי המחנה הסגורים סקרתי לפני החיילים על כל אירועי השבוע בארץ ובעולם. באותו זמן מדינת ישראל החליטה להקים מוביל מים ארצי מהכנרת לדרום והכינה תכנית להטות את קו זרימת מי הירדן וע"י מפל שייצור חשמל לצרכי שא יבת המים מהכינרת. לצורך חפירת ה"תעלה" הובא כל הציוד הכבד שבמדינה והספיקו לחפור ולבנות 17 ק"מ עד שהסורים החלו להפגיז ולמנוע המשך העבודה. באותה עת הייתי עם החטיבה בהבטחה - בראש פינה. בגבול סוריה ישראל היו הרבה שטחים מפורזים אליהם הייתי נכנס עם מדים כחולים של ה משטרה וזכור לי שבאחת מהפעולות המודיעיניו ת שלי בחטיבה נסעתי ע סוללת אבן שהוקמה על אגם החולה לעבר היאחזות גונן, שהיתה בגדה הסורית, על מנת לסקר ולבדוק את פעילות הסורים. במארבים בסיורי העומק בשטח האויב הנחייתי את הכוחות לביצוע המשימות ודאגתי לחזרתם בשלום. מפע ם לפעם צויידתי במסמכים

ל