בית הספר התיכון דקל וילנאי עמל למדעים ולאמנויות - עיתון מחצית ב' תשפ"ב

עיתון

בית הספר התיכון דקל וילנאי עמל למדעים ולאמנויות

דקל ויל אי

רב תחומי קבוצת הרב תחומי

מיסודה של ההסתדרות החדשה

2022 עריכה: שרון מדינה שרת ומערכת עיתון ביה״ס. גליון מחצית ב’, תשפ״ב

מהדורת קיץ ץ עיתון מחצית ב׳ התשפ״ב

לכניסה לאתר האינטרנט של בית הספר קוד QR סרקו את ה

/https://www.instagram.com/dekeltichon עקבו אחרינו באינסטגרם של התיכון

דבר המנהלת - דינה זייצב

מורים, הורים ותלמידים יקרים, הינה נגמרת שנת הלימודים וכמסורת בית ספרית, יוצאת עוד מהדורה חדשה של העיתון הבית ספרי. גם הפעם העיתון הוא בגרסה דיגיטלית, כך שקיימת אפשרות לכל קורא להיכנס לקישורים - לצפייה בסרטונים, שמיעת פודקסטים ולהרגיש את האווירה

ששררה בפעילויות שונות. במחצית השנייה של שנת הלימודים התקיימו הרבה פעילויות חברתיות וגם מגוון פעילויות במסגרת לימודים במקצועות שונים. בעיתון תוכלו למצוא כתבות על סמינר לימודי בינתחומי לכיתות מואץ, סיורים לימודיים לתלמידי ביולוגיה ולימודי ארץ ישראל, יום עיון לתלמידי פיזיקה במג’יק-קאס, מופעים והפקות של תלמידי תאטרון ומחול, תערוכה של תלמידי אמנות וכד’. אני גאה בתלמידינו ובצוות החינוכי שלנו על גישה יצירתית לתהליך הלימודי, ועל ךמידה חווייתית ומשמעותית. אני בטוחה שבדרך זאת תלמידינו זוכים להישגים מעולים תוך למידה מתוך עניין וסקרנות. אני רוצה להודות לכל הכתבים, הצלמים והשותפים להוצאה לאור של העיתון, ובמיוחד לשרון מדינה-שרת על ריכוז החומרים ועריכת העיתון. יישר כח! אני מאחלת לכולכם חופשה נעימה, קיץ תוסס ומלא חוויות. תצברו כוחות ותחזרו לשנת הלימודים הבאה מלאי מרץ.

דינה

דקל וילנאי עמל - למדעים ואומנויות 2

יום מורה-תלמיד כמיטב המסורת בכל סיום מחצית - יום מורה-תלמיד חגיגי וב בחלוקת תעודות מחצית, שיחות בלובי, הוקרות למחנכים ונשיקות מהמובי”ס יום “חילופי שלטון” אצלנו בתיכון

ר

ב

ו

ו

ע

ת

מ

ת י

ת

ח

ר

ב

חברי המוביס, בהנחיית הרכזת החברתית שרון מדינה-שרת, התלוו לאורך יום שלם, לבעלי תפקידים בביהס וסיימו את היום עם חוויות ומלא תובנות: הלו”ז צפוף, אין זמן לקפה, היום עובר מהר, יש מלא עבודה מעניינת מאחורי הקלעים

ובעיקר - הצוות כל הזמן פועל שיהיה לתלמידים יותר טוב. בסיום היום - ביקשו: רוצים עוד יום כזה! הידד ליהונתן, מיכל, זואי, עדן-אמונה, דניאל, שלו, לינוי, ניר, הראל, נעמי, מאי, איתי, נעם, אלמוג, אלון, אריאל, עדי, אלון ושיר על ייצוג התלמידים לאורך היום הנפלא הזה

מובי”ס בתיכון  שעושה _ #מועצה

דקל וילנאי עמל - למדעים ואומנויות 3

ה

פ

נ

ך ו

ו

ה

ו

א

פ ה ר

ר ו

א ל ת י מ י

י ו ו

א

ו ח ך ר ו

א ש ד

ר ד

הלובי הפך למאהל בדואי מטורף ב”ה - אמונה, שירי, נעמה ושיר השינשינית

פיכה” שארגנו בנות השירות שלנו היצירתיות

אוהלי להטוטנים משגעים וימי נושאים לתחפושות

דקל וילנאי עמל - למדעים ואומנויות 4

הפנינג פורים מושלללםםם - שניצח את הקור והשלג, בהפקת הנהגת שכבה יב האלופה, ובהובלת רכזת השכבה נחמה נפתלי והצוות החינוכי. היה שמח!!

ר

ב

ו

ו

ע

ת

מ

ת י

ת

ח

ר

ב

חברי המובי”ס ותלמידים נוספים, שמחו ורקדו עם ניצולי שואה, תושבי העיר, במסיבת פורים חגיגית. תודה לנטשה ומרינה ממועדון יובלים ולגדי בנטלי, ע. מנכ”ל העירייה, על ההזדמנות והזכות להשתתף בארוע המרגש הזה.

דקל וילנאי עמל - למדעים ואומנויות 5

לצפיה גם בסרטונים מלבבים - עיקבו אחרינו באינסטגרם

רצים וזוכרים , לזכר בוגר תיכון דקל וילנאי, סמל 16- מרוץ ינון ה ינון יגאל ניסן ז”ל, שנפל במלחמת לבנון השניה. , שעות לאחר ההכרזה על הפסקת 2006 בקיץ האש, נפל סמל ינון ניסן ז”ל, בקרב בבינת ג’בל בדרום לבנון. מאז, בכל שנה, מקיים תיכון דקל וילנאי מרוץ בנופלו. 19 לזכר ינון, בוגר מחזור ז’, שהיה בן המרוץ התקיים בנוכחות משפחת ניסן וחברים, סגן ומ”מ ראש העיר מר גיא יפרח, מנהל אגף החינוך מר הראל הורוביץ, מפקדים וחיילים מגדוד סופה, צוות התיכון, בוגרים, תלמידים ומשתתפים רבים מהעיר כולה.

השנה, מסלול המרוץ עבר ברחובות העיר והסתיים ברחבת היכל התרבות. לאחר רב סרן נופך 53 שהאצנים התקבלו בתשואות, התקיים טקס מכובד ומרגש. סמג”ד סולם סיפר כי מאז שהתגייס לצה”ל ולאורך כל שנותיו בצבא עד כה, הוא משתתף במרוץ באופן פעיל וכי דמותו של ינון ז”ל נמצאת לנגד עיניו ולנגד עיניי החיילים כולם כל העת. סגן ומ”מ ראש העיר, מר גיא יפרח, שהוא עצמו בוגר התיכון ומכיר את המשפחה מקרוב, הדגיש את חשיבות ההשתתפות הפיזית באירוע ההנצחה, שיבח את חגית סרי המזכירה של התיכון שהגיעה במקום הראשון מהבוגרות ואמר שבעז”ה ישתתף גם הוא במרוץ הבא. משה ניסן, אביו של ינון, נשא דברים אל בנו, בהם תאר את הגעגועים העזים והקושי הגדול מאז קיבלו את הבשורה המרה, וכן את השמחות הקטנות שבהתרחבות המשפחה והחיבוק שהיא מקבלת מהקהילה ומבית הספר.

מנהלת התיכון, הגב’ דינה זייצב, סיפרה על ינון המופנם והחברי, שלא ויתר על המטרות והתגבר גם על אתגרים פיזיים בדרך להגשמתן. את הטקס חתמה נועם בן , שדיברה 3 שמעון, תלמידת יא מליבה על האהבה הגדולה דקל וילנאי עמל - למדעים ואומנויות 6

לארץ ישראל ולמדינת ישראל ועל הזיכרון של ינון ופנתה למשפחת ניסן באומרה: “ההקרבה של ינון ושל עוד חיילים רבים כמותו, היא המאפשרת לנו להמשיך לחיות בחיים שאנחנו מכירים. אנחנו מצדיעים למשפחה על מה שאתם עוברים, ואומרים לכם שההקרבה שלכם לא הייתה לחינם. אנחנו, דור העתיד, נתגייס אחריו ונמשיך את הדרך שלו ואת מורשת ישראל כולה. עם ישראל חי!”

במקומות הראשונים במרוץ הגיעו .2 פולינה רונדרביץ ויהונתן ארפי מיב ובמקצה הבוגרים זכה צור תובל, בוגר התיכון, אשר מגיע בכל שנה למרוץ. המרוץ המסורתי יצא לפועל בזכות הירתמותם של אנשים, תלמידים וגורמים רבים, מביה”ס ומחוצה לו. את הפקת הארוע כולו הובילה רכזת חנ”ג יפית סעדון, שעשתה זאת ברגישות ובשימת לב לפרטים כולם. תודה רבה לכל אותם רבים שסייעו ותרמו לקיום האירוע, לזכרו של ינון ז”ל. מצפים לראותכם בשנה הבאה. לאחר נפילתו העניק מפקד פיקוד צפון, האלוף גדי איזנקוט, צל”ש לינון על שהראה דבקות במשימה, אחריות, דוגמה אישית, מקצועיות ורעות. בתעודה תואר הקרב: “במהלך קרב ההתקדמות מבינת ג’בל נפתחה לעבר כוח שריון מגדוד א’, מפקד הטנק נפצע וחדל 3 “סופה” אש כבדה של טילי נ”ט וזו פגעה בטנק מלתפקד. הטען לקח פיקוד על הטנק, אך התקשה לחלצו לאחור. ינון (יגאל) ניסן ב’ נכנס לעמדת חיפוי כדי לירות לעבר האיום ולסייע 3 ששירת כאיש צוות בטנק א’ להיחלץ מהמרחב המאוים. הטנק נכנס לעמדה כשהוא חשוף באור 3 לצוות טנק א’ לאחור. עם סיום 3 יום ותחת אש תופת. ינון (יגאל) ניסן וצוותו סייעו בחילוץ טנק פעולת החילוץ של הטנק נפגע הטנק של ינון (יגאל) ניסן מטיל נ”ט, וכל אנשי הצוות נהרגו. ינון (יגאל) ניסן הראה במעשיו רוח לחימה ורעות עד כדי חירוף הנפש”.

דקל וילנאי עמל - למדעים ואומנויות 7

מגמת ארצישראל מגמת ארץ ישראל שכבה יא - בסיור חורפי בגוש עציון ובהרודיון

עוד רגע אנחנו במדים תלמידי שכבה יב ביום סדנאות הכנה לצהל, בדגש על חוסן. במהלך היום פגשו גם לוחמים ולוחמות לשיח קרוב ומרתק.

תעודות זהות ברכות לתלמידי שכבה י’ על קבלת תעודת הזהות בכינוס חגיגי ושמח (עם פלאפל, כמובן) לאחר תהליך למידה מעמיק. סומכים עליכם שתהיו אזרחים מעורבים ואכפתיים.

דקל וילנאי עמל - למדעים ואומנויות 8

מחזור כ”ד אומר שלום שנות לימוד בטקס ססגוני ושמח. 12 ברכות לתלמידי מחזור כ"ד שלנו, שסיימו כבר מתגעגעים אליכם!! ראש העיר, בני כשריאל, שיבח את הצוות על העבודה המסורה והמקצועית לאורך השנים, ברך את התלמידים על המאמצים שהשקיעו אל מול האתגרים וקרא להם לשוב למעלה אדומים תמיד - כי היא הבית שלהם.

רפרנט ביה"ס מטעם רשת עמל, רמי אמיתי, העניק שי לתלמידים המצטיינים וגבריאל 3 של השכבה - נועה לאצ'ר יב .2 אבגוסטובסקי יב תודות וברכות לרכזת השכבה - נחמה נפתלי, יועצת השכבה - אלה אלקובי, והמחנכים - אפרת רוזנר, ורד כהן, יצחק לוינסון, יוסי צ'פניצקי, אורית בן דור ובת שחר צברי, על סיום שלוש שנים של השקעה, מקצועיות ואהבה. בהצלחה לכולם!

דקל וילנאי עמל - למדעים ואומנויות 9

יום הזיכרון לשואה ולגבורה הרצאה בשכבה יב: שכבה יב ארחה את ירון כץ, אבא של אור כץ , דור שני לשואה, לשיחה. 5 מכיתה יב מרותקים, שמענו על יוסף, סבא של אור, שגדל בעיירה ליד בודפשט ונשלח למחנה העבודה דורה שם עבד בעבודות כפייה. הוא הועבר למחנה בוכנוולד, שם הפרידו אותו מאבא שלו והיה תקופה באושוויץ. בסוף המלחמה, הוא נמצא ע”י הסוכנות היהודית ועלה לארץ באוניית המעפילים אנטלנה. לאחר שירד לחוף ראה שהאוניה הופצצה.

טקס:

“לשכוח את המתים שווה ערך ללהרוג אותם פעם נוספת” (אלי

ויזל). בטקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה, עצרנו את שטף היום יום והתייחדנו

עם זיכרם של הניספים והשתאנו מול סיפורי השרדות של משפחות תלמידים ומורים. את הטקס הפיקו תלמידי שכבה יב, בהובלת אפרת .1 רוזנר, מחנכת יב

טקס יום השואה

לחצו לצפייה

דקל וילנאי עמל - למדעים ואומנויות 10

מדליקי המשואות

חמי, דניס יחיאל שיבדל לחיים ארוכים, בנם של שלמה יהודה וחנה לאה זיכרונם לברכה, היה בן שלוש כאשר שולח מביתו ועלה לרכבת של ישראל קסטנר. קסטנר היה חבר ב”וועד העזרה וההצלה בבודפסט” והוא הצליח להציל רכבת אחת של יהודים, וביניהם את חמי. הרכבת הובילה את הנוסעים לברגן בלזן ולאחר כחצי שנה הועברו, בעזרתו של קסטנר, מגרמניה לשוויץ. אחרי המלחמה חמי הועבר לבית יתומים ולאחר מספר שנים שב להונגריה והתאחד עם בני משפחתו. משם הוא היגר לאוסטרליה, למד 27 באוניברסיטה והקים משפחה. לאחר שנים באוסטרליה הרוח הציונית פיעמה בו והוא עלה ארצה עם בני משפחתו. אני מתכבד להדליק משואה זו לזכר משפחתו של חמי שלא שרדה את השואה ולכבוד כל אלו שסיכנו אתחייהם למען הצלת יהודים בתקופת השואה. שמואל חי בן גאולה שבתאי, מורה למזרחנות.

סבתי חנה (גרטה) ורנר זיכרונה לברכה, נולדה בעיר קלן שבגרמניה לישראל ואלישבע לבית 1924 באפריל משפחת פינקלשטיין. נשלחה ביחד עם אחותה 1942 בשנת רחל והוריה, למחנה העבודה טרזנשטט. נשלחה המשפחה 1944 בקיץ לאושוויץ שם הופרדו האחיות מהוריהן, אותם לא שבו לראות. האחיות נשארו יחד ושוחררו על ידי הצבא האדום . לאחר המלחמה הגיעו 30/4/1945 ב האחיות לאמסטרדם, שם פגשה סבתי חנה את סבי יעקב ורנר שהיה חייל בבריגדה. הם נישאו בהולנד ועלו לארץ ישראל. בארץ ישראל נולדו אבי אוריאל

ישראל ואחיו ירון אברהם. .1989 סבתי נפטרה בשנת

אני מתכבדת להדליק משואה זו לזכר משפחתה של סבתי שנרצחו בשואה, לזכר סבתי חנה ואחותה רחל ששרדו את התופת והקימו בית בישראל. ולזכר ששת המיליונים שעונו, נטבחו

ונרצחו בשואה. יהי זכרם ברוך.

9 שלי יצחק ורנר, מחנכת כיתה יא ומורה לאזרחות.

דקל וילנאי עמל - למדעים ואומנויות 11

הורַי, גיבורַי, המודל לחיקוי שלי, עברו את שנות המלחמה הנוראית על אדמת אירופה. הם נפגשו במהלך המלחמה . במהלך 1944 והתחתנו בשישה ביוני המלחמה נפרדו דרכיהם ואימי ברחה בדרך לא דרך מצעדת המוות בדרך לאוסטריה, חזרה לגטו בבודפשט ועבדה בבית חולים סמוך אליו. אבי ברח לקראת סוף המלחמה מפלוגת העבודה שלשם גויס, והצליח להתחבא בבית החולים הסתיימה 1945 שבו עבדה אימי. בינואר המלחמה. תשושים וכחושים הם החלו לשקם את חייהם מחדש. אני מתכבדת להדליק משואה זו לזכר הורי האהובים, פלי ברבש-ברוכשטיינר ואווה ברבש-שנברגר, ולזכרם של כל האוהבים הצעירים שאהבתם הביסה את השֵחוֹר והצמיחה אור גדול! ענת זמיר, רכזת היסטוריה.

12 סבתא ינקה הייתה נערה בת כשהנאצים כבשו את עיר הולדתה לבוב ושילחו אותה מביתה. ינקה הצעירה נמסרה למשפחה פולנית ותמורת תשלום הוסתרה במשך שנתיים תמימות מאחורי ארון. עלתה ינקה לארץ ישראל 1950 בשנת יחד עם בעלה ובנה, התיישבה בעיר גבעתיים והקימה משפחה לתפארת. היא זכתה לשני בנים, שישה נכדים ועשרה נינים. - יהי 2019 סבתא ינקה נפטרה בשנת זכרה ברוך! אנו מדליקים משואה זו לזכרה של סבתא ינקה ולכבוד כל אלו שקמו מן האפר ובנו את חייהם מחדש. מוטי פריד, בנה של שורדת השואה ינקה ברטה מנה לבית פרידמן ז”ל ולצידו - ביתו שלומית עופר ונכדתו .1/ ניצן עופר, תלמידת כיתה י”ב סבי, צבי צ’סלב סמולינסקי ז”ל נולד לתוך השואה וניצל 1940 בפולין בשנת בלבד. לאחר 5 מידי המרצחים כילד בן השואה נלקח וגדל אצל משפחה נוצרית לאחר שגילה שהוא יהודי 17 ורק בגיל עלה לארץ ישראל, התיישב בירושלים 8 - והקים משפחה לתפארת. סבא זכה ל נינים. 10 - נכדים ו 20 , בנות

2005 אנו מתכבדות להדליק משואה זו לזכר סבא צבי צ’סלב שנפטר בשנת תשמ”ה ולזכרם של סבא וסבתא של אמא שלי, משפחת סמולינסקי ובני ביתם, משפחת שמוליביץ ובני ביתם שנספו בשואה ומקום קבורתם לא נודע. 3/ סיגל סמולינסקי ברוך ובתה ליהי ברוך, תלמידת יב

דקל וילנאי עמל - למדעים ואומנויות 12

סבתא חיה הייתה בשנות העשרים לחייה, נשואה ואם לשני בנים כשפרצה המלחמה. היא ברחה מעיר מגוריה זאמושץ שבפולין יחד עם משפחתה. במהלך הבריחה בעלה ובנה הבכור לא שרדו והיא נאלצה להיפרד מבנה יוסף- אבא שלי. עלתה חיה לארץ ישראל, התאחדה עם בנה יוסף ויחד התיישבו בעיר 1949 בשנת ירושלים. בנה יוסף התחתן והקים משפחה לתפארת וזכה לשני בנים וארבע בנות, , יהי זכרה ברוך. 1978 עשרים נכדים ושני נינים. סבתא חיה נפטרה בשנת אנו מתכבדות להדליק משואה זו לזכרה של סבתא חיה בורק וכל בני משפחתה ולזכר כל הנרדפים, בני עמינו, שנישאו על כנפי החירות לארץ ישראל. שושי בן אהרון, נכדתה של שורדת השואה חיה בורק לבית ווינרייבר ז”ל וביתה .3/ ליאת בן אהרון תלמידת כיתה יב משואה לתקומה

לְמַעַן יֵדְעוּ דּוֹר אַחֲרוֹן בָּנִים יִוָּלֵדוּ יָקֻמוּ וִיסַפְּרוּ * השמיניסטים של תיכון דקל וילנאי בסמינר לִבְנֵיהֶם “משואה לתקומה”. שכבת י”ב יצאהלסמינרשל יומייםבנושאשואה וגבורה בקיבוץ לוחמי הגטאות. בסמינר חוו יחד התלמידים מקרוב את גבורת העם היהודי בפולין, בגטאות ובמחנות ההשמדה. בסדנאותמגוונותשמעו על דילמותמוסריות

של מנהיגי הקהילות, על פעילותם הייחודית של הילדים להצלת קהילתם ועל חסידי אומות העולם. במוזיאון ראו התלמידים את שחזור מחנה ההשמדה טרבלינקה, את תיעוד בורות הירי ואת היסטוריית המלחמה והכיבוש באירופה. תלמידי השכבה והצוות התעצמו מעוז הרוח ומעוצמתה של מדינת ישראל מול עשיית הדין בפשעי הנאצים ועוזריהם, כפי שעלה גם במשפט אייכמן. בסיומו של הסמינר נפגשו התלמידים והצוות עם בת לניצולי שואה והתפעלו מהרוח הציונית ומתרומתם של ניצולי השואה לבניית הארץ ושירות הביטחון.

דקל וילנאי עמל - למדעים ואומנויות 13

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה

טקס יום הזיכרון תשפ”ב מרטיט לב, בהפקת תלמידי וצוות שכבה יא. משפחת ניסן היקרה כיבדה אותנו בנוכחותה ומשה ניסן אמר קדיש על ינון ז”ל. דבריו של סגן ומ”מ ראש העיר גיא יפרח ריגשו וחיזקו, ובוגרינו האהובים שהגיעו חיממו את ליבנו (כמה התגעגענו!) צפו בשירים מתוך הטקס, בביצוע הרכב שכבה יא ובעיבודו של המורה אריאל קופטאייב.

סרטונים, לחצו לצפייה

2 יום הזיכרון כאב של לוחמים

1 יום הזיכרון געגוע

4 יום הזיכרון התקווה

3 יום הזיכרון גיבור של אמא

דקל וילנאי עמל - למדעים ואומנויות 14

תיכון דקל וילנאי - זוכרים את הנופלים מדבקת הזיכרון, מוקדשת השנה לזכרה של בוגרת התיכון שלנו, סגן שיר חג’אג’ ז”ל, שנהרגה לפני חמש שנים בפיגוע בארמון הנציב בירושלים. בנוסף לחסד ולאהבה שלה ללמידה, איפיינו את שיר תחושת ציונות עמוקה ואהבה רבה לירושלים. למעשה - היה זה הנושא של מילותיה האחרונות: ת ו ב ר ו ע מ ת י ת ר ב ח

קשר הדורות של עם ישראל לארץ ישראל בכלל ולירושלים בפרט. על כן, בחרו חברי המועצה הבית ספרית, לעצב את המדבקה כך שלצד דמותה יתנוססו המילים “והנצח - זו ירושלים”, הלקוחות מדברי ר’ עקיבא: “לך ה’ הגדולה - זו קריעת ים סוף, והגבורה - זו מכת בכורות, והתפארת - זו מתן תורה, והנצח - זו ירושלים, וההוד - זה בית המקדש” (בבלי ברכות נ”ח א). המשפט וקווי המתאר של חומות העיר העתיקה צבועים בזהב, כמו תכשיט “ירושלים של זהב” שהעניק ר’ עקיבא לאשתו רחל. חברי המועצה הבית ספרית נפגשו עם המשפחה

לשיחה מרגשת בה הוענקו המדבקות, ופורטרט של שיר, שצייר לירון שנאור . כן הכינו מערךשיעורהעוסק 4 תלמיד יא בדמותה של שיר, במורשת הדורות ובעיר ירושלים, שהיא בירת הנצח של העם היהודי. את השיעור העבירו בכל הכיתות לקראת יום הזיכרון לחללי צה”ל, מתוך תקווה שיש במדבקה זו כח לזיכרון, הנצחה והשראה.

התלמידים והמורים הוזמנו לשתף את ולתייג המדבקה _ בהאשטאג #שיר נצח ובכך _ ירושלים להרחיב את מעגל הזיכרון.

לים ש והנצח - זו ירו מסכת ברכות נ”ח א’

תיכון דקל וילנאי - זוכרים את הנופלים

בנופלה 23 סגן שיר חג’אג’ ז”ל, בוגרת התיכון, צוערת בחיל המודיעין, בת רב תחומי מיסודה של ההסתדרות החדשה קבוצת הרב תחומי דקל ויל אי

#שיר_ירושלים_נצח

דקל וילנאי עמל - למדעים ואומנויות 15

י ת א

ם י ל ש ו ר

ה ל

ר ל ע

ע נ

ש ש א

ח מ

ת

נ

ו

שישו את ירושלים גילו בה כל אוהביה חגיגות יום ירושלים החלו בהכנת הלובי בקישוט ושירי ירושלים משמחים. תלמידי שכבה י’ השתתפו בסדנא על ירושלים והין היתר כתבו בעצמם ניסוח לחוק יסוד ירושלים. לאחר מכן, ניפגשו התלמידים עם ד”ר בת שבע

הרשקוביץ, אמא של המחנכת תחיה בן יעקב, שסיפרה על זכרונותיה כנערה ממלחמת ששת הימים כנערה. המפגש הסתיים בשירי ירושלים, אותם הובילו תלמידי השכבה. את הפעילות כולה הובילו נחמה נובוסלסקי וצוות המורות לאזרחות.

שלט אהבה לירושלים בכיכר הנשרים, בהכנת חברי המובי”ס

לחצו לצפייה

ר

ב

ו

ו

ע

ת

מ

ת י מציירים אהבה לעיר הבירה כמיטב המסורת מזה מספר שנים, תלמידי מגמת אמנות מכיתה ז’ ועד י”א, בהובלת המורה דודו פנסו, יצרו מחוות אהבה לירושלים. הציורים המרהיבים מוצבים ברחבת הכניסה למוזיאון קסטל בעיר, אל מול נופה של עיר הנצח. ת ר ב ח

דקל וילנאי עמל - למדעים ואומנויות 16

טקס נספי סודן יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שניספו בדרכם לארץ ישראל במדבריותסודן - נקבעליום ירושלים, אליה שנה. תלמידי שכבה י’ 2,500 ערגו יהודי אתיופיה הניספים. 4,000 השתתפו בטקס העירוני לזכר במהלך הטקס, בו נכחו והשתתפו בני העדה האתיופית בעיר, שמענו עדויות מהמסע ותלמידי ההרכב המוסיקלי של שכבה י’ ביצעו את השיר “נחכה לך” של ישי ריבו. בתום הטקס - הקשבנו להרצאתו המרתקת של נפתלי אקלום, אחיו של גיבור ישראל - פרדה יזזאו אקלום, שסייע לאנשי המוסד להעלות אלפי יהודים ארצה, בחשאי. את הטקס הפיקו לצוות תכנית מג”ן בהובלת רננה, ואנו מודים לה על שיתוף הפעולה לאורך השנה ועל הזכות להשתתף בטקס זה בפרט. הצטיינות טכנולוגית תיכון דקל וילנאי עמל - המצטיין היחיד ממחוז ירושלים בשיעור הזכאות להסמכה טכנולוגית.

בטקס שהתקיים במשרד החינוך בתל אביב, קיבל תיכון דקל וילנאי עמל תעודת הצטיינות על שיעור הזכאות לתעודת הסמכה טכנולוגית עבור השנים תשע״ט ותש״פ. הקריטריונים להצטיינות כוללים בין תחומים לפחות 3- היתר הפעלת הסמכה טכנולוגית ב השנים שקדמו לשנת 3- ומעלה ב 80 ושיעור זכאות הזכיה בכל אחת מההתמחויות. 4- תיכון דקל וילנאי מפעיל התמחות טכנולוגית ב תחומים: תכנון ותכנות מערכות, ניהול הייצור, עיצוב ותקשורת אלקטרונית. כמו כן שיעור הזכאות בשנים .91%- ו 90% תשע״ט ותש״פ היה דינה זייצב מנהלת התיכון קיבלה את התעודה במעמד

חגיגי ביחד עם סגניתה רונית בן עמוס. לטקס הצטרפה גם שרי רקובר רכזת תחום ההסמכה הטכנולוגית בירושלים, אשר הביעה את גאוותה והערכתה לתיכון דקל וילנאי על זכייה בהצטיינות מזה כמה שנים ברציפות ובעיקר על ייצוג מחוז ירושלים בטקס ובהצטיינות החשובה הזו. דקל וילנאי עמל - למדעים ואומנויות 17

יצירות לנפש תלמידי מגמת אמנות, עם המורה ליטל ספיבק, ביקרו במוזאון ישראל וצילמו לכם יצירות נבחרות, ככה לנפש

יום אהבת חינם בתיכון חברי המובי”ס ובנות הנהגת שכבה י”ב חברו יחד והקימו בעין דוכנים אדומים ומתוקים, עם פרחים תלמידים או מרצים?? , בהנחיית 1 תלמידי יא המורה למזרחנות מתניה ארד, העבירו הרצאות מרתקות על נשיאי מצרים סאדאת ומובארכ, תוצר עבודת החקר שלהם.

וברכות ליום ה א ה ב ה . ו ב א ה ב ת חינם ננצח.

ר

ב

ו

ו

ע

ת

מ

ת י

ת

ח

ר

ב

דקל וילנאי עמל - למדעים ואומנויות 18

זיפ זאפ וזופ מפוטרים בחופש הגדול כתבתי את המחזה “זיפ זאפ וזוּפ מפוטרים” ושלחתי אותו לחברי שכמוני אוהבים תיאטרון, והצעתי להם שנעלה אותו על הבמה. הם התלהבו מהרעיון וכבר מדצמבר התחלנו לעבוד על ההצגה. נפגשנו פעם בשבוע לעשות חזרה וכל חזרה הייתה מהנה כי עבדנו כולם יחד, ולמרות הלחץ בבית הספר היינו מתמידים בחזרות שהיו משחררות אותנו מהלחץ בלימודים.

לאפריל 24 העלנו את ההצגה ב באשכול הפיס, ולשמחתינו הצלחנו למלא את האולם. ההצגה הייתה מעולה, והחוויה היא בלתי נשכחת! : שגיא מאמא, איתי כהאן, אביב שחקנים בר יוסף, אלון אלטמן, מאי לוי, אלמוג כפיר, נועם בן שמעון ועופרי אלום. : אריאל קן דרור, גבי עוזרי הפקה אורינובסקי, מיכל ליוסטין, עדי גואטה ושקד קלינגר. - שלושה חברים תקציר המחזה הכי טובים, עם שמות נורא מוזרים, פוטרו מעבודתם בגן החיות לאחר שגרמו לנזק בלתי הפיך. בזמן שהם עוברים בין עבודות בכדי למצוא את העבודה המתאימה ביותר בשבילם, הם

נתקלים בהרבה חוויות, דמויות, הרפתקאות ובעיקר - בעיות: זיפ, זאפ וזוּפ מצליחים לעצבן את אליסה ובזיליו - צמד פושעים רשלנים שלא כדאי להתעסק איתם. 3 אלון אלטמן, יא דקל וילנאי עמל - למדעים ואומנויות 19

טורניר קט רגל בתיכון 2+6 שניצחה את יא 4 ברכות לכיתה יב בגמר טורניר הקטרגל הבית ספרי. לי”ב כבשו הראל חדד ושחר יאיר ומי”א ליאור נוי הצליח לאזן זמנית. כל הכבוד לכל הכיתות שלקחו חלק בטורניר!! הטורניר בליווי ואימון יהונתן ליכטנבאום המורה לחנ”ג. יש על מי לסמוך שכבה י’ בסדנאות חילוץ אזרחים בשעת חירום עם אנשי פיקוד העורף, והצלת חיים עם אנשי מד”א Ah , ha , ha , ha , stayin ’ alive , stayin ’ alive

דקל וילנאי עמל - למדעים ואומנויות 20

רטורנו שכבה יא בביקור עוצמתי ברטורנו. בהרצאת הפתיחה על התמכרויות למדנו שמרבית ההתמכרויות נגרמות בשל הניסיון של האדם לטשטש כאבים שאינו מסוגל להתמודד

איתם. הצלקות הקשות ביותר הן אלה שנגרמות בילדות. במתחם סיירנו בין חוות הסוסים ופינת החי הטיפולית ובין הספסל שאליו, בעזרת הפעמון, קורא

כל חבר כשהוא זקוק לתמיכה. שמענו על הליווי שמקבל כל מי שמגיע לרטורנו ועל התהליכים שמביאים לריפוי הנפש והגוף. בסיומו של היום פגשנו בוגר רטורנו שנגמל והתגייס לסייע בהדרכה בגמילה של חברים נוספים. עמ”ט קבוצת העצמה של העמ”ט חתמה את פעילותה השנה בשיעורי חינוך שהועברו על ידי התלמידים. אחד מהשיעורים עסק באסטרטגיות ניהול הזמן. התלמידים הכינו מערך שיעור שכלל סיפור, הפעלות ומספר אסטרטגיות ליישום. בשנה הבאה פעילות המחוייבות האישית של קבוצת העמ”ט תתרחב ואף תצטרף לשורותיה המורה ענת זמיר, שתלווה את הקבוצה ותעשיר את הפעילות לאורך . NLP השנה בסדנאות העצמה מעולם ה- .3 בתמונה התלמידות תבל כהן ונופר אילוז מעבירות את השיעור בכיתה י”ב ת ו ב ר ו ע מ ת י ת ר ב ח

דקל וילנאי עמל - למדעים ואומנויות 21

בוקר/ערב כיתה - כיתת הנדסאי 6 יב תעשיה וניהול - ביום גיבוש וכיף שהתחיל בבאולינג, המשיך

באנרגיות לקארטינג והסתיים במסעדת ״עזרא״ המפנקת.

חנ”ג וסושי שיעור חנ”ג כזה עוד לא - עם המורה 3 פגשתם כיתה י יפית סעדון - מגלגלים בשמחה סושי, בכל מיני טעמים וציפויי. היה בריא וגם הטעם משגע!

ילדי גן בתיכון ,8 , י 4 תלמידות כיתות י בהובלת המורים לחנ”ג לינוי שטרית ויהונתן ליכטנבאום, ארחו את ילדי גן שקמה לפעילותמשותפתשל תחנות ספורטיביות ומשחקי חברה. הילדים יצאו בהרגשה נהדרת וגם בנות התיכון נהנו מכל החוויה.

סוגרים שנה מגמת מזרחנות בשכבה י”א, עם המורה מתניה ארד, סוגרת שנה בחיוך גדול ובעוגה 4 מעוצבת, מעשה ידיה של נועה יעקב י”א

דקל וילנאי עמל - למדעים ואומנויות 22

צוות צעיר תיכון דקל וילנאי המושלםם למי שעוד לא הספיק להכיר אותנו, אנחנו שיר מבאר שבע, ענת מניצן, נעמה מקריית ארבע, אמונה מחיספין ושירי מיד בנימין. במהלך השנה ליווינו כיתות, למדנו ולימדנו, טיילנו איתכם והכרנו אתכם. הצקנו

קצת בהפסקות ודאגנו שתזכרו לנו את השמות... ועכשיו, אנחנו מסיימות את השנה שלנו איתכם. שנה מטורפת, מלאה בחוויות, פרוייקטים ופעילויות שונות בתיכון ובכיתות. מההפיכה של הבית ספר בפורים למאהל בדואי, דרך חג הסיגד, יום העליה, יום ירושלים, בוקר מתוק, טיולים שנתיים וצ’ופרים בכל מיני אירועים.

אנחנו רוצות להגיד תודה לכל הצוות שתמך בנו ועזר לנו בכל דבר, שנתן עצות כשהיינו צריכות, ותמיד נתן לנו מקום והיה שם. יש פה צוות מהמם שרק מחפש לתרום ולעזור, תודה! תודה ענקית גם לתלמידים שהפכו לנו את השנה הזו לשנה מדהימה מלאת עשייה ומשמעות. אמנם אנחנו עוזבות אבל תמיד אנחנו בשבילכם לכל דבר ודבר, ולכל עזרה או עצה שצריך. אוהבות אתכם! / 0585639243- / נעמה 0548043254- / ענת 0548043254- שיר .0523035776- / שירי 0546896878 - אמונה

יום המחנך המחנכים הנפלאים שלנו, שעומדים בחוד החנית של העשייה החינוכית בביה”ס, פונקו ביום של

העצמה לימוד וגיבוש בבית עלמא בתל אביב ובסדנת בישול מטורפת. רוח ומחשבה, חומר ויצירתיות, שירים ואוכל. מגיע להם!

דקל וילנאי עמל - למדעים ואומנויות 23

יום בעיר האבות , ביום בהיר אך 2 יצאנו , כתה יא מאובק מעט, לסיור בחברון עיר האבות. הסיור שנפתח בביקור בביקור במערת המכפלה, התחיל בהסבר מרתק על אלפי השנים שבהן המערה עברה מידי עפרון החיתי לאברהם וממנו לבני המשפחה, זכתה למבנה מפואר על ידי הורדוס, חזתה בפרעות בפוגרומים שנערכו ביהודי חברון וזכתה להיגאל בימי מלחמת ששת הימים. הסיום ההדרכה זכינו למופע נגינה מרגש ומחמם את הלב על ידי חסיד ברסלב מזדמן שבעזרת הגיטרה שלו הסביר לנו כי הכי חשוב בחיים זה להיות בשמחה [בשמחה אותיות מחשבה]. לאחר הביקור במערת המכפלה, עברנו דרך הישוב היהודי המתחדש ועצרנו לשמוע על גילגוליו של בית הכנסת העתיק - אברהם אבינו. משם העפלנו לגג הבניין הכי גבוה בתל רומיידה לתצפית על כלל העיר חברון. ואז ירדנו עד לבית הדסה - בית המרפא שהיה בעיר וכיום שוכן בו מוזיאון ובעזרת סרטים בחדריו השונים של הבניין הבנו את משמעות תפקידינו - ‘לגעת בעתיד’ כשם המופע האורקולי. היום הסתיים במנוחה קלה במזנון השכונתי כשסביבנו חיילים, קולות מואזין, יהודים וערבים.. הכל בהרמוניה ובערבוביה

2 דודי גליקשטיין, מחנך יא

דקל וילנאי עמל - למדעים ואומנויות 24

מה חשבו התלמידים על הטיול בחברון?

באמת מדהים, אחד הסיורים היפים, אני חושב שמה שהיה יפה זה שבאמצע עיר ״ערבית״ באמצע טירוף באמצע פיגועים וחבלות ופרוגרומים דווקא שם יש מקום כל כך יהודי ומגובש עם הרגשה של בית וחום, אהבתי את המדריך הוא ממש הכניס אותנו לתוך זה ועזר לנו להבין המון דברים, התפילה במערכת המכפלה והספרי קודש והתחושה שזה באמת הבית שלנו והמקום שלנו והגאווה שלנו זה היה מרגש ובכלל עם הכיתה הנהדרת שלך הייתה כימיה טובה וויבים טובים, אני חושב בין הדברים המיוחדים היו להיות בפיצריה הזאת פשוט לשבת כולם ביחד אחרי מסע ארוך, מעייף אבל משמעותי ולשמוע ברקע שירים של העם שלנו ולנוח ביחד

נהנתי מאוד מהסיור, והרגיש לי נורא משמעותי ועוצמתי להיות במערת המכפלה. וגם נהנתי מהסיור שעשינו בתל רומדה היה שם נוף ממש יפה ממש.

חוויה מרגשת גם אם לא מחוברים לדת כל כך תמיד כיף לדעת עוד ולשמוע על המקומות לראות קצת את הארץ ובכלליאתחברוןןשכמעט אי אפשר להגיע אליה בגלל המצב הביטחוני ואם אתה מחובר לדת זה בכללמוסיףלכלהסיפור, באמת חוויה מרגשת היה כיף אבל גם קצת ארוךך הייתי כבר ממש עייפה במוזיאון דודיי אבל לא נורא

❤❤ תודה על הטיולל והחוויה

דקל וילנאי עמל - למדעים ואומנויות 25

מסכמים שנה ראשונה בתיכון תחילת השנה התחילה במעבר בין החטיבה לתיכון כל מה שהכרנו פתאום היה שונה מוזר גדול יותר ופתאום כל החברים התפצלו לכיתות אחרות בהתחלה היה קשה קצת להתרגל אבל מהר מאוד הצלחנו שוב להתגבש ולהיות השכבה הכי טובה . במשך השנה היו פעילויות רבות ומגוונותשכללו קורס מד״א , קורסשל פיקוד העורף שהיו מאוד מאתגרים ומהנים. שיא הפעילות השכבתית כלל צביעת כיתות לפי נושאים. פעילות שגיבשה את הכיתה ויצרה חוויה מהנה ותוצרים מקסימים .... התחילו ומייד sweet 16 עוד לא הספקנו להבין שאנחנו בחבורת הבוגרים וחגיגות יעל אירגנה את כולם להגיע למשרד הפנים להוציא ת.ז חוויה מרגשת ומעצימה טקס קבלת ת.ז. היה מפתיע ומרגש עם עוד קצת חזרות ואת הטקסים הבאים נארגן בלי בעיות ... זהו תכף מסיימים את השנה המיוחדת הזו מה לא היה לנו בה קורונה , בידודים, זום, מסכות, עוד בידודיםעכשיו שזהמאחורינו מחכים ומצפים לאתגרים, למפגשים לחברים והבגרויות בשנה הבאה חופשה נעימה 5 טל שטרית ותמיר מלכה י רכזי המקצועות מסכמים שנה רכזי המקצוע חגגו את סיום השנה בארוחה

חגיגית וסיכום השנה בקפית. הרכזים שיתפו מה גרם להם ל״קליק״ במהלך השנה. החוויות מעידות על התרגשות מחידושים, ממתן מקום ליצירתיות של תלמידים, מחיבור הלמידה לחוויות ולמציאות היומיומית, מקידום והעצמת תלמידים, מפעילויות העשרה ומעבודת צוות באווירה טובה. תודה לרכזי המקצוע על הובלת היום הפתוח, סמינר

הערכה חלופית של המואץ שהתקיים השנה לראשונה (ולא לדאוג.. המסורת תימשך) והובלת מפגשי הצוותים השש שנתיים, ביחד עם רכזי חטיבת הביניים, במטרה לחזק את רצף הלמידה השש שנתי. רכזים יקרים, עבדתם קשה, התמודדתם עם אתגרים והובלתם את הצוות והמקצוע להצלחה, במקצועיות, ביסודיות, ביצירתיות ובאהבה. עכשיו מגיע לכם לנוח. חופשה מהנה!!! רונית בן עמוס, סגנית המנהלת. דקל וילנאי עמל - למדעים ואומנויות 26

ר

ב

ו

ו

ע

ספרי הנצחה לחללי צהל בפרוייקט מרטיט הלב של ארגון “יד לבנים” השתתפו השנה חמש תלמידות משכבה יא - נויה דביר, נויה אמבון, מיכל טורצניוק, חן כהן ושיר בנימיני. הבנות נרתמו הרימו את הכפפה לפני פסח, בין לימודים ובגרויות: הן שמעו אודות נפגעי פעולות איבה, והפיקו ספרי הנצחה לזיכרם: תמונות, סיפורים, מכתבים. בתום התהליך התקיים טקס סיכום בהשתתפות משפחות החללים בו הוקירו את פועלם של משתתפי הפרוייקט ממספר בתי ספר נוספים בירושלים וסיפרו ת מ ת י ת ר ב ח

אודות החללים. בטקס השתתפו אף חברי ההרכב המוסיקלי שלנו בהובלת אריאל קופטאייב. גם דינה, ורד רפאל, בת’ רז ושרון מדינה-שרת נכחו בטקס, ודינה נשאה דברים בשם הצוות החינוכי. מעבר לחשיבות ההנצחה עצמה ולתהליך המעמיק שהתלמידים עוברים, ההשתתפות בפרוייקט נחשבת כמעורבות חברתית.

התהליך היה בשבילי משהו משמעותי ומלמד, לא היה מאוד קשה לערוך כי אני גם יודעת לעסוק בזה אבל זו הייתה גם ממש חוויה בשבילי ועשיתי את זה בלי רצון לקבל משהו בתמורה. בשלב מסויים היה לי קצת עומס בלימודים והחברות שלי המשיכו, כשאני מעורבת אבל פחות. לצערי לא נפגשנו עם המשפחה, אך הצלחנו להכיר את אברהם רחמים ז”ל מרחוק דרך האחראית שלנו. אברהם רחמים ז”ל בילה בבית קפה “מומנט” עם 9/3/2002 בירושלים בתאריך ואז משפחתו,

בפרויקט ספרי ההנצחה על החייל, קיבלנו שם של חלל צהל ואנחנו ערכנו לזכרו ספר הנצחה. בתחילה לא ידענו עליו דבר, אך ככל שהתקדמנו יותר בעבודה כך התחלנו יותר להכיר את החייל ואת החיים שהיו לו. הצלחנו ללמוד יותר לעומק את ההיסטוריה שלו ולא רק את השם שלו ואיך הוא נפל, ותוך כדי עשיית העבודה הרגשנו חיבור בנינו לבין המשפחה והחייל. תהליך העבודה היה קשה מבחינה רגשית אך התוצאות היו שוות זאת. ובנוסף, אני חושבת שאנחנו מעריכות עכשיו עוד יותר את החיילים שלנו, שהקדישו את החיים שלהם למען המדינה כדי שנוכל לחיות כאן בשלום ובשלווה. מיכל טורצ’ניוק 5 י”א

התרחש פיגוע קשה מאוד והוא נהרג, .29 בגיל הספר ממש יפה ומרגש ויש בו את כל הפרטים כדי להנציח את אותם הנופלים.

נויה אמבון 4 מכיתה יא

דקל וילנאי עמל - למדעים ואומנויות 27

המשך כתבה ספרי הנצחה לחללי צהל

הפרוייקט היה מאוד מעצים, למדתי על אורי פליקס וארוסתו ומי הם היו. , פוצץ את עצמו 22:30 ), בשעה 09.03.2002( במוצאי שבת כ”ו באדר תשס”ב מחבל-מתאבד פלסטינאי בקפה “מומנט” שבפינת הרחובות בן-מיימון ועזה

בשכונת רחביה בירושלים. הקפה המה אדם, כשישים נרצחו, בהם אורי. הוא בילה בבית 11 - אנשים נפגעו ו הקפה עם חברתו דנית, שגם היא נהרגה באירוע. היה מאוד מעניין לחקור עליהם וללמוד על מי הם ומה הם עשו בחייהם ולבנות אלבום לזכרם 3 נויה דביר י”א

בתמונה: אורי פליקס ז”ל

מאיצים ברוח סמינר בין תחומי לתלמידי המואץ בתיכון דקל וילנאי * למידה בין תחומית * במיטבו SEL העצמה אישית וקבוצתית * יצירתיות מרגשת *

כיתות המואץ בשכבות י’-י”א יצאו ליומיים סמינר בין תחומי, במרכז ציפורי ביער ירושלים. במתחם המפנק, בין ארוחות דשנות ונוף מוריק, זומנה לתלמידים חוויה לימודית מרתקת, שההכנות אליה התחילו בשיעורים כחודש לפני כן. כיתות י’ - עמלו על תוצרים המשלבים בין לימודי תנ”ך ועברית, והפיקו תחת ידיהם פודקאסטים מרתקים, סרטיםערוכיםהיטב, הצגות ועוד. היצירותעסקו בדמותה של מיכל בת שאול, בדילמת הנישואין - פוליטיים או מאהבה?, במעמדה של השבת - “שבת וינפש”, ובמעמד האישה על-פי סיפורי בראשית. במקביל - עמלו תלמידי י”א על כתיבת קטע בסגנון

“פואטרי סלאם”, כל קבוצה בנושא אזרחי אשר אותו חקרו במסגרת מטלת הביצוע באזרחות. כך שילבו בין לימודי אזרחות ולימודי ספרות, והביעו את עמדתם כלפי סוגיות משמעותיות בחברה הישראלית: היחס להלומי קרב, סל התרופות, נישואי דקל וילנאי עמל - למדעים ואומנויות 28

להט”ב, המתת חסד, גיוס חרדים לצבא ועוד ועוד. תלמיד שכבה י”א שיתף כי “הנושאים שנבחרו בכל העבודות הם באמת נושאים בעלי משקל ומשמעות, במיוחד אצלנו בישראל. למדתי איך לשפר את העמידה בפני קהל ולמדתי להתגבר על קשיים ולהפוך אותם לאתגרים”. בין משבצותהעבודהבצוותים, נהנו התלמידיםמהרצאות ומפגשים מעצימים, בניהם - הג’ודוקא האולימפי אריק זאבי, ששיתף בדרכים שעזרו לו להתמודד עם קרבות הג’ודו, כמשל להתמודדויות ביום יום של כל אחד. וכן ממשחקים קבוצתיים, שירת המונים וסדנא בנושא עמידה מול קהל. בתום הסמינר, הציגו הקבוצות את התוצרים שלהן בפני כל המשתתפים, בהתרגשות שאפפה הן את המציגים והן את הקהל. התלמידים, שנדרשו לצאת מאזורי הנוחות שלהם אך עדיין היו שמורים בסביבה תומכת, שמחו לספר על חוויותיהם ביומיים אלה. כך, מספרת אחת התלמידות

- “הסמינר בהחלט נתן למשימה שקיבלנו כיוון חדש. הרגשתי שהסמינר ממש עזר לי לפתח את יכולת הביטוי העצמי בכתיבה ואת היכולת להתמסר לכתיבה, גם בגלל הסביבה שדרשה זאת וגם בגלל הסיטואציה והמרחק מכל האלקטרוניקה”. רונית בן עמוס, סגנית המנהלת, סיכמה את הסמינר אותו הובילה: “באופן אישי נהניתי מאוד הן מתהליך בניית הסמינר, בו היו שותפים אנשים רבים מצוות בית הספר, והן מהתוצאות המרגשות. בניית הסמינר ארכה כחצי שנה, במהלכה, לאחר שעות של דיונים, אי הסכמות, והיצירתיות של הצוותים, חווינו התרוממות רוח מהיצירה הבין תחומית החדשה. בהמשך גם התלמידים לקחו חלק בחשיבה, בהכנות ובארגון, ונציגי שכבת י”א יזמו והנחו משחקי גיבוש לכל משתתפי הסמינר. במהלך הסמינר עצמו העיניים נצצו מהתרגשות ומגאווה למראה התלמידים המתעמקים במשימה, מתגברים על האתגרים ומציגים תוצרים מדהימים. אין ספק שהתהליך המשמעותי התאפשר הודות להנחיה המקצועית והיחס האישי של צוותי המקצוע והצוות החינוכי. יישר כוח ותודה לכולם!”. שירת המונים בסמינר הבין תחומי לחצו לצפייה סרטון שירת המונים

דקל וילנאי עמל - למדעים ואומנויות 29

פואטרי סלאם-תוצרים מהסמינר )3/ מאת: יעל עובדיה, עגן ביצ’אצ’ו ונעם בן שמעון (יא שדה מוקשים נערים צעירים לבושי מדי גאווה לא יודעים שהם בדרך למלחמה. מגיעים לשדה מוקשים, עוד צעד ועוד צעד הם צועדים. ואז בום - מתפוצצים. בתוך ענן של מילים הם נחנקים, מנסים לנשום ונאבקים. לחיות בתור עצמם, בלי הצורך להרשים להיות ריצוי בתוך ענן חצי מצוי שגורם להם להיות אדם חצוי, ואולי אפילו לא חצי בן אדם? ואחרים כותבים שהם מקווים שלא בכלל. כי חיילים צעירים, ילדים קטנים, למלחמה יוצאים! בידיהם נשק של מקלדת ותחמושת של מילים! מופצצים על ידי האויבים במטחי תמונות וסרטונים. כולם כל כך משפילים. והם יורדים עליהם, ויורדים, ויורדים, ויורדים מדי גאווה יורדים ונותרו הם חשופים. פרטיות כבר אין, והם עירומים. עירומים ומושפלים מול ההמונים. כולם צוחקים ומסתכלים על התמונות והסרטונים. איפה הכבוד שלי? איפה? כששומעים את השם שלי צוחקים, בכל פינה מתלחששים, עליי הם מדברים, את שמי הם משמיצים. כי במלחמה של המדיה החברתית אין מנצחים יש רק מפסידים. מפסידנים, לוזרים, יא הומו, קוקסינל לך לעזאזל. מטומטמת, יא טיפשה, איזה שמנה. מכוערת בן זונה בן שרמוטה כלב מניאק מסריח. תתאבד. עד מתי נלך על חבל דק שעל הצוואר לאט הוא מהודק? פשוט למה? הפרעות אכילה, שימוש באלכוהול, סמים, באמת... נתונים אמתיים! חרדות חברתיות, דיכאון, מחשבות אובדניות ופגיעה עצמית עד מתי? עוד אחד שמת... עוד התאבדות. הכל אמיתי! “משחק” הישרדות. אחד מת, השני נפצע - אבל איפה אתם, איפה הממשלה? הפיקוח לא נמצא! כי בקרב על חופש הביטוי, הוא כבר מגיע עד מיצוי. כשמקריבים את הילדים למען ההתקיימות של מילים, שבהם הם רק יורים. וההורים לבדם נותרים, וצריכים לאסוף את השברים, בכנסת צועקים. והממשלה אותם רק משתיקים. זה חופש הביטוי? זה לא חכמה לפרסם בתקשורת כשקוראת טרגדיה, אבל כשמתריעים על זה מראש אתם קוראים לזה היסטריה! רק כשבפוליטיקה זה נוגע ובכם זה פוגע. זה לא חכמה להתעורר רק כשאתם רוצים להיבחר! הגיע הזמן לקבל את האחר! כי ״האחר הוא אני״ זו רק סיסמא, שיעור אחד בשנה לא יוצר השפעה! החינוך מגיל צעיר לא מספיק משפיע, ערכים צריך להחדיר עמוק ולהטמיע! תיכנסו לרשת ותתחילו להשפיע, את התוכן לסנן ועל הילדים להגן. פיקוח לא צריך לא להיות כלי מיקוח, כשברשת החיים הם לא דבר בטוח. דקל וילנאי עמל - למדעים ואומנויות 30 אני באמת שואלת, כל כך קשה לשמור על הפה והמקלדת? הסבלנות שלי נגמרה! אין יותר סבלנות. זהו, מיציתי... בכנות!

שחור לבן ודם 2 דניאל לברקו, אלה הררי, רוני דודיאן, אגם סבג, יותם סקלוט ואריאל מאירי - יא הוא היה רק נער רגיל שהרגע סיים תיכון ורק רצה לתרום, להתגייס לקרבי זה היה החלום. קם מתארגן יוצא למסיבות, נהנה לחיות ובסופו של היום חוזר לבית לישון. לבקו”ם הגיע בריגוש במדים ירוקים רצה להיות לבוש. את הטירונות והמסע עבר בהצטיינות אך בין רגע הגיעה הריקנות. הילד שרק רצה לחלום כבר לא יכול לישון, לישון? לישון? מה זה לישון? דבר שקורה רק בחלום ואפילו בחלום הוא לא יכול לישון כי גם בתוך החלום בום בום זה כבר לא טריקה בדלת, זו הטראומה מתפרצת. הפגיעה, הניצול, חוסר האונים, כמו תינוק שנזרק לכלבים, כמו פצע פתוח שלא מנסים לסגור, כמו להשתמש בבחורה ולזרוק אחרי יום, זה כמו לירות לעצמך בראש. הוא כבר מאבד את עצמו הוא זועק לעזרה ואין מי שישמע. איפה המדינה? המדינה ששלחה ילד להגן על המולדת והבטיחה להחזיר אותו לפתח הדלת, אותה מדינה היא מדינה מטומטמת! אמנם החזירה אותו לפתח הדלת אבל על הנפש שלו השאירה צלקת. והצלקת היא לא עוברת היא נשארת לנצח אך החיים צריכים להמשיך לא? והקרב, אותו הקרב מתוך מיליונים, אותו הקרב שניפץ אותו למיליונים, שניפץ כל תקווה, כל שפיות, כל שמחה. הקרב ששינה את כל אלה והפך אותם למיליוני רסיסים של עצב ופגיעה, רסיסים של חוסר תקווה, של כל סיכוי להקים משפחה, של כל יכולת לחיות חיים בביטחה, בכבוד את יכולת לעמוד בפני עצמך, את היכולת לעבוד ולהתפרנס בזכות עצמך. כל יום שעובר הוא כמו סרט אימה והפחד, הפלאשבקים מאותו היום, מאותו הקרב שמחזירים אותו בשנייה לאותו רגש של אובדן, לאותם המראות הקשים, המזעזעים של אחיו. חבריו ששפכו דמים ודמם נשפך. וכשהוא חוזר הביתה כולם מבקשים. ספר, ספר הכל ספר למה בלילות אתה לא ישן, ספר חוויות, ספר את אותם הזיכרונות על גבי זיכרונות בצבעים וסגנונות אך מה שהם לא יודעים שאותם הזיכרונות הם בצבעים שחור לבן ודם. וברגע אחד הוא נזכר ושוב רוצה לברוח. הוא לא מצליח. הוא לא מצליח לדבר על אותו היום, הוא לא מצליח להעביר אותו, לא מצליח לשכוח, והוא רק רוצה להיעלם. ואיך מצפים ממנו להמשיך את החיים כרגיל? כשעבורו כל יום הוא מלחמה מחדש. כל יום הוא סיוט מתמשך, והוא בעצמו כבר לא מוצא סיבה להמשך. כל זיקוק. כל ניפוץ. כל צליל שאינו צפוי. מחזירים אותו לאותו היום הלא רצוי. וכל פורים כל עצמאות במקום לחגוג ולשמוח הוא נמצא בחדר עם אוזניות מנסה לברוח. כי את המציאות הזו הוא כבר לא יכול לשמוע. ובשביל להמשיך הלאה הוא צריך סיוע. לא מגיע לאנשים שנלחמו עבור המדינה לקבל עזרה מהמדינה? לא נראה לכם תקין ושפוי שאותם אנשים שנלחמו עבורך תילחם למענם? והצבא מה איתו? רק אומר ״ אל תסתתר, אל תוותר אתה חזק אתה תתגבר״ אבל בפועל שאתה שבור ומרוסק לא שמים עליך פס, כבר הוא מתחנן לעזרה אך איש לא נמצא. אין מענה זה כמו לדבר לקיר ואת הבעיות שלך אף אחד לא מכיר. לא משנה כמה תלחם בבירוקרטיה של הממשלה אתה תתייאש ותישבר והטראומה כל הזמן דקל וילנאי עמל - למדעים ואומנויות 31

חוזרת, במקום לעזור הממשלה רק הורסת. מעבירה אותך ועדות על גבי ועדות שממשיכות ללא יכולת לראות את הסוף. ובסופו של דבר לא יהיה לזה סוף, לא יהיה לזה סוף טוב. המדינה לא תעזור, היא רק תהרוס ותפגע יותר, תפגע בנפש שגם ככה כבר שבורה ומרוסקת. אותה המדינה שכל הזמן רק מדברת. על עקרונות, זכויות, שוויון, היא רק מדברת. דיבורים דיבורים זה רק מה שהם יודעים. איפה המעשים, איפה ההבטחות. בדיוק כמו שכולם אומרים. דיבורים כמו חול ואין מה לאכול. באמת אין מה לאכול כי להתפרנס בעצמך אתה לא יכול. ואיפה האפלייה המתקנת, הרי הם לא כמו כל אזרח. הם נפגעו עבורינו, להגן עלינו. ועדיין לא מקבלים סיוע, המדינה עדיין מתייחסת אליהם כמו כל אזרח. אבל בפועל הם הופכים אותם לאזרח מוזנח. הם מזניחים אותם וזורקים אותם לפח אחרי ששימשו אותם כאקדח . ואנחנו? אותם הילדים שקמים, מתארגנים יוצאים למסיבות, שנהנים לחיות. אנחנו רק ילדים תמימים שלא מבינים איך נוכל להמשיך איך מצפים מאיתנו להתגייס ולתת את הכל למען המדינה, להקריב ולסכן את עצמנו למענה אם כשצריכים אותה היא לא שם. המוטיבציה, היא כבר לא קיימת כל רצון שהיה המדינה מנפצת. אותם אנשים שנפגעו, שנוצלו, ששימשו כמגן. אותנו הם לימדו שלמדינה לא אכפת, לא אכפת לה מי אתה, לא אכפת לה מה עברת ולא אכפת לה כמה נפגעת עבורה. ואנחנו? אנחנו לא מוכנים להיות המוזנחים של המדינה, לא מוכנים להיות הלומי הקרב. מה חשבו התלמידים על הסמינר הבין תחומי?

אהבתי שה

מורים היו נגישים ועזרו המון

היה אחלה אוכל והמסיבה עם השיר שהקלטנו ביחד הייתה טובה

בעבודה בקבוצות היו הרבה דעות ובסוף התפשרנו.

הנושאים של העבודות היו ממש מעניינים

למדתי שלדבר עם שפת גוף זה חשוב (תמיד אני עושה את זה אבל עכשיו אני גם מודע לזה) ואריק זאבי לימד אותי על סדר העדיפויות של ספורטאי ואיך לנהל ושאי אפשר לעשות ספורט אחר כך אבל לימודים כן וזה נוגע אליי. שאלתי את שני המרצים שאלות בארבע עיניים, והיה לי מרתק!

למדתי בעקבות ההרצאה של אריק שאף פעם לא לוותר גם כשהמצב לא נראה אפשרי

אהבתי את הסדנא של אריק זאבי ואת הפעילות תאטרון

למדתי שאני צריכה לשפר את הבטחון שלי בפרזנטציות, ראיתי שאני יודעת לעבוד בקבוצות ולשתף פעולה

היה מאתגר העמידה וההצגה מול אנשים ומצאנו פתרון של צילום מול קבוצה קטנה.

דקל וילנאי עמל - למדעים ואומנויות 32

מצטיינת רקטור

גאים בשיר גור-ארי, בוגרת מחזור י”ט, על היותה מצטיינת רקטור באוניברסיטת אריאל. אנחנו לא מופתעים! אלופה את, שיר!

ר

ב

ו

ו

די לאלימות! פרוייקט חברתי ובועט בבטן, בשיתוף פעולה של מגמות תקשורת ואמנות, בהובלתהמוריםמאירהברודנר ודודו פנסו: עיצוב כרזות נגדאלימות. בהשתתפותם בפרוייקט חקרו התלמידים את הנושא, העמיקו את הדיון בו והביאו לידי ביטוי את כישרונם ותפיסת עולמם. כמוכן, הפרוייקט נחשב כמעורבות חברתית. צפו בתוצרים: ת ע מ ת י ת ר ב ח

לחצו לצפייה

ר

ב

ו

ו

ע

ת

מ

די לאלימות ברשת ברחבי העיר - שלטי חוצות נגד אלימות ברשת, בעיצוב תלמידי מגמת אמנות, בהובלת רכז המגמה דודו פנסו. ת י ת ר ב ח

Stop violence

דקל וילנאי עמל - למדעים ואומנויות 33

מצטיינים במעורבות חברתית נועם כהן - מצטיין עירוני הוא נער נעים הליכות וטוב 1 נועם כהן תלמיד כיתה י”ב לב. לאורך שנותיו בתיכון הוא התנדב במד”א במסירות והתמדה. וכך כותבת נועה כהן, אחראית נוער מד”א במעלה אדומים. במהלך הקורס נועם הפגין ידע רב בתוכן העיוני והן בתוכן המעשי, בנוסף לידע הנרחב שרכש נועם סייע רבות למתנדבים אחרים בקבוצה בלמידה באופן ת ו ב ר ו ע מ ת י ת ר ב ח

ראוי לשבח. לאחר הקורס החל נועם את התנדבותו במד״א באופן רשמי. במערך דגימות הקורונה - נועם סייע רבות באגף הלוגיסטיקה ותפעול תקשוב תוך יחס חם ומכבד לתושבים והפגין רגישות כלפי ילדים וטף. בנוסף, ביצע נועם קורס דוגמים והחל לשמש כדוגם בגזרת מעלה אדומים ובמרחב ירושלים (עין יעל, שייח ג’ראח, רוממה, סינמה סיטי ועוד) בצורה יוצאת מן הכלל וראויה להערכה. בנוסף, נועם מבצע משמרות באמבולנסים כמע”ר אחמ”ש באופן קבוע מידי שבוע. בנוסף לכך, בכל הזדמנות שנקרתה בדרכו להתנדב במסגרת בית הספר, הוא עשה זאת ברצון ובשמחה. במעשיו של נועם ישנם גילויים של חברות וערבות הדדית מיוחדות. הנתינה היא חלק מרכזי מאישיותו של נועם ומובילה אותו בכל דרכיו.

ר

ב

ו

ו

ע

ת

מ

דניאל בבצ’נקו - מצטיין עירוני , נער ערכי הלוקח כל דבר ברצינות 1 דניאל תלמיד כיתת יב רבה. ת י ת ר ב ח

דניאל פעיל מאוד בשבט דקרשל הצופים, שם הוא משקיע המון זמן כפעיל בצוות גניין (גינה ובניין), הוא נותן את כולו לתפקיד. הוא תכנן ובנה מיבנים, יצא לכל הטיולים ורכש חברים טובים. בלהקת ווליום, הוא מנגן שנים ומשתתף בהרכבים המוסיקליים כל הטקסים, בביהס ובעיר בכלל. גם בביה”ס דניאל נוטל חלק בעשיה - הוא היה שותף ל”קדם טיול” לקראת הטיול השנתי השנה, מתנדב ראשון לכל פעילות חברתית כחלוקת משלוחי מנות לקשישים בזמן הסגרים ועוד. וכל זאת, דניאל עושה בנועם הליכות ובצניעות, ברצינות גדולה ובאהבה, מתוך ציונות ואכפתיות לזולת.

דקל וילנאי עמל - למדעים ואומנויות 34

ר

ב

ו

ו

ע

ת

מ

שיר ממן - מצטיינת מחוזית . במקביל 3 שיר ממן תלמידת כיתה י”ב ללימודיה האינטנסיביים במגמות פיסיקה וביולוגיה, שיר פעילה מאוד מבחינה חברתית בביה”ס ומחוצה לו. ת י ת ר ב ח

בהנהגה השכבתית, שיר מובילה יחד עם חבריה ארגון אירועים ועוסקת בהקמתם בפועל עד לפרט האחרון. ובנוסף משתתפת במועצה הבית ספרית. שיר פעילה כמשצי”ת מצטיינת ארבע שנים, מתנדבת

בחטיבה בהכשרת הדורות הבאים של המשצי”ם בצורה מעוררת התפעלות ומשמשת מינהלנית ראשית של קורס המשצי”ם מחוזי. היא מובילה, לוקחת אחריות ויוזמה, ראשונה לכל משימה. לאורך השנים שיר מתנדבת גם באשכול הפיס למדעים וטכנולוגיה בעיר. היא הובילה את נבחרת הרובוטיקה ובמקביל התנדבה לעזור לנבחרת הצעירה של קרן רמון. spacelab ולתלמידי ה- בימי הסגרים, שיר נרתמה למיזם העירוני “יד לקשיש” במסגרתו שוחחה עם קשישים בטלפון, שאלה לשלומם ביומיום ואירחה להם לחברה מרחוק ומקרוב. שיר מסורה מאוד לתפקידים שהיא לוקחת על עצמה, מעניקה מזמנה הפנוי ומשקיעה בכל אחת ממסגרות ההתנדבות. וכל זאת- במאור פנים, בצניעות, באהבה ובחדוות עשיה.

במרחק פעימה שכבות י' ויב צפו בסרט הדוקו ״במרחק פעימה״ ושוחחו עם הבימאית טל ברדה

דקל וילנאי עמל - למדעים ואומנויות 35

מגמת תאטרון

כיתה י’’א- יציאה להצגות בשיעורי תיאטרון אנחנו עובדים לומדים מופיעים והכי חשוב, הכי נהנים שיש. כחלק מהמגמה אנחנו יוצאים אחרי שעות הלימודים להצגות, ולאחר מכן כותבים עליהם עבודה, אבל הייתם מאמינים שמישהי שכל כך אוהב לעשות תיאטרון, להופיע, לעשות חזרות. אותה האחת שהיא במקרה אני שמה שהכי כיף לי בעולם זו המגמה הזו ולעשות תיאטרון אבל הכי קשה לי זה לצאת להצגות בה. קשה לראות הצגה לזכור את כל השמות והפרטים ולכתוב על זה אחר כך עבודה. אבל עוד יותר קשה לי לשבת כמה שעות לצפות ולראות תיאטרון, כן אני במגמת תיאטרון ולא אוהבת לראות תיאטרון בכלל. הישיבה על הכיסא במשך שעות מאוד קשה לי אבל זה לגמרי לא הורס לי מהחוויה החוץ בית ספרית, ללכת כל המגמה להצגות ולהנות הכי שיש. יש יותר טוב מזה?? ירדן שליו הלמידה וההתנסות בכל נושא היצירה התאוטרונית: בימוי, משחק, כתיבה, עיצוב, מוזיקה, ותנועה מאפשרים לנו לחוות ולחקור את אומנות התיאטרון. במשך השנה אנו נפגשים מדי יום שישי מתחילים בחימום, מדמים סצנות משחק שונות כגון : בכי, צחוק, ריב, ואיך אנו יכולים להיכנס לדמויות השונות ולהביא את עצמנו מול הקהל. רכזת המגמה והמורה של התיכון ענבל קפלן נותנת לנו ביטחון, היא מנחה אותנו ונותנת לנו השראה ומעשירה את הידע שלנו בקסם אישי ביצירתיות ובאישיותה המיוחדת שלה. טל שטרית כיתה י’- מה עושים במגמה בי’? מגמת תיאטרון היא מגמה יצירתית לתלמידים שאוהבים תיאטרון . המגמה נותנת לנו אפשרות לתת ביטוי ליצירתיות, לדימיון, לחושים שונים ולחשיבה מעמיקה שמשלבת תיאורים תאורתיים ומעשים שכוללים צפייה בהצגות שונות. השנה עם חזרה לשגרה מיד יצאנו כל תלמידי המגמה לצפייה בהצגה הקלאסית המלט בהבימה, סיפורו הטרגי של וויליאם שקספיר ועוד הצגות רבות אשר איפשרו לנו לנתח ולהעמיק את החשיבה בעבודה אישית וקבוצתית. הלימודים במגמה השנה איפשרו לנו ליצור, לשאול שאלות, לחקור ולקבל כלים ומיומנויות לעשייה שגם רלוונטית לחיים עצמם.

דקל וילנאי עמל - למדעים ואומנויות 36

לצפות בהצגות עם המגמה זו חוויה שהייתי מאחל לכל אחד לחוות. חוץ מזה שהמגמה מתגבשת ויוצאת ביחד להנות, ההצגות עצמן מעשירות מאוד. זה יפה לראות איך החומר העתיק אותו אנו לומדים בשיעורים בא לידי ביטוי בצורה מודרנית בהצגות אותן מציגים התיאטראות המקצועיים, זה גורם לנו לראות את התפתחות התיאטרון בעולם. אין כמו לדבר עם השחקנים לאחר ההצגה ולשמוע מהם על ההצגה, הרבה מההצגות שאנחנו רואים נותנות לנו השראה לפרוייקטים שאותם אנחנו עושים במגמה. אביב בר יוסף

עבודה על פרויקט טרגדיה אפית- כיתה י’’א העבודה על הדיאלוגים - טריאלוגים הייתה משהו חדש עבורנו, שלא התנסינו בו בעבר ולכן היינו מאוד מבולבלות ולא היה לנו כיוון. את הטריאלוג שלנו בחרנו לעשות על רומיאו ויוליה, כל אחת חקרה על הדמות שלה- מה הגיל שלה, התחביבים שלה, הרצונות שלה או המחשבות שלה והתחלנו לעבוד. עבדנו תמיד בעבודת צוות,הקשבנו אחת לשניה ואיחדנו את הרעיונות של כל אחת מאיתנו. ביום של ההפקות כל המגמה מאוד התגבשה, כל קבוצה עזרה לשנייה בכל מה שצריך ונהנינו מאוד!! אנחנו כבר מחכים להפקות של שנה הבאה!! נויה דביר

דקל וילנאי עמל - למדעים ואומנויות 37

כיתה י’’ב- עבודה על הפקות בי’’ב אנחנו מגיעים לשיא העבודה על ה ת י א ט ר ו ן - ה פ ק ה גדולה שהתלמידים יוצרים לגמרי בכוחות עצמם!!

השנה, עם קבוצה קטנה של בנות מוכשרות העלינו את ‘’טירונות בנות’’. התלמידות ערכו

ושינו את המחזה המקורי, הוסיפו את הצבע שלהן, ביימו, הפיקו, עיצבו וכדומה. העבודה הייתה לא פשוטה בכלל אחרי שנתיים של קורונה ועוד כמה הלחצות השנה. אבל בעבודה מאומצת לקראת ההופעה בסוף עלתה הפקה קסומה והקהל צחק ונהנה! החוויה הייתה שווה את זה! בהצלחה בטירונות האמיתית. ענבל קפלן, רכזת מגמת תיאטרון שנים בתאטרון 3 מסכמת אני רואה את התיאטרון כעסק רציני שמתפקידו לגרום לאדם להיות אנושי יותר, ״ ארתור מילר ~ ”. כלומר פחות בודד מגמת תיאטרון היא מגמה שמקבלת אליה את כולם. בתיאטרון המסכות יורדות ועוטים מסכה אחרת. כל אחד בדמות שיבחר, או הדמות שיקבל. מגמת תיאטרון היא מגמה מכילה, אקטיבית מאוד, ובעיקר מוציאה את התלמיד מאיזור הנוחות שלו ומעניקה לו ביטחון וחופש ביטוי להיות מי שהוא באמת רוצה להיות. התהליך של

שלושת השנים במגמה הוא מורכב, בו לומדים על תולדות התיאטרון, אנשים חשובים שעיצבו את התיאטרון שאנחנו מכירים היום, לומדים מחזות והולכים לצפות בהצגות, והשיא הוא שמרימים הפקות, שכל תלמיד הופך להיות בה מפיק, במאי, תאורן, מחזאי, אבל בעיקר: שחקן! בחדר תיאטרון הכל הופך להיות פחות בודד. מיד תרגיש בה דקל וילנאי עמל - למדעים ואומנויות 38

האקתון שכבה י’ השתתפה ביום האקתון מצויינות עתידית בעולם הוירטואלי, - המשך כתבה מעמוד קודם - לא זר. תרגיש כמו כולם. כולם באו להתנסות ולחוות, כולם באו להתלבש בבגדים ,ולחבוש מסכה שתגרום 30- מוזרים ולחבוש פאות, להגיד טקסטים ישנים משנות ה לנו להרגיש אחרת. המורים ענבל וירדן, מלווים את התלמידים ומעניקים לכולם חום ואהבה ללא גבולות, מטיפים שצריך אבל בעיקר עומדים מקדימה ומאחור, הכל כדי שתלמידים יהיה טוב. הם נלחמים בשיניים כדי שכולנו נהיה מרוצים. המחזור שלנו גידל מגמת תיאטרון קטנה, צוות נשי מנצח, שלגמרי צמח ביחד והפך להיות מי שהוא בזכות עצמנו בלבד ובזכות המורים המושלמים שלנו. התיאטרון הופך את הבן אדם להיות הרבה פחות בודד- ומוציא ממנו צדדים שהוא לא הכיר בעצמו! ברכות לאלון אלטמן ואביב בר-יוסף על זכייתם במקום השני בתחרות מונולוגים דיאלוגים מחוזית, שהתקיימה בתאטרון החאן בירושלים. אלופים ומוכשרים! 3 גילי זקן יב ת ו ב ר ו ע מ ת י ת ר ב ח

בהובלת אנשי הסגל של”עמל הרב תחומי”. בקבוצות עבודה התלמידים בחרו אתגרים בתחומיםשונים (ערכיים, כלכליים, חברתים-רגשים ויוזמות) וחשבו יחד על פתרונות וירטואליים עבורם. בסיום - הציגו את התוצרים בפני המליאה. תודה למנטורים מטעם רשת עמל על הארגון וההנחיה לאורך התהליך כולו. והידד לתלמידי השכבה ולצוות המחנכים והמורים המקצועיים, בהובלת רכזת השכבה יעל קרן, על היום הפורה והמרתק! אווירה מדהימה, אנרגיות חיוביות

140 ותהליך שהוביל לתוצרים. האקתון ׳מצוינות עתידנית בעולם וירטואלי׳ עם כ ילדים, צוות המינהל לפדגוגיה בהנהגת ד״ר רונית אשכנזי, צוות מורי שכבת י וכמובן מנהלת בית הספר. ותודה להראל, מנהל מחלקת החינוך מעלה אדומים, שביקר אותנו בפעם השניה בהאקתון. נתראה בשנה הבאה! עמל - הרב תחומי

דקל וילנאי עמל - למדעים ואומנויות 39

ר

ב

ו

ו

ע

ת ח מעורבות חברתית - תלמידים מספרים ת י ת ר ב

מ

במטרו מעלה אדומים תפקידי היה לפקח על הנעשה בתוך המועדון, לגרום לילדים להנות וגםלהנות בעצמי. החוויה הזאת הייתה עבורי מלאה באושר

הייתי מטפלת בתינוקות במעון ומעסיקה אותם. היה משמעותי עבורי לגלות שאני סבלנית ואכפתיות לתינוקות.

סיירת חירום עירונית חילוץ והצלה. למדנו מה עושים במצבי חירום כמו רעידות אדמה, צונאמי… אירוע כיפי היה במפגש חברתי שעשינו כדי שנהיה מגובשים והיה ככ כיף. למדתי על עצמי המון, שאני מוכנה להקריב מעצמי לכולם.

ועוצמה.

הייתי בשורשי ישראל. היה שיח משמעותי עם התלמידים והמורים על נושאים מעניינים שונים. למדתי שאני אוהבת להביע דעה. במהלך שלוש השנים זכיתי לשתף פעולה עם מורים ומחנכים שלימדו אותי בעבר, חברים, מורים ומחנכים מההווה וכמובן ספקים שונים כמו חברה המייצרת חולצות לטיול השנתי וחברות מזון אשר רכשנו מהן בשביל הפעילויות השונות. הוויליום הוא מקום מאוד פתוח ומכיל, אני מגיעה לחזרות ונהנית. אני חושבת שכל אחד יכול לבטא את עצמו ולבסוף לעשות את מה שהואהכי אוהבבין אםלנגן, לשיראו שניהם ביחד. הייתי ממליצה מאוד להגיע לווליום כדי לקחת בין היתר הפסקה מהלימודים ולהתעסק בתחביב שלך ומה שאתה אוהב.

בצופים - בפסח יצאתי לטיול הנהגתי ולקחתי חלק בטיול בתור ראש טור צעירה. המשמעות של התפקיד הוא להוביל מספר שבטים לאורך המסלול ולהיות אחראית עליהם. נהניתי בטיול מאוד גם בתחום התפקיד וגם עם האנשים שהיו סביבי - טיילנו ברמת הגולן ולבסוף הגענו לכנרת. בהחלט חוויה וטיול שלא אשכח. לקראת טו בשבט אני ועוד חברה מהכיתה העברנו פעילות לכיתה בנושא צמיחה, במסגרת שורשי ישראל. אני חייב לציין שהכיתה שיתפה פעולה בצורה נהדרת. אני וחברתי לכיתה נהננו מאוד משיתוף הפעולה ואני מאמין שגם הכיתה נהנתה מאוד והשכילה מהפעילות.

הייתי ממליצה לתלמידים להתנדב במועצה הבית ספרית מכיוון שזה מקום שאפשר להגיע עם רעיונות ולקדם אותם. נוצרים שם קשרים חברתיים בין השכבות ואנחנו מרגישים שעושים דברים טובים בצורה נעימה וזורמת. דקל וילנאי עמל - למדעים ואומנויות 40

הייתי מדריכה בצופים. החוויה הייתה מאתגרת ושונה ממה שהכרתי. אירוע אחד שהיה משמעותי עבורי זאת פעולה שבה החניכות שלי ניהלו דיון מאוד בוגר על חברות, וזה עשה אותי ממש גאה. למדתי על עצמי שגם דברים שלא קלים לי מההתחלה יכולים להביא סיפוק כשמתמידים בהם. במלאכי יום הולדת עשינו ימי הולדת לילדים שההורים שלהם במצב כלכלי קשה. אני הייתי עוזרת מנהלת, ביחד התכננו את המסיבה מההתחלה ופיקחתי שהכל הולך כשורה בזמן אמת. במסיבת יום הולדת האמא שך הילדה שחגגנו לה בכתה והודתה לנו. באותו רגע הבנתי כמה אני צריכה להעריך את מה שיש לי. בכל תחילת שנה, הגיחה היא מסורת בית ספרית שלנו. ובתור תלמידי כיתה יב, שחווים את זה בפעם האחרונה וגם פספסנו גיחה בכיתה יא בשל אילוצי הקורונה. זאת החוויה הטובה ביותר שיכולתי לפתוח איתה חברות, דיברנו עם 2 את השנה. ביחד עם ספקים, דיג’יי, הבריכה שעושים בה את הגיחה כדי להבין איפה אפשר להעמיד דוכן אוכל שהכל אנחנו הכנו והזמנו שיהיה הכנסות למסיבת סיום השכבתית שלנו. האחריות שלקחנו שבסופו של דבר נהנו ביום הזה והצלחנו לתכנן ולהגשים את כל מה שרצינו זכורה כחוויה טובה עבורי.

בספריה העירונית הייתי אחראית לעטיפת ספרים וסידור הספריה. עזרתי לאנשים להתמצא באיזור הספריה ולמצוא את הספרים שרצו. גיליתי את עולםהספרים והתחלתי לקרוא ולהתעניין יותר בספרים, דבר שלא עשיתי קודם.

בשורשי ישראל למדתי על עצמי שיש לי יכולת להתגבר על קשיים, שאני יצירתית ומסוגלת להשקיע הרבה בדבר שאני רוצה להשיג. העברנו שיעורים בכיתות בנושא טו בשבט וזה היה מרענן להיות בצד השני המלמד ולא הלומד.

בציפורי לילה - כל שישי היה חוויה להיות עם חבריי תוך כדי דאגה לסביבה והשגחה על בני הנוער. המטרה הייתה לוודא שבני הנוער לא מתנהגים באופן שיסכן אותם.

את ההתנדבות עשיתי כל יום ולא שכחתי, זה הראה לי שאני יכולה להקפיד למלא את המוטל עליי.

במדא למדתי המון דברים חדשים, למדתי דרכים ללמוד ולמדתי איך לשלב זמנים.

דקל וילנאי עמל - למדעים ואומנויות 41