תחרות הסיפור הקצר של עמק חפר - תשפ"ד 2024

2024 - יוני 13 תחרות הסיפור הקצר של עמק חפר - השנה ה

97

'ריקודי עם' רותם הגיוורה - גבעת חיים מאוחד

הוא רצה לנסוע, לא היה לו איכפת לאן. פשוט לצאת מהמקום שהיה שרוי בו. להתרחק מהאנשים העוברים שכל שלום שלהם, כך נדמה לו, זה בעצם, חיטוט. הוא הרגיש שהם רוצים לדעת עליו הרבה יותר ממה שהיה מוכן לספר. מייד כשעלה לארץ לבש בגדי חאקי וקבר את המבטא, עד כמה שהצליח. הקיבוצניקים לא שאלו אותו ישירות מה עבר ומהיכן הגיע, אבל המבטים שלהם, כך היתה ההרגשה שלו, היו חדירה מתחת העור. הוא לא רצה לספר. כדי להתאים את עצמו לסביבה למד ריקודי עם. צדיק כתמר יפרח יפרח, הרועה הקטנה מהגיא והורה מדורה. אף אחד לא שאל אותו מה הוא אוהב לאכול, איפה ההורים שלו, באיזו שפה הוא חולם. הוא נשאר שם. היא היתה יפה, עם צמה עבה. עיניים שחורות, אף מעוצב, גבות שחורות כפחם הממסגרות את עיניה. היא שתקה, גם היא באה "משם". היה טבעי שהם יתיידדו ואולי אף מעבר לכך. אבל הוא רצה לבנות פה משפחה עם "סבר'ה". לא רצה אישה גלותית כמוהו. הוא לא שאל אותה מאיפה היא, באיזו שפה היא חולמת או מה היא אוהבת לאכול. וכשרקדו ריקודים במעגלים יצא לו לרקוד איתה. בשנת בר מצוה כשהבן הבכור הכין ספר שורשים והמורה ביקשה להביא חפץ, לא מצאו מה להביא. הם הגיעו עם מזוודה קטנה. לא ידעו עד כמה לספר על המשפחה שהיתה. ביחד החליטו לא להעיק ורק סיפרו שהיו להם אחים. אתמול כשהלכה לבית הקברות להשקות את העציצים חשבה, אין כמו ריקודי עם.