אנציקלופדיה יפעת
לתולדות התעופה והחלל בישראל אנציקלופדיה יפעת
משגרי החלל - דור ראשון מפעל מלמ של התעשיה האוירית מפתח משגרי חלל
משגרים למשימות חלליות וצבאיות נצבר בישראל בעקבות פרויקט הפיתוח שנעשה לפי מקור MD-620 של הטיל רות זרים, בחברת דאסו בצרפת ונמשך . במלמ בישראל בראש פרויקט הפיתוח של השביט עמד אבי הראבן, לימים ראש סוכנות החלל . הישראלית השביט הוא משגר תלת-שלבי שפותח החל מראשית שנות השמונים, ב”מינהל משגרי חלל” של מפעל מלמ של התעשיה האוירית. השלב הראשון והשני- הזה הים כמעט במימדיהם- הם בעלי הודף מוצק במשקל 01 טון, ומיוצרים על ידי מפעל ההודפים המוצקים של התעשיה הצבאית. השלב השלישי פותח במיוחד ומכונה AUS -51 על ידי רפא”ל, מסומל . “אזוב” (“מרבל”), ומונע בהודף מוצק היגוי המשגר בזמן הפעולה של השלב הראשון נעשה על ידי מייצבי היגוי בעוד ההיגוי של השלב השני והאחרון נעשים על ידי הזרקת סילוני הודף לתוך דפנות . קונוס המנוע ניסויים ראשונים לשם פיתוח וניסוי הטיל הדו-שלבי, תוכ כננו להיערך ארבעה ניסויים של השלב , הראשון, ועוד שישה של הטיל המלא ,” הדו-שלבי. השלב השלישי, “אזוב . נוסה במקביל ברפא”ל שני ניסויי השיגור הראשונים הסתיימו בהצלחה מלאה. שלב זה סיפק את כל הדחף הנדרש לניסויים הסטטיים והנ ניסויים האויריים. בעקבות כך הוחלט לבטל את שני הניסויים הבאים ולהמש שיך בניסויי הטיל הדו-והתלת שלבי. גם ניסויים אלה הסתיימו בהצלחה והדרך לפיתוח הטיל השלם, המסוגל לשאת . לויין, היתה סלולה מבחינה טכנולוגית ” משבר בפרויקט “שביט הנתונים של המשגר שפותח במלמ הכת תיבו, למעשה, את משקלם, צורתם וממ .” מדיהם של הלויינים במשפחת “אופק ניצול המשגר מסוג זה היה, כפי שהגדירו זאת מהנדסי הפרויקט “על גבול ביצועי הטיל”. חלק מהבעיה נבע מהאילוץ לשגר את הלויינים מערבה ולא להיעזר בתנופה שמקנה סיבוב כדור הארץ. זאת כדי שהלויין לא ייפול בשטח מדינת אויב
כאשר פנתה ישראל לתחום הפיתוח של לוייני ביון, היא החליטה במקביל גם על פיתוח יכולות לשגר את הלויינים באופן . עצמאי היו אלה ימי ה”עיון מחדש” של הממשל האמריקני, הגינויים בעקבות תקיפת הכור בעיראק ועוד. ישראל החליטה החל לטה איסטרטגית: כל הפעילות בתחומי , החלל תיעשה על ידי מדענים ישראלים במפעלים ישראלים וכל הרכיבים הקר ריטיים ייוצרו בישראל. ראשי התוכנית
חיפוי הלויין והשלב השלישי בתצוגת התעשיה האוירית
שני דורות של משגרי שביט של מלמ
. למסלול בחלל פיתוח המשגרים נעשה במפעל מלמ של התעשיה האוירית בניהולו של דב רביב. בשנת 9002 עמד בראש מינהל . משגרי החלל של המפעל ד”ר דוד ברגמן ההערכה היא כיהידע בתחום פיתוח
החליטו לפיכך לפתח משגר לויינים אשר יוכל להוציא לויין צילום קטן בעל יכולות מבצעית. ואכן השיגור הראשון , של לויין “אופק” ב-91 בספטמבר 8891 היה גם החשיפה הפומבית הראשונה של המשגר “שביט”, אשר הזניק אותו
1988
Made with FlippingBook HTML5