נגה באפלה - רבקה כהנא ובת -עמי מלניק

פרידריך ויינרב 55 –

נבל או ק

ורבן

פרידריך ויינרב ( Friedrich Weinreb ) נולד בלבוב ( 3331 ) למשפחה יהודית. להולנד הגיע עם משפחתו בהיותו בן שש. למד כלכלה ושימש מרצה וחוקר במכון הכלכלי ברוטרדם עד שפוטר מעבודתו בעקבות הכיבוש הנאצי. ויינרב בדה מל בו דמות של קצין ורמאכט בכיר, שאותו הציל כביכול מתאונת דרכים, וזה, מתוך הכרת טובה, התיר לו לשחרר ממעצר או להוציא מרשימת המגורשים את מי שויינרב חפץ ביקר ם. בשנת 3391 בקירוב ערך ויינרב רשימה של יהודים שהיו אמורים לקבל אשרות יציאה לצרפת החופשית או לפורטוגל. הוא נעצר לאחר הכנת רשימה זו, אך שוחרר מיד. לאחר מ כן הכין רשימה חדשה וגבה מכל מבקש 311 פלורינים הולנדיים, סכום נמוך יחסית למה שדרשו מתווכים אחרים. בסופו של דבר הוכנסו לרשימותיו בין 1,111 -ל 9,111 שמות, מה שהגדיל מאוד את הכנסותיו. ביהודים ששמם הופיע ברשימה לא נגעו הגרמנים במשך כמה שבועות. אולם בסופו של דבר נשלחו מזרחה גם יהודים שהופיעו בשתי הרשימות שערך ויינרב. ההיסטוריון היהודי - הולנדי ז'ק פרסר, טען לחפותו של ויינרב אשר הקפיד, לדבריו , למסור רק שמות של אנשים שידע שהספיקו להסתתר. אולם רבים אחרים טוענים שהיה בוגד שהונה אלפי יהודים, הסגיר אותם והביא למותם, בדומה לטענות שהועלו נגד קסטנר. -ב 3399 ירד ויינרב למחתרת. לאחר המלחמה נעצר על ידי משטרת הולנד ונידון לשש שנות מאסר באשמת הונאת הציבור, אך זכה בחנינה לרגל הכתרת המלכה יוליאנה. ב - 3313 פרסם ויינרב את זיכרונותיו וחולל סערה ציבורית מחודשת. בעקבות הסערה הציבורית נערך מחקר והוגש דו"ח מסכם לפרלמנט ההולנדי, בו נקבע חד משמעית שויינרב היה אדם מושחת, שהסגיר יהודים ושיתף פעולה עם הגסטאפו בהולנד. משהתגלו עדויות מרשיעות נוספות, נפתח בעניינו משפט חוזר אך ויינרב הצליח להתחמק ולהימלט לשוויץ. (מתוך ארכיון בית לוחמי הגטאות) ויינרב הלך לעולמו בציריך שבשוויץ בשנת 3311 , אולם שמו מסעיר את הרוחות עד היום. בגרסה הרשמית לחקר השואה, המקובלת גם ביד ושם, מתואר ויינרב כנבל גמור וכמי שרשימות ההצלה שארגן לא נועדו אלא לשם בצע כסף. אולם יש הטוענים שויינרב עשה כמיטב יכולתו כדי להציל יהודים, ואלפים חייבים את חייהם לכשרונו להלך על הגבול הדק שבין שיתוף פעולה להתנגדות. דברים ברוח דומה כותב החוקר רנה מַארֶס, המזכה את ויינרב מכל אשמה וטוען כי נפל קורבן לעדויות שקר. הפרשה מסרבת לגווע והפולמוס סביב פעילותו של ויינרב בשואה לא חדל.

121