נגה באפלה - רבקה כהנא ובת -עמי מלניק

מדי חודש בחודשו המשיכה יֶ ט לחכות בתקווה: אולי הפעם הצליחה להרות? הרופא לא מצא בעיה כלשהי: "לפעמים הבעיה היא פסיכולוגית, הכל בראש. כאשר לא תחשבי על תינוק בוקר וערב, זה יבוא". "קל לומר אך קשה ליישם", חי יכה יֶ ט והודתה לו. אחד משני החדרים בדירה הקטנה יוכל להיות חדר ילדים נהדר, הוא מואר, יש בו חלון גדול, והוא סמוך למטבח כך שנוכל בקלות לחמם אותו, המשיכה יֶ ט לחשוב על מה שניסתה להדחיק. בדרכה הביתה לא הצליחה להסיר מבטה מאמהות וילדיהן שרכבו יחד על אופניים, או צע דו ברחוב יד ביד. ארי לא היה שותף לדאגותיה של אשתו. הוא הצטרף לחבורת סטודנטים אנטי - פשיסטים שהכיר באוניברסיטה. פעמים אחדות נפגשו בדירתם ט של ארי ויֶ ודיברו בלהט על "מיין קמפף", על הרוח הרעה הנושבת מ"המפלגה הנאציונל - סוציאליסטית הגרמנית", ועל העובדה שקרוב לארב עה עשר מיליון גרמנים הצביעו בעבורה בבחירות הדמוקרטיות שנערכו בגרמניה בשנת 3311 . הלאומיות והפשיזם החלו לחלחל גם אל הרחוב ההולנדי, וארי וחבריו סברו שיש להילחם בהם מלחמת חורמה. הם כתבו מנשרים למערכות העיתונים, הפיצו כרוזים ואף נפגשו פעם או פעמיים עם חבר פרלמנ ט הולנדי, שהסכים להקשיב לדבריהם של הצעירים הנרגשים וביטל במילים גבוהות את דאגתם המוגזמת. גם יֶ ט חשבה בסתר ל בה שהסטודנטים נוטים להיסטריה והנעשה בגרמניה אינו רלוונטי להולנד: "וגם אם גרמניה משַנה את פניה, עד כמה יכול הדבר להשפיע עלינו?" הייתה מתווכחת עם ארי. והוא היה עונה לה בהרצאות ארוכות ומנומקות.

11