נגה באפלה - רבקה כהנא ובת -עמי מלניק

הייתה בחורה מאופקת,

אֶלזֶה לבדה ליוותה אותו לתחנת הר כבת.

היא

ו את סערת הרגשות ה מתחוללת ב ,הקרב הסתירה הסתר היטב. שאלות ותהיות רבות חלפו במוחה: האם ימצא שם עבודה? האם יכתוב לה? האם יזמין אותה להצטרף אליו? ובעיקר - האם יינשאו סוף סוף? זוגות צעירים עמדו על הרציף, אחדים התנשקו והתחבקו, אולם אֶלזֶה ובֶנוֹ הצניעו את רגשותיהם, אפשר בשל אופיים, אפשר שהיה זה פרי החינוך הדתי מהבית. הם רק החזיקו זה בידה של זו, הביטו איש ברעותו בעיניים לחות, וללא מילים התנתקו. בֶנוֹ עלה לקרון, נופף לאלזה לשלום והיא נותרה על הרציף עד שנעלמה הרכבת מעיניה. בהאג שכר בֶנו חדר בבית משפחת אברהמס, משפחה יהודית צעירה, זוג הורים ובנם הפעוט, שהפכו להיות חבריו הטובים. הוא החל לעבוד ללא אישורי עבודה חוקיים , כאורתודונט במרפאתו של רופא הולנדי לא יהודי, ד"ר מיכאליס. מיכאליס טיפל בעיקר באנשי הסגל הדיפלומטי, וילדי הדיפלומטים שנזקקו ליישור שיניים הופנו לד"ר וייסברג, הרופא הצעיר שסיים זה עתה את לימודיו בגרמניה. בהולנד לא הורגשה שנאת יהודים גלויה כפי שהכירוה בגרמנ יה. הקהילה היהודית בהאג (וגם בערים אחרות) הייתה מאורגנת ומגובשת, ויהודים רבים האמינו שהולנד תאפשר להם חיים טובים מבחינה כלכלית, תרבותית, חברתית ודתית. בגרמניה הלך מצב היהודים ורע. באוקטובר 3311 זעקו כותרות העיתונים באותיות גדולות: "יהודי רצח גרמני!" הרשל גרינשפן, בנם של יהודים - פולנים תושבי גרמניה שגורשו לגבול פולין, התנקש בחייו של המזכיר השלישי בשגרירות גרמניה בפריס. די היה באירוע זה כדי להצית את הרחוב הנאצי. בלילה שבין ה -3 -ל 31 בנובמבר 3311 החל הפוגרום הידוע בשם "ליל הבדולח". אספסוף נאצי, בעזרת אנשי משטר ה, פשטו על יעדים יהודיים בכל רחבי גרמניה ואוסטריה. כתשעים יהודים נרצחו, מאות נפצעו, 11,111 נאסרו ונשלחו למחנות ריכוז -כ . 3,111 בתי כנסת, אלפי בתי עסק ובתי מגורים של יהודים נהרסו או הועלו באש. שברי זכוכית רבים נותרו פזורים לאחר ההרס, וספרי קודש קרועים נשארו מוטלים ברחובות. מאז ליל הבדולח נאסר על היהודים בגרמניה ובאוסטריה למלא תפקידים בכירים, נסגרו מוסדות הציבור והתרבות שלהם, ועיתונים יהודיים חדלו מלהופיע.

11

Made with FlippingBook - Online catalogs