נגה באפלה - רבקה כהנא ובת -עמי מלניק
גם אֶלזֶה נעצרה בלילה ההוא. היא הייתה אישה נאה ודיברה גרמנית רהוטה, אך לנאצים שעצרו אותה די היה להציץ בת עודת הזהות ולקרוא את השם "ויינברג", כדי לצרף אותה למאות היהודים שהובלו אל בית המעצר. אֶלזֶה שמרה על קור רוח ופנתה אל אחד הגרמנים: "אני עומדת להינשא היום", בדתה מל בה מה שהיה בעצם משאלת לב, "תראה יש לי תעודת מעבר להולנד, שם נמצא ה רוּס שלי". הגרמני הביט ב תעודה, פנה אל הקצין האחראי ולאחר התלבטות החליטו לשחררה. לרוע המזל תעודת המעבר להולנד טרם הוחתמה כחוק. אֶלזֶה הגיעה לתחנת הגבול בוינטרסוויק ( Wentersweik ), שם נאמר לה שעליה לחזור ולהחתים את התעודה כחוק. בחשש רב, ביודעה שהתעודה תוחתם באות J , חזרה אֶלזֶה לעיר מגוריה. איש מחבריה לא היה בבית, כולם נעצרו בליל הבדולח והיא חיכתה עד למחרת. בבוקר ניגשה למשרד ממשלתי ולמזלה, מסיבה שאינה ברורה, בדרך נס, חתם לה הפקיד על התעודה מבלי להחתימה באות J . דרוכה ומתוחה עלתה אֶלזֶה לרכבת להאג. פעמים אחדות עצרה הרכבת, ובמעבר הגבול עלו חיילים גרמנים שבדקו אישורי נסיעה ותכולת מזוודות. הבדיקה ארכה זמן רב, ופחדיה של אֶלזֶה הלכו וגברו. יהודים אחדים הורדו מהרכבת, אך כשהגיעו החיילים אליה, העיפו מבט חטוף במסמכיה והמשיכו הלאה. משהמשיכה לבסוף הרכבת להולנד נדמה היה לה שאנחת רווחה עלתה אף משקשו ק הגלגלים. היה יום קר וגשום, אולם בתחנה המרכזית בהאג היה נעים. בתוך ההמולה והצפיפות לא ראתה תחילה אֶלזֶה את בֶנוֹ שהמתין בהתרגשות על הרציף. כשנפגשו מבטיהם, עדיין היה עליהם לפלס את דרכם בין עשרות האנשים שהתגודדו בתחנה. הם התחבקו שעה ארוכה, אך שמחתם הייתה מהולה בדאגה. בֶנוֹ נישק את פניה הדומעות של אֶלזֶה, כשבישרה לו בקול חנוק בשורות איוב: ני הולנדר, אחותו של בֶנוֹ, בעלה ג'ימס, ובתם רחל בת השלוש נעצרו בליל הבדולח וגורשו מביתם. ני הייתה בהריון מתקדם. בֶנוֹ שכר לאֶלזֶה חדר בבית משפחת אופנהיימר, אף הם יהודים שהיגרו מהמזרח, ושוב איש מהם לא דיבר על חתונה. לשניהם היה ברור שתחילה עליהם לפעול למען שחרור משפחת הולנדר. בֶנוֹ ואֶלזֶה התרוצצו בין הרשויות השונות, פנו לכל גורם אפשרי, והצליחו להשיג
11
Made with FlippingBook - Online catalogs