נגה באפלה - רבקה כהנא ובת -עמי מלניק

"נומרוס קלאוזוס" המגביל את מספר הסטודנטים היהודים באוניברסיטאות, ונאסר על יהודים בעלי מקצועות חופשיים להציע שירותים ללא - יהודים. פרנסתו של בֶנוֹ נפגעה, הולנדים לא פנו אליו אף על פי שמחיר הטיפול אצלו היה זול לאין שיעור מזה שגבו אורתודונטים הולנדים. בבוקר אביבי בשנת 3393 יצאה אלס מה דירה. היא הייתה בהריון מתקדם והתכוונה לערוך קניות בשוק לפני הלידה הצפויה. להפתעתה ראתה על לוחות המודעות כרוז חדש: "אסור ליהודים לבקר בשווקים!" אלס הרגישה פחד נורא שהתיישב כגוש כבד בקרביה. כמעט שנה שהולנד נמצאת תחת הכיבוש הגרמני ומצב היהודים במדינה הולך ורע , ההתנכלויות והגזרות תואמות את השמועות על הנעשה בגרמניה. במאי 3393 נולד סמואל, בנם הבכור של בֶנוֹ ואֶלס. השמחה מהולה בקשיים ובדאגות. הגזרות הולכות ומחריפות: אסור ליהודים לבקר בקולנוע, אסור להם להתרחץ בחופים ובבתי מרחץ ציבוריים, נאסר עליהם לבקר בפארקים, במוזיאונים ובספריות ציבוריות, ונאסר עליהם השימוש בטלפון. באוגוסט נצטוו היהודים להפקיד את חשבונות הבנק שלהם בבנק המרכזי הגרמני, ובספטמבר 3393 סולקו כל הילדים היהודים מבתי הספר הכלליים. החל בחודש אפריל 3391 חויב כל יהודי מגיל שש ומעלה לענוד טלאי צהוב בצורת מ גן דוד, ובתוכו המילה Jood . הגרמנים איימו שמי שלא יענוד את הטלאי יישלח למאוטהאוזן (מחנה השמדה באוסטריה שהטיל אימה על היהודים בגלל מותם המהיר של מאות צעירים יהודים שנשלחו לשם עוד בפברואר 3391 ). כל יהודי חויב לשאת תעודת זיהוי הנושאת את האות J . מחנות עבודה הוק מו בצפון הולנד. החל בסוף יוני 3391 הוטל עוצר לילה על כל יהודי הולנד משמונה בערב עד שש בבוקר המחרת. הקנייה בחנויות הוגבלה לשעתיים ביום, בתחבורה ציבורית הותר להם לנסוע רק ברשיון מיוחד. במקביל התנהל תהליך "אריזציה" של כל בתי העסק היהודיים ובהדרגה הוחרם במרץ 3391 , בהיות התינוק סמואל בן עשרה חודשים בלבד, הוא הלך לעולמו בשל פיתול במעיים. בֶנוֹ ואֶלס השבורים קברו אותו בבית הקברות היהודי בארנהם.

רכושם.

11