נגה באפלה - רבקה כהנא ובת -עמי מלניק
כשנתיים הצליחו בֶנוֹ ואֶלס לקיים את המשפחה, אך מלאכת ההי שרדות נעשתה קשה מיום ליום. אל ביתם הצטרף הילד יהושע גאבל, בנה בן החמש של לוֹטֶה, אחותו של בֶנוֹ. לוטה ובעלה ליאו גאבל גורשו מגרמניה מזרחה. בטרם גירושם, בעוד לוטה נושאת בזרועותיה את יהושע, הורה לה חייל נאצי: "בלי הילד!" והיא הורידה את בנה, לא הספיקה להיפרד ממנו, ורק ביקשה ממישהו שידאג להביאו לבית סבו. הסב הצליח להודיע לבֶנוֹ בהולנד על הגירוש ועל כך שיהושע נותר לבדו, ללא הוריו. בֶנוֹ, שעבד בעת ההיא במרפאתו של ד"ר מיכאליס, סיפר על כך לחבריו בעבודה, ואסיסטנטית הולנדית צעירה שעבדה במרפאה התנדבה לנסוע לגרמניה ולהביא עמה את יהושע לבית דודיו. בֶנוֹ ואֶלס המודאגים חששו לחייו של יהושע. הם התייעצו עם ידידם ד"ר קראוס, 3 אף הוא יהודי שברח מגרמניה, שהציע להם לפנות לסיטייה ורֶניר בומֶר – "הם הומניסטים", אמר. סיטייה הייתה בת עשרים ושמונה כאשר הנאצים כבשו את הולנד. הי א גדלה בארנהם, למדה חינוך בגימנסיה, ועבדה מגיל חמש עשרה כפקידה בחברת ביטוח על מנת לסייע להוריה בפרנסה. היא נישאה לרניר שעבד בהוצאה לאור בחברת "וולטרס" ונעשה לימים לאחד מבכירי סיטייה ורניר היו נוצרים צעירים, שהצטרפו למחתרת ההולנדית בשלבים. יום אחד הת בקש רניר להזהיר שש עשרה משפחות יהודיות שהתגוררו באזורים שונים בארנהם מפני אקציה שעמדה להתרחש. כך התחילה פעולת התנדבותו של רניר, אשר נמשכה לכל אורך המלחמה. לא היה תהליך של הרשמה מסודרת לארגון לוחם, והמחתרת ההולנדית, שפעלה באורח אקראי, הפעילה את מתנדביה בהתא ם להתפתחויות ולצרכים. ערב אחד, בשנת 3393 , הגיעו בֶנוֹ ואלס לבית הזוג בומר בארנהם. הציג את עצמו ואת אלס בפניהם ואמר: "אנו זקוקים למקום מסתור לאחייני הקטן, הוא כמעט בן שש". סיטייה ורניר לא היססו לרגע והציעו שהילד יובא מיד אל ביתם. יהושע הסתתר בבית מש פחת בומר כשלושה שבועות עד שבשל הלשנה הועבר הילד למסתור אחר. גם אז המשיכה סיטייה לדאוג ל העברת כספים למשפחה שנתנה לו מחס ה , ביקרה אצל יהושע ודאגה לעדכן את ואלס
החברה.
בֶנוֹ
בֶנוֹ
במצבו.
11
Made with FlippingBook - Online catalogs