נגה באפלה - רבקה כהנא ובת -עמי מלניק

"תכירי את סיטייה, חברה שלנו מארנהם," הציגה הגברת ון - פראג ליֶ ט את האישה והוסיפה: "היא ובעלה הם בין היחידים שאני יכולה לסמוך עליהם בלב שלם". בין יֶ ט לסיטייה, שתי הולנדיות שמסתכנות בעצם שהייתן בבית ון - פראג, נקשרה ידידות מיידית. סיטייה הרגישה שניתן לבטוח ביֶ ט. היא סמכה על האינטואיציה שלה, וחשה שמדובר באישה חזקה והגונה. "הגעתי מאמסטרדם בתקווה להציל ילד או ילדה", סיפרה יֶ ט לסיטייה, "אם תשמעי על יהודיים שזקוקים לעזרה – תודיעי לי, אני רוצה לעזור". סיטייה הבטיחה להפנות אליה יהודים שזקוקים למסתור והזמינה אותה לבקר בביתה. יֶ ט, מופנמת וסגורה, לא הרבתה לדבר על עצמה, אולם גם ללא מילים הבינו השתיים זו את זו. יום אחד, עוד בשנת 3393 , כאשר באה יֶ ט ל בקר את סיטייה בארנהם פרץ יוּסט, תינוקהּ של סיטייה, בבכי. פניה של יֶ ט התכרכמו, קשה היה לה לשאת את בכיו, והיא עזבה בחיפזון. בארוחת הערב סיפרה סיטייה על כך לרניר. הוא נבהל: "איך תסתדר יֶ ט אם נעביר אליה פעוט יהודי והוא יתחיל לבכות?! מה היא תעשה אז, תחזיר אלינו את התינוק? תשאיר אותו בבית ותברח החוצה?! אולי חברתך יֶ ט היא בעלת כוונות טובות, אבל מעולם לא היה לה ילד משלה ואי אפשר לדעת כיצד תגיב במצבי "אני אומרת לך, רניר, יֶ ט שייכת לזן נדיר. היא אישה אמיצה, הומניסטית, אין לך מה לדאוג". סיטייה הייתה סמוכה ובטוח ה שליֶ ט יש כוחות נפש, ושאפשר לסמוך עליה. אולם רניר העלה חששות נוספים: "אולי שכחת שיֶט מתגוררת באמסטרדם, והסתרת היהודים בעיר גדולה הנה משימה הרבה יותר מסוכנת ומסובכת מאשר בכפרים ובערי שדה קטנות. באמסטרדם מנהלים הנאצים רישום מדויק של התושבים, שם הרחובות שור צים מלשינים ותומכי הנאציזם, כך שזה הרבה יותר מסוכן מאשר אצלנו". סיטייה ידעה שרניר צודק, אולם מסיבה כלשהי שאינה ניתנת להסבר, היה לה אמון מלא ביֶ ט. "יש דברים שאני לא יכולה להסביר לך, הם אולי אינם הגיוניים, תקרא לזה אינטואיציה נשית, אבל אני פשוט סומכת עליה".

לחץ".

11