נגה באפלה - רבקה כהנא ובת -עמי מלניק

כוס תה במטבח הקטן בדירתה של אלס, אומרת לה סיטייה: "כשתלדי, תהיי חייבת להציל את עצמך ואת התינוק. אין לילד סיכוי להישאר בחיים אם לא תסתירי אותו. כדי לשרוד, כדי להציל אתכם ואותו, תהיי חייבת להחביא אותו אצל משפחה הולנדית". אלס אינה מוכנה לשמוע דבר וחצי דבר: "לא אמסור את התינוק שלי! עוד לא התאוששתי ממותו של סמואל שלנו, ואת רוצה שאמסור את התינוק החדש שייוולד?!" סיטייה אינה אומרת נואש. היא חוזרת ומבקרת אצל הוייסברגים , תומכת באלס, מעודדת אותה וממשיכה בניסיונות השידול והשכנוע: " אלס, בגלל אהבתי אליכם, בגלל שאת חברתי הטובה, אני מבקשת ממך, את חייבת להסתיר את התינוק. לא רק כדי להציל אותו, אלא גם אותך ואת בֶנוֹ". אלס מנידה בראשה מצד אל צד, "לא! אני לא מסוגלת אפילו לחשוב על זה! אין לך מושג כמה עמוק הכאב כשמאבדים ילד!" סיטייה מתארת בפ ניה את המצב ברחובות, את הסכנות האורבות, את הנאצים ומשתפי הפעולה שעוקבים אחר יהודים ומסגירים אותם. "רק לאחרונה התפרסמה מודעה שמבטיחה פרס כספי לאזרחים הולנדים שימסרו ידיעות על יהודים, ומזהירה כל מי שתומך בהם כי יישא בתוצאות ויהיה צפוי לעונשים חמורים", אומרת סיטייה בחומרה, אך בד בבד נוטעת באלס תקווה: "יש לי חברה באמסטרדם, שמוכנה להסתיר ילד יהודי. כשתכירי אותה", ניסתה שוב ושוב לשכנע את אלס, "תיווכחי בעצמך שהיא אישה נפלאה. שמה יֶט, ואיש לא יחשוד שהתינוק אינו שלה. אני יודעת שאצלה הוא יהיה מוגן בטוח ואהוב". * בל יל שמיני עצרת תש"ג ( 1 באוקטובר 3391 ), נערך מצוד גדול ומאות מיהודי ארנהם נתפסו ונשלחו לווסטרבורק. כעבור שבועות אחדים , בלילה שבין ה -31 -ל 31 בנובמבר , נערך מצוד נוסף. בֶנוֹ ואלס שמו מבטחם בויינרב ובידיעה שהם נכללים ברשימתו, ועל כן חשו מוגנים. אולם בינואר 3391 , אחרי השעה שמונה בערב, עם תחילת שעת העוצר שהוטל על היהודים בלבד, נשמעות דפיקות רמות על דלת של דירתם הוייסברגים. בֶנוֹ ואלס מחווירים. דפיקות בדלת בשעה כזו הן בשורה רעה. ארבעה לובשי מדים בדלת, שני אנשי S.S. גרמנים ושני שוטרים הולנדים מודיעים ביובש: "יש לכם עשר דקות בדיוק לרדת למטה!"

12

Made with FlippingBook - Online catalogs