נגה באפלה - רבקה כהנא ובת -עמי מלניק

הקהילה בארנהם ועם הוייסברגים, פנתה אל ראשי המנהל היהודי במחנה בווסטרבורק וביקשה לשחרר זמנית גם את הזוג וייסברג. היא נימקה את בקשתה בטענה שהאישה הרה ובעלה נחוץ לקהילה, עובדה ששמו כלול ברשימת המיוחסים של ויינרב. אלס, שהייתה מודאגת מהלידה הצפויה בקר וב, אמרה לבֶנוֹ: "עדיף שנשאר פה, איך אעמוד באקציה נוספת והרי שוב יגרשו אותנו לכאן". - רוזין דה יוֹנג העבירה אליהם הודעת אזהרה חד - משמעית: "אתם חייבים לצאת משם, אחרת יעבירו אתכם למחנה פיכט". פיכט נודע כמחנה מעבר גרוע ביותר, שם טיפלו אנשי ה S.S.- ישירות בכלואים , והשמועות על הנעשה בו הגיעו גם לאוזניהם. מקץ שישה שבועות, ביום שני בערב, הופיע ראש הצריף ובידו רשימת שמות האנשים העתידים להישלח ברכבת מזרחה. ערב הטרנספורט הפך לליל בלהות במחנה. עוצר הוטל על כל הצריפים כדי למנוע בריחה, והשמות הוקראו בחושך. הנאצים העדיפו ל שלוח משפחות גדולות, שעם שילוחן מזרחם יתפנה יותר מקום בווסטרבורק. 10 מתח ומועקה קשה אחזו בכולם. הפחד מפני הטרנספורט לא פסח על איש, ועזיבת הולנד פירושה מעבר אל הלא נודע, שבמקרה הטוב יהיה מחנה עבודה. לאחר שהוקראה הרשימה הוסיף ראש הצריף עוד הודעה אחת: "הזוג ויי סברג, אתם הייתם אמורים לצאת עם הקבוצה מארנהם. יש לכם שחרור זמני לנסוע ב -11 בינואר לאמסטרדם". בֶנוֹ ואלס הביטו זה בזה, ואלס לחשה: "אולי בכל זאת אדון ויינרב מביא תועלת". חייך אך בו ברגע מש החיוך מפניו: "אלס, -ה 11 זה שבת". הוא רץ אחרי ראש הצריף שכבר פנה לצאת למשרדי ההנהלה היהודית: "סליחה, -ה 11 זה שבת, אני לא נוסע בשבת". ראש הצריף לא האמין למשמע אוזניו: "תגיד אתה השתגעת?! יש לך אישור לצאת לאמסטרדם! אשתך עומדת ללדת! אנשים מתחננים לצאת מהמחנה! ואתה מדבר על שבת?!" "מעולם לא חיללתי שבת ואני לא מתכוון להתחי ל בכך", דבק בֶנוֹ באמונתו. ראש הצריף הרים ידיו לצדדים כאומר נואש: "זה לא בידיים שלי, מצדי תפנה לשלזינגר". 11

בֶנוֹ

11