נגה באפלה - רבקה כהנא ובת -עמי מלניק

שמחה מהולה בצער

בֶנוֹ ואלס אינם רשאים לחז ור לארנהם, שהרי בתעודת השחרור נכתב במפורש אמסטרדם בלבד. ובכל מקרה דירות היהודים בארנהם נתפסו מיד לאחר גירושם על ידי הולנדים. מחוסרי כתובת הם פונים אל ביתו של הרב ספרא באמסטרדם. בדירה צנועה בת שני חדרים קטנים מקבלים הרב ספרא, אשתו וחמשת ילדיהם, במאור פנים ו בזרועות פתוחות את בני הזוג. כעבור זמן שוכרים השניים חדר בדירה ה סמוכה לדירתו של הרב, לא הרחק מבית הכנסת. הם מתגוררים בבית אלמנה הולנדית ועמה מתגוררים גם בן זוגה ובתה. בֶנוֹ ואלס הצליחו להודיע לסיטייה ולרוזין דה - יוֹנג מהיודנראט היכן הם נמצאים. סיטייה באה מ די שבוע מארנהם לעזור, לתמוך, וגם להמשיך ולשכנע אותם למסור את התינוק שייוולד. המצב באמסטרדם נעשה גרוע מיום ליום. יהודים נחטפ ברחובות, והאלימות וההשפלות כלפיהם ה ו י לעניין שבשגרה. כשאלס עמדה ללדת, הזהירה אותה רוזין דה - יוֹנג שלא ללדת בבית החולים היהודי מפני שנפוצה שמועה שהגרמנים עומדים לערוך אקציה בבית החולים. אלס התקשתה להאמין שהצבא הגרמני יטריח עצמו להתנכל למאושפזים חסרי אונים בבית החולים, אולם יד ההשגחה כיוונה אותה להתייחס ברצינות לאזהרה. לאחר חיפוש קצר מצאו הויסברגים רופא יהודי בשם ד"ר דסברג, שהיה מוכן לי ילד את אלס בבית. -ב 3 במרץ 3391 , בעיצומה של המלחמה, כשהצבא הנאצי בשיא עוצמתו, באה רבקה לעולם. ד"ר דסברג חתך את חבל הטבור, ניקה את התינוקת, עטף אותה בשמיכה קטנה והניחהּ בעדינות לצדה של אלס. , בֶנוֹ שחיכה כל העת בחדר הסמוך, הוזמן להיכנס לראותן. ד"ר דסברג הני ח את התינוקת בזרועותיו והוא התבונן בה בהתרגשות ובלב כבד. אלס לא הצליחה לעצור את דמעותיה. לאיזה עולם הבאנו את הפעוטה הזו? איך נגונן עליה? למחרת אכן נערכה אקציה בבית החולים היהודי. כל החולים, היולדות, התינוקות הרכים, וגם הצוות הרפואי שעבד ב"עבודה נדרשת" מוגן מפני גירוש – גורשו למחנה וסטרבורק ומשם למחנות המוות. בין המגורשים הייתה גם מכרה של ואלס, טוני אברהמס היפהפייה,

ים

וחש

בֶנוֹ

11