נגה באפלה - רבקה כהנא ובת -עמי מלניק

המצב באמסטרדם גרוע. גם להולנדים שומרי חוק קשה, קל וחומר ליהודים ש הסירו את הטלאי מבגדיהם ועלולים בכל רגע להיתפס ולהימסר לגסטאפו. בֶנוֹ ואֶלס מסתתרים בכל מיני מקומות מסתור, עוברים ממחבוא אחד למשנהו, עד ש מצא נ להם מסתור זמני בביתה של פלורה פייפר, יהודייה שהתגוררה בבית דירות בן שש קומות במזרח אמסטרדם. יום אחד נשמע קול כרוז מהרחוב: באמצעות רמקול קראו ליהודים לצאת מבתיהם ולהתייצב בתחנת הרכבת מוּידֶרפוֹרט ( Muiderpoort .) מדובר ביציאה לעבודה נדרשת בת יום, והם רשאים להביא עמם תרמיל וצידה ליום אחד. אֶלס ובֶנוֹ אינם מאמינים עוד לכרוזים, הולכות ומתרבות השמועות שהיהודים שנשלחו ברכבו ת ממחנה וסטרבורק מזרחה – אינם עוד בין החיים. אין מידע על מחנות השמדה, אולם די במידע שזורם טיפין טיפין על הנעשה בפולין ובגרמניה כדי שהשניים יחליטו לא להיענות לצו ולהתחבא בעליית הגג. הזמן בעליית הגג אינו זז. בני הזוג יושבים שם יום ולילה ועוד יום. מדי פעם נ שמעים קולות וצעקות. לבסוף, מקץ שעות ארוכות רוויות פחד ומתח, בֶנוֹ אינו יכול לשאת זאת: "די! אינני יכול עוד! אני מעדיף ללכת עם כולם, לאן שהם נשלחים – אלך גם אני!" הוא אומר לאשתו. אֶלס עוצרת בעדו: "בֶנוֹ לא! למות תמיד אפשר!" הם ממשיכים לשבת בעליית הגג. צעדי ם נשמעים בחדר המדרגות. אנשי משטרה הולנדים עוברים מבית לבית, וכל העת נשמעת הפקודה: "כל היהודים לצאת!" קולות של בכי ודלתות נטרקות מגיעים לאוזניהם. הנאצים עולים קומה, ועוד קומה, ועוד אחת. מסיבה כלשהי נעצרו הנאצים בקומה הרביעית והחלו לרדת. בֶנוֹ ואֶלס נותרו ל שבת בעליית הגג עוד זמן רב. קשה לתאר את רגעי ה אֵימה. מבועתים חיכו עד שיידום הרחוב. כשלא נשמעו עוד קולות, והבניין התרוקן מדייריו, חזרו השניים לדירתה של הגברת פלורה פייפר , שניצלה גם היא , בהיותה דיירת ה קומה . השישית למחרת נפגשו בֶנוֹ ואֶלס עם רוזין דה - יוֹנג, א שר ניצלה מהגירוש הודות ל פעילותה ביודנראט. רוזין הציעה להבריח אותם לשוויץ דרך בלגיה וצרפת, אולם היה בידה להשיג רק מסמכים מזויפים באיכות גרועה, שהעמידו את המשתמש בהם בסכנה כי ייתפס בגבול. בֶנוֹ ואֶלס ויתרו על הרעיון. הנס, אחיה של רוזין, שהחליט לנסות לצאת כך מהולנד, נתפס על ידי הגרמנים, נשלח למחנה השמדה ונספה.

11