נגה באפלה - רבקה כהנא ובת -עמי מלניק

היא מביאה את הכלים מהמגירה, גוררת את 2 ורוצה לעזור כיסאה, וכשהיא יושבת בכיסא היא צועקת ומתלהבת לקראת יש לה 2 היא אוכלת היטב, נראית בריאה וזה מרגיע 2 האוכל 2 כבר שמונה שיניים אנחנו מתע 2 בבוקר היא תמיד שוכבת לידי במיטה וררות כל יום היא 2 מוקדם ואז אנחנו "מקשקשות" עד שמאיר היום שואלת אותי איפה קונטינטיי, בֶפ וטרי . 14 היא אומרת גם קשה לדעת מה היא מבינה, אבל היא יודעת היטב 2" "דייזי 2 שטרי זה הכלב אני מקווה להגיע אליכם שוב לביקור באופניים, אבל זה לא עד אוטרכט עוד אוכ 2 יהיה פשוט ל להגיע, אבל האם אצליח לעבור את הלאק והגשר? אני מרגישה רע שאני לא מגיעה אלייך, האם אנשים מצליחים להגיע אליכם עדיין? האם תוכלי לברר אם אוכל לבוא אליך לחַמֶרֶן? 2 קיבלנו מעט פחם מחבר ואנו אסירי תודה 2 האור כבר כבה דויד ויאנקה 2 הפעם אני שולחת אליך מכתב של ממש מ הוא עובד על ספרו, אף על פי שהרעש והמהומה 2 רגישים טוב יאנקה מנגנת לעתים בחליל ואני 2 בבית מקשים עליו מאוד אז את רואה שאסור לשקוע בעצב, ובעיקר אנו נהנים 2 בכינור מהילדה, היא פורשת את זרועותיה לחבק, ומושיטה אותן 2 זה חדש 2" קדימה ושרה "אוליבן ד"ש לך ולכולם, נשיקו גם דויד ויאנקה 2 ת מילדתנו החמודה 2 מוסרים ד"ש יש לנו ילד בן חמש 15 שמתארח אצלנו לכמה ימים והָנֶקֶה אולי אצליח לבקר אותך עוד לפני 2 מאוד נהנית מחברתו 2 שהמכתב יגיע אלייך שלך, יֶ 2 ט פעמים אחדות יצאה יֶ ט לחפש מזון. בדצמבר 3399 השאירה את רבקה עם דויד ואשתו יאנקה, עזבה את אמסטרדם ונסעה בחברת נערה בת שבע עשרה למשקים ולכפרים בניסיון להשיג אוכל לפני הכריסמס המתקרב ובא. מיום שני עד יום חמישי הן הסתובבו בחוות חקלאיות. בתחילה נראה שמזג האוויר נוח למדי, אולם בהדרגה התקדרו השמים, סופה עזה החלה מנשבת ונעשה קר מאוד. יֶ ט והנער ה רכבו על אופניהן כשהן בקושי רואות את הדרך מבעד טחי למ העז שירד ללא הפוגה. הן עברו בין הכפרים בתקווה להשיג מזון אך נתקלו שוב ושוב בסירוב. חלק מהחקלאים היו אדיבים ואמרו: "מצטערים, אין לנו מספיק אוכל לילדים

הגשם

11