נגה באפלה - רבקה כהנא ובת -עמי מלניק

בשנת 3313 , בגיל שמונה עשרה, חזרה רבקה מלוּוה באמה, לבקר את יֶ ט ואת דויד. על אף האהבה שחשה כלפיהם חצצו ביניהם חומות וקשיים רגשיים. לא ניתן היה לגשר על קשר שנותק בגיל שנתיים וחצי. אלס, אמהּ של רבקה, הייתה מתוחה, היא לא התירה לרבקה לקבל מתנה מיֶ ט: "אין לה כסף, אני לא מ רשה לך לקבל מידיה דבר!" אמרה. אך רבקה התעקשה: "היא רוצה לתת ואני רוצה לקבל, בבקשה, אימא, תרשי לי". לבסוף, על אף מחאותיה של אלס, קנתה יֶ ט לרבקה חצאית צמר. וכך ללא מילים סימלה מתנתה את אהבתה שנותרה תמיד מהולה בצער הפרידה. כעבור שנה, בשנת 3311 , באו דויד ויֶ ט לבקר בארץ. יֶ ט חזרה וביקרה עוד פעמים אחדות במהלך שנות השישים. כל הביקורים היו מרגשים, היחסים נותרו חמים ולבביים, אולם כמו במפגש הראשון מצאה רבקה את עצמה קרועה בין אהבתה ליֶ ט ולדויד לבין החשש לפגוע בהוריה. בשנת 3311 נישאה רבקה למיכאל כהנא, גם הוא ילד ניצ ול השואה , שעלה ארצה לפני קום המדינה בספינת המעפילים "כנסת ישראל" , התגורר בקיבוץ חפץ חיים. לאחר נישואיהם התגוררו בני הזוג בירושלים, ובשנת 3311 היו בין מייסדי היישוב בית אל, שבו הם מתגוררים עד היום. כיום הם הורים לחמישה ילדים וסבים לנכדים. מיכאל החל לעבוד במ שרד האוצר ולימים קוּדם לתפקיד בכיר במשרד. רבקה למדה ספרנות ועוסקת בכך עד היום. היא מנחה ספריות ציבוריות מטעם המחלקה לספריות של משרד החינוך. אפשר שעיסוקה המקצועי נבחר בדרך לא מודעת בזכותה של יֶ ט, שעבדה לאחר המלחמה בספרייה ניידת של עיריית אמסטרדם, ועסקה בהבא ת ספרים לבתי קשישים. אף דויד בצעירותו עסק בספרנות, אולם הקשר שלו לספרנות נודע לרבקה שנים רבות לאחר שבחרה לעסוק בתחום זה.

11