נגה באפלה - רבקה כהנא ובת -עמי מלניק

רקמה, מעשה ידיה של יֶ ט, שנשלחה לרבקה לרגל הולדת בתה הבכורה אביגיל (גלי) בדצמבר 3319 . הרקמה תלויה עד היום מעל מיטתה של גלי. גם כיסא לילדים עשוי קש שלחה יֶ ט לגלי. הכיסא הגיע בדואר, ארוז בחבילה, ועליו נהגה הילדה לשבת במהלך שנות ילדותה. לבתה הצעירה של רבק - ה, בת שבע, סרגה יֶ ט בובה, ו קיבל סוודר שסרגה בשבילו, המשמש עד היום את הנכדים במשפחה.

אריאל

בשנת 3311 , בעת ההמתנה מורטת העצבים שלפני מלחמת ששת הימים, בהיות רבקה בת עשרים וארבע, אֵם לתינוקת בת שנתיים וחצי, כתבה יֶ ט מכתב והציעה שהשתיים, רבקה ובתה, יבואו אל יה להולנד עד יעבור זעם. ממכתבה הנרגש והדואג ניכר שהיא חרדה לרבקה ולבתה כמו אם החרדה לגורל בתה ונכדתה, והרצון להציל ן ולמלט ן ממקום פורענות חזר ועלה שוב. רבקה הודתה לה אך העדיפה להישאר בארץ. קרובת משפחה שביקרה באמסטרדם התרשמה אף היא שיֶ ט נותרה תמיד אמהּ של ר בקה. התמונות בחדרים היו של רבקה ומשפחתה, הרגשות החמים שהובעו, השמחה והגאווה כשדיברה על הילדים, העיניים הבורקות כשהראתה לה ציור שצייר אחד מהם בגן, הכל העיד ט שיֶ המשיכה להתייחס אל רבקה כאילו הייתה בתהּ, והילדים – נכדיה. בשנת 3311 , עשרים ושש שנה מאז ביקורה הר אשון, שבה רבקה להולנד עם אמה אלס. הפעם נסעו השתיים לרגל יום הולדתה השמונים של . יֶט קשר המכתבים עם יֶט לא דעך במשך השנים, ודאגתה ומעורבותה בקורות הוייסברגים באו לביטוי בכל מכתביה.

11