נגה באפלה - רבקה כהנא ובת -עמי מלניק

להודיע לאנשי המחתרת שיש להעביר את הילד למסתור ח י לופי. נער או נערה, חברי המחתרת, היו מגיעים רכובים על אופניים, ומעבירים את למסתור חדש. חשש זה היה גם הסיבה לסירובן של רוב המשפחות של נותני המקלט לפרק זמן קצר, להתנדב לפעולת הסתרה ממושכת יותר. יֶ ט סירבה למסור את רבקה למסתור אצל משפחה אחרת, גם כשהתעורר חשש להלשנה, ובחרה לברוח יחד אתה מאמסטרדם. הן לא נפרדו זו מזו במשך שנתיים, עד תו ם המלחמה. זו סיבה נוספת שבגינה נחשבת יֶ ט לאחת המצילות האמיצות והנדירות ביותר, שהרי הפתרון ההגיוני והקל ביותר היה לחפש עבור רבקה כתובת חדשה. כמצוין בנספח שבסוף הספר, כמעט שמונים אחוז מיהודי הולנד נספו. זהו שיעור הנספים הגבוה ביותר במדינות המערב. לשם השוואה -כ , 91% מיהודי בלגיה נספו, אחוז הנספים מקרב יהודי צרפת הגיע ל - 11% , ויהודי דנמרק ניצלו כמעט כולם. לא פעם שאלה רבקה את יֶ ט ואת סיטייה: "מה גרם לכן לנהוג כך?" שתיהן המעיטו והפחיתו מחשיבות המעשים שעשו בעת המלחמה. העובדה שסיכנו את חייהן למען הצלת יהודים נתפסה ב עיניהן כדבר מובן מאליו. "אין בכך גדוּלה מיוחדת או מעשה יוצא דופן", הייתה יֶ ט אומרת כלאחר יד ומחווה בידה בתנועת ביטול. גם סיטייה, כשנשאלה שוב בשנים האחרונות על מניעיה, והפעם רבקה הייתה השואלת, כלל לא הבינה מה העניין: "מה זאת אומרת?! זה מובן מאליו, רדפו אנש ים על לא עוול בכפם, ולא יכולנו לעמוד מנגד. אם לא הייתי אני עושה זאת, היה מישהו אחר. זה מובן מאליו, מעשה אנושי בסיסי". למותר לציין שהמציאות לא הייתה כה פשוטה ומובנת מאליה כפי שהתייחסו אליה, ממרחק השנים, יֶ ט, רניר וסיטייה. בהולנד נשלחו מסתירי יהודים למחנות מ עצר, וכאשר פעולת ההסתרה הייתה כרוכה בפעילות אנטי - גרמנית, הוטלו גם עונשי מוות.

הילד

11