לבוש והתפשטות - פני הדור - בית מדרש לאמנים - זית עמק חפר תשפ"א

נעה הרכבי

חשופה - לבושה – חשופה

זה כואב, זה לא קל עולה גם פחד חבוי, אבל היא יודעת שזה הסיכוי, להביא לעצמה ריפוי. הבכי פורץ מעמקי עומקים, הלב מתרכך ונפתח טיפין, טיפין, ואז זה קורה, הוא עולה ומופיע האור הקדום בלבה שוב מפציע. היא שוב חשופה לעולם כמו שהיא עם הכאב והשמחה, הצחוק והבכי. עם החולשות, הטעויות, התום והדמעות. וכשהלב נפתח ואין מה להסתיר, איכויות חדשות מתגלות והיא מתחילה להאיר. מגלה בה אשה בטוחה, עוצמתית שמתחברת לילדה שבה, השברירית, ומחבקות הן זו את זו בחמלה, בהתמסרות, באהבה גדולה.

הבכי נחנק שם מתחת לצו האופנה והיא מנסה להיות הכי מדליקה או סתם להתחבא בפינה. בפנים הררי כאב - בחוץ תמונה יפה.

תינוקת טהורה, מגיחה אל העולם. כשטוב לה היא צוחקת, עיניה זוהרות. כשכואב לה היא בוכה, צורחת בלי עכבות. חשופה לעולם

לבוש ועוד לבוש, שכבה מעל שכבה. כבר לא יודעת מי היא ומי זאת בראי, מה ממש ומה מולבש. חנק, לחץ, בלבול, הכל חלול, עד ש... די!!!! לא יכולה. לא מוכנה עוד לסבול להחנק, לחדול. מתנערת, מתקוממת, מתפרצת וגועשת, מתחילה לקלף השכבות עוד ועוד...רוצה לחיות! רוצה לדעת מי היא שם מתחת, מי היא באמת.

אוהבת את כולם. ואז היא צומחת לאיטה מתפתחת ומגלה עולם קשה שממנה מצפה

שתהיה מה שהוא רוצה. היא מתחילה להתכסות

בלבושים ובשכבות של הגנה והסתרה. היי, את מי את מרצה? )את מי לא?( שמלה ועוד אחת, ז'קט, תכשיט, איפור, חיוך לפי הזמנה ולבכות אסור.