כותבים קוראים - אפוס הוצאה לאור - גיליון מספר 7 - לקט - ספטמבר 2019

אפריל 9102

כותבים קוראים גיליון מס ‘4

המשך הראיון עם ד “ ר יפעת אשרת פינק -

- אשרת פינק, "הסיפורים נדגמו בשלושה שלבים. בתחילה מתוך מאגר של כ 011 סיפורי דחייה חברתית שנאספו במשך שש שנים. בשלב השני, נדגמו שבעים סיפורים של מספרים בטווח גילאים רחב, החל מהעשור השני ועד התשיעי לחייהם של המספרים. בסופו של דבר, בספר מוצגים כעשרים סיפורים על רצף זה." עד כמה היה קשה למספרים לחזור לתקופה הזו של הדחייה? "כלל המספרים התקשו לחזור למקרי הדחייה שלהם, בשל היותו פצע כואב. הך טבעי הוא, שככל שהמשתתפים היו קרובים יותר למקרה בגילם, כך הפצע היה טרי יותר ואולי אף מדמם. נדמה

שמעצם הרצון של משתתפים רבים להישאר חסויים, ניתן ללמוד עד כמה קשה לגעת שוב באירוע, גם בחלוף

הזמן."

האם הדחייה החברתית שינתה פניה עם

השנים?

"הדחייה שינתה את פניה עם השנים, אם כי ישנן תצורות יסודיות שנכונות גם כיום. מאז ומעולם, דחייה חברתית כללה יצירת ופירוק קבוצות, צירוף סלקטיבי של פרטים מסויימים לקבוצה והוצאת

“ד ר יפעת אשרת פינק -

אחרים ממנה. ילד מוחרם או דחוי מאז ועד היום, נחשב למי שסומן כ"מטרה" להרחקה והשארתו בשוליים. גם המבנים החברתיים הבסיסיים בהם מתרחשת הדחייה היינו, דחייה בחברות דיאדית (אחד על אחד), חברות משולשת, בתת - קבוצה (ששיה או שמיניה על פי רוב), בקבוצה גדולה בכיתה, בחצר בית הספר ובשכונה נכונים להיום. מאפיין נוסף חוצה תקופות הוא, מנגנוני ההסתרה, שכוללים, סימון מטרה, תכנון מקדים, חבירה לקואליציות בין ילדים מחרימים ופעולות הרחקה. על מרכיבים יסודיים אלו, נוספו בחיים המודרניים מאפיינים נוספים. זירת הדחייה התרחבה, ופרצה את גבולות בית הספר. אם בעבר, נוכחנו ב"דחייה שבטית", כלומר, מצבים שבהם הורים ומשפחות שלמות היו מוחרמים בכללותן, כיום הדחייה הינה ברשתות החברתיות. ישנם מקרים רבים, בשונה מבעבר, שבהם ההורים אינם מכירים את חברי ילדיהם ומשפחותיהם כלל וכלל. בהמשך לכך, ילדים מוצאים את עצמם ממשיכים להתנהל או לנהל את מאבקים חברתיים לאורך כל שעות היום ואין מנוחה ולו הקלה ביותר. הבדל משמעותי אחרון שאציין להלן הוא ההטרוגניות ההולכת וגדלה שלנו כחברה. אם בעבר נשמעו סיפורים רבים על דחייה חברתית על רקע ה"שד עדתי", הרי שכיום, קשת השונויות התרחבה. ובכיתות הלימוד כמו בחברה כולה, הילדים נפגשים עם חברים בעלי נטיות מיניות שונות, מבנים משפחתיים שונים, לקויות למידה כאלו ואחרות, צרכים מיוחדים של ילדי הכיתה ועוד. על אף יופיו והתרחבותו של הפסיפס, הסיבות לדחייה הולכות וגדלות, ערכי החברה כחברה פלורליסטית עומדים במבחן והאתגרים המונחים לפתחם של הילדים כמו גם של המבוגרים הולכים וגדלים. “

09