עת קציר - תערוכת אמני העמק 2023

בית העם נהלל 10.6.2023 - 21.5.2023 אמני תערוכת 2023 העמק

עינת קליפלד אוצרת : דוד הירש הפקה:

בתערוכה יבול יצירה ישראלית מובחרת של מיטב אמני עמק יזרעאל. כחלק מחגיגת שבועות ופסטיבל חלב ודבש 11- תערוכת אמני עמק יזרעאל מתקיימת זו השנה ה בתמיכת המועצה האזורית עמק יזרעאל. משרד התרבות והספורט ומפעל הפיס.

מה זו השאלה איזה עמק? אינני רוצה להעליב איש,

אבל הרי כשאומרים ה-עמק, בהא הידיעה, הכוונה היא לעמק שלי, לעמק יזרעאל.

מאיר שלו מתוך "גינת בר"

3

4

עת קציר - תערוכת אמני עמק יזרעאל הפקה: דוד הירש | אוצרות: עינת קליפלד

תערוכת אמני עמק יזרעאל מתקיימת השנה בפעם האחת עשרה, כחלק מחגיגת שבועות ופסטיבל חלב ודבש, בתמיכת המועצה האזורית עמק יזרעאל. התערוכה מהווה את גולת הכותרת באומנות החזותית בעמק, ומוצג בה 'יבול' של יצירה ישראלית מובחרת ממיטב האמנים. היצירה האמנותית בעמק יזרעאל המתרחשת מראשית ההתיישבות, קבלה תנופה והבלטה לעין הציבורית בשנים האחרונות, בזכות התערוכות הרבות המוצגות בגלריות, במוזאונים ובמיזמים פרטיים מבורכים נוספים באזור. השנה יוצאת האומנות המוצגת בתערוכה גם אל המרחב הפתוח, קרי חצר בית העם בנהלל. בכך היא ‘מתכתבת’ עם גישת ה’אומנות במרחב הציבורי’. גישה שקיבלה תנופה בתקופת סגרי הקורונה, כשהצגת יצירות חייבה יציאה אל המרחב הפתוח מהאולמות הסגורים. כתוצאה מכך נמצאה האומנות זמינה ומשפיעה על קהלים רבים, שלא תמיד נמנו באופן מובהק עם שוחריה.

שם התערוכה "עת קציר", נגזר משמו החקלאי של חג השבועות – חג הקציר, אשר חל בימים אלו. זהו סיומה של תקופת גידול התבואה, שתחילתה בעמל רב המלווה בדאגה ותפילה לגידול מוצלח בשדות, המתחלפות בתחושות שמחה וסיפוק עם בוא הקציר. השם "עת קציר" בא גם לרמז על תהליכיות משיקה בשדה היצירה האומנותית, המלווה במאמץ וחיבוטי נפש, המתחלפים בשמחה, מימוש וסיפוק עם השלמתה.

נופי עמק יזרעאל העוטפים את האמנים החיים ויוצרים בו, משפיעים וניבטים מיצירותיהם באופנים רבים ושונים. התערוכה מזמנת הזדמנות מרגשת נוספת למפגש עם יצירותיהם.

5

עננים בשמי העמק אבי ויינברג // ס"מ 45/35 , שמן על בד

בציוריו מתייחס הצייר אבי ויינברג לנוף. הוא אומר: “אין זה ניסיון להעביר דמותו של כל עלה או מראה של כל אבן, זו היד המשוטטת על הבד ומובילה אותי לנוף הזה הסובב אותי”. זוהי תמצית תהליך היצירה.

אנרכיזם אברהם סדרינס // ס"מ 170/100 , אקריליק על קרטון על דיקט

.2023 העבודה נוצרה כתגובה למצב הפוליטי - חברתי בישראל בחודש פברואר “אנרכיסטים” היה הכינוי שהדביקו חברי הממשלה לאנשים נורמטיבים שתרמו למדינה ויצאו להביע את דעתם בהפגנות באופן נורמטיבי. הדבר עורר באמן תחושות קשות אותן הביע בעבודה זו.

6

הנשיקה, הומאג’ לברנקוזי אברהם בן חור פלגי // ס"מ 250/150/100 , ברזל

הפסל אברהם פלגי יוצר מברזל פסלי שתי וערב. הוא משטח פסי ברזל רחבים, שוזר אותם וכך מקנה להם חוזק וגמישות גם יחד, הנדרשות ליצירתו. ביצירותיו הוא מתכתב עם יצירותיהם הידועות של פסלים ידועים כגון אוגוסט רודן ועוד. הוא יוצר דמויות מתוך יצירות קלאסיות מתחום הספרות, האופרה והמיתולוגיה. בתערוכה זו שני פסלים פרי יצירתו: פסל שנעשה עפ”י סיפור מתוך המיתולוגיה היוונית: “דדלוס ואיקרוס”, ופסל נוסף, המהווה מחווה לפסל הנודע ברנקוזי ונקרא: “הנשיקה, הומאג לברנקוזי”.

דדלוס ואיקרוס // ס"מ 60/40/100 , ברזל

7

אומני כפר תקווה, בהדרכת שרון דורון // דניאלה בני, יוסי שטייגר, מיכאל רנסקי, אסתי בטקו, דני פאר ויונתן סינגר ס"מ 21/30 “מקום מיוחד לאנשים מיוחדים”. גם השנה מציגים אומני כפר תקווה מקבץ עבודות אישיות. יצירותיהם מהוות ביטוי רגשי לחוויות פנימיות וחיצוניות. עבודותיהם מתאפינות בסגנון נאיבי, גולמי וחופשי, אותו פתחו באופן עצמאי מתוך התבוננות.

8

מבין – ( ). אביב כוכבי // ס"מ 2/70/85 , שמן על קנבס

אביב כוכבי משאיר מקום ריק בשם העבודה בתוך הסוגריים: “הצופה יהיה זה שיחליט על סימן הפיסוק המתאים עבורו: סימן שאלה, סימן קריאה או אחר”. בדרך יצירתו, הוא מעלה שאלות ביחס לכוונות האמן העכשווי ופרשנות הצופה, מתוך תהייה, האם רמת ההפשטה הגבוהה בזרם אמנות זה מצליחה להעביר את המסר ואת רגש האמן.

9

אנרכיזם אופיר בגון // ס"מ 120/40 , שמן על בד

אופיר ביגון בן קיבוץ יפעת וחבר גלריית עינגע התל אביבית, צייר את הציור כחלק מסדרת ציורים העוסקים במרחב הקיבוצי. את הציורים בחר לצייר במקומות שונים במקום בו גדל. הציורים בסדרה נרכשו ע”י אספנים ידועים וכנסת ישראל. בסדרת הציורים הוא עוסק במרחב הפתוח והרציף שאין בו הפרדות ועל כן נתפס בעבר כולו כבית. הוא מעלה את התהייה, האם לאור תהליכי ההפרטה, המרחב הזה רלוונטי גם היום? או שהקיבוץ הופך להיות פרבר הדומה לאחרים. בסדרה הוא בחר לצייר את האזורים בקיבוץ שנשארו ללא שינוי. עת קציר - פרי עמלו של אופיר ביגון.

ללא כותרת (צריף) אורי קלוס // ס"מ 120/90 , שמן על קנבס

הציור של אורי קלוס חבר גלריית ברוורמן התל אביבית ובן קיבוץ הסוללים, הוא חלק מסדרה גדולה של ציורים העוסקת במקום בו הוא חי ויוצר. רב השכבתיות בה הוא נוקט, יחד עם עבודת הגריד והמחיקה, מתקשרת עם תחושות של אידאולוגיה שקרסה, התפוררות העבר ומבט אל העתיד. כך נוצרת בעבודה תחושת טשטוש ו”בין הזמנים” בהווה. עת קציר – פרי עמלו של אורי קלוס.

10

חיטה אורית קמה // ס"מ 200/340 , מיצב: קרמיקה וחוטי ברזל

אמנית הקרמיקה אורית קמה יצרה מפל גרעיני חיטה, לאחר הקציר. גרעיני החיטה נשרפו בשרפות מיוחדות, בהן המינראלים הטבעיים יחד עם האש והעשן המלחכים את היצירה, יצרו את הצבעוניות הנראית לעין. ההשראה של אורית מגיעה מהטבע, דבר הניכר בחיפויי האדמה (טרה סגילתה) בהם היא עוטפת את יצירותיה. באופן זה יצרה את ההרמוניות הצבעוניות לגרעיני החיטה.

חיטה זהובה אלה צימבליסטה ננצל // ס"מ 150/120 , אקריליק על בד

פריט מתוך הסדרה “חיטה קצורה”. החיטה מהווה עבור האומנית את בסיס החיים. בהגשת החיטה כציור על בד הקנבס, מתרחשת לדבריה, הנכחה שוויונית של האנושות כולה. לעומת זאת, יכולה החיטה להפוך לסמל מאבק על האדמה וראיית החסר. עבור האומנית, “כמו במחזה “עוץ לי גוץ לי” של שלונסקי, מביאה החיטה את הנס והגאולה”.

11

יפתח אלי שמיר // ס”מ 150/200 , שמן על קנבס בציור נראה הצייר שוכב בשדה חרוש. דמותה של תלמידתו העומדת מעליו, ממוקמת במרכז דמותו השוכבת. נעליה כמעט ונוגעות בו והיא נראית כצומחת ישירות ממנו. הנוף ברקע פונה לכיוון ג’נין, בואכה הרי גילעד. ברבים מציוריו של אלי שמיר, שם הציור הוא המפתח המרכזי להבנתו. שמו של ציור זה מפנה את תשומת הלב אל יפתח המגולם בדמותו של הצייר, ואילו בת יפתח מגולמת כאן בדמותה של תלמידתו. הוא עושה הקבלה בין יחסי מורה ותלמידה, ליחסי אב ובת. אלי שמיר עושה בציור זה תיקון לציורו המוקדם “בת יפתח” ומשיב את הסדר האנושי אל כנו.

12

יובש הקיץ גדי אלסר // ס"מ 100/70 , שמן על קרטון

בציור "יובש הקיץ" נראים שדות חיטה שהצהיבה רגע לפני הקציר. ההשראה לציור שאובה משדות ונופי ילדות בעמק יזרעאל ורמות יששכר. משיכות היד הארוכות, באות בזרימה עם נוף השדות הרך ושיבולי החיטה ברוח.

עבודת השדה גילעד בן שץ // ס"מ 480/120 , סדרת צילומים

גילעד בן שץ אמן הצילום יצר סדרת צילומי סטודיו של פירות מגידולי השדה. בסדרה מודגשת האסטטיות של פרי האדמה, אשר לא תמיד ניתן להבחין בה כשהפרי נמצא בסביבתו הטבעית בשדה, מכוסה באבק ושאריות אדמה. מסדרת צילומים זו עולה הצעה, להפניית תשומת הלב, לעצור לרגע ממרוץ החיים לצורך התבוננות מחודשת בקיים ובמובן מאליו, להערכה והודיה על מה שיש.

13

פשוש בשדה חיטה דליה שלומי // ס"מ 60/40 , צילום: הדפסה על דיבונד

"הפשוש חי את חייו בשדה החיטה שלאורך נחל ציפורי אולם מה יהיה עליו כאשר החיטה תקצר? תפיסת הרגע הזה שבו ציפור פעלתנית נחה על גבעול החיטה מצריך הרבה מאוד אורך רוח ומיקוד. עדינותה של הציפור מודגשת ע"י עדינות גבעול החיטה." דליה שלומי

שיבולים דני קדם // ס"מ 26/66 , עץ ואדמה

יצירתו של הפסל דני קדם מתחברת באופן ישיר אל נושא התערוכה “עת קציר”. שיבולי החיטה המפוסלים בעץ ואדמה, נוצרו מאותם חומרים אליהם קשורה החיטה המגולמת ביצירה, כמו מרמזים כי הכל מחובר ולא ניתן לניתוק.

14

The impire light אפרת ניסימוב והדס לוי // ס"מ 180/200 , ציור: שמן על בד

הצירת הדס לוי והמשוררת אפרת ניסימוב הן אחיות המשתפות פעולה בשתי מדיות אמנותיות: ציור ושירה. מתוך קרבת אחיות, יצירותיהן מתכתבות האחת עם השניה ומעניקות זו לזו נקודות מבט נוספות. בציור ציירה הדס לוי את אחותה בוקר לאחר לידת בנה כשבחלון נבטת ירושלים המושלגת. הציור מתכתב עם ציור בשם דומה של הצייר רנה מגריט. השיר של אפרת ניסימוב מוגש בהתאמה.

צופיות // אפרת נסימוב צּופִּיֹות רֹוהֹות סְבִיב מְכַל מַיִם מְתּוקִים ׁש ֶּתָלִינּו עַל עֵץ הַּזַיִת ה ַּד ַּקִיק ׁשֶּנ ִׁש ְּתַל ּבֶחָצֵר, מְק ַּוִים ׁש ֶּיַאֲמִינ ּו ּבָנ ּו וְיָב ֹוא ּו, ׁשָעֹות אֲר ֻּכֹות אֲנַחְנּו יֹו ׁשְבִים ּומְח ַּכִים לְסִימָן אֲנִי מ ַּבִיטָה ּבְבִטְנִי הַּגְדֹולָה וְסֹופֶרֶת ּתְנּועֹות ּבַּזְמַן הָעֹובֵר לְא ִּטֹו ּכְמֹו יְלָדִים, נ ְׁשִימָתֵנּו נֶעֱתֶקֶת ּכ ְׁשֶּנִדְמֶה ׁשֶאַחַת מֵהֶן מַרְוָה צִמְאֹונ ָּה ׁשֶהִצְלַחְנּו לְקַּיֵם נֶפ ֶׁש צ ִּפֳרִית אַחַת וְטֹוב ל ָּה ּתִרְאֶה אֹותָנּו א ֱֹלהִים, ּגַם אֲנַחְנּו יְכֹולִים

) 2022 (מתוך הספר "כשהשמש עוברת את ההר", הליקון

15

“העבר לא מת הוא גם לא עבר...” (וויליאם פוקנר הלל לוטקין // ס"מ 180/32 , קולאז’ רב שכבתי במדיה מעורבת כמו איסוף החיטה לאחר הקציר, אוסף ומאחד לוטקין ביצירתו, דימויים שהם תוצר תרבותי של ראשית ימי המדינה הנמצאים בארכיונים השונים. כך הוא מציג מבט מקוצר על עמק יזרעאל מימי ראשית הקמת מדינת ישראל ומאפשר פרספקטיבה מאז ועד היום. של נדב מן, ארכיון המועצה האזורית עמק Bitmuna הצילומים בחסות ארכיון יזרעאל, שרגא פרגאי ז”ל מהסוללים ואתרים בנושא עמק יזרעאל מה”גוגל”.

רות הלל עידן // ס"מ 60/25/90 , ברזל

הפסל הלל עידן מפסל בברזל זה שנים רבות. הוא חותך ומלחים את הברזל ומשאיר את החלודה ככיסוי הטבעי של יצירותיו. הצורות המופשטות בסגנון יצירתו משאירות מקום לדמיונו האסוציאטיבי של הצופה. בפסל כאן ניתן להבחין בשלוש דמויות. היצירה מתייחסת אל רגע הבחירה של רות ללכת אחרי נעמי חמותה ופרדתן מעורפה. “כי אל אשר תלכי אלך ... עמך עמי ואלוהייך אלוהי”. (רות א’, טז)

16

פרחים לחתונה זהר טל עינבר // ס”מ 90/130 , שמן על בד

"בציורים שלי נפגשים תולדות האמנות והכאן והעכשיו של המציאות הישראלית והאישית שלי. בעבודתי אני עוסקת בחיפוש אחר גיאומטריה, קומפוזיציה, משקל על הבד והרמוניה טונאלית, דרכם אני שואלת שאלות על ציור. הגיאומטריה הספציפית של כל אדם-נוף-חפץ היא גם הסיפור שלו." כותבת הציירת זהר טל עינבר. היצירה כאן מביאה איתה את סיומו של תהליך היצירה יחד עם ניחוחות שמחת חתונה באביב.

קציר חדוה מלר ברזילי // ס"מ 120/100 , רקמה חוטים על בד

האומנית חדוה מלר ברזילי רוקמת כציור ריאליסטי. הבחירה ברקמה בחוטים דקים, מאפשרת מעבר מדורג בין גווני הצבע השונים ויצירת פרטים זעירים ומדויקים. אלה מביאים לדמיון במדיות היצירה השונות בהם עוסקת האמנית, ציור ורקמה. על כן מומלצת התבוננות עמוקה בעבודת הרקמה כאן. יצירת נוף זו ‘מתכתבת’ עם נופי עמק יזרעאל אותם חווה האמנית.

17

I rememeber the time טלי מילשטיין // ס”מ 123/147 , שמן על בד

בפרוטריט העצמי, ניבטת דמותה של הציירת כשהיא מתבוננת ישירות אל עיני הצופה. כמו ציור המונליזה של ליאונרדו דה וינצ’י, גם כאן, נראית דמותה של הציירת מישירה מבט בשתיקה אל הצופה, כשומרת סוד. אין לדעת את הגיגיה, אך ישירות מבטה מושך את תשומת הלב כמבקש תשובה.

בדרך לאלות יובל אלון // ס”מ 100/70 , בוץ, חמר, גירי פסטל וצבעי שמן על קנבס

כותב הצייר יובל אלון: “המתח שקיים במדינה וחוסר האונים אל מול המצב, גרמו לי לרצות לקום ולעזוב, להקים בית במקום שפוי יותר. לאורך השנים הבנתי שכאן הוא ביתי. חיבורים עמוקים למשפחה ולנופים, מנעו ממני מלהרחיק מכאן. עמק יזרעאל הוא אחד מהמקומות המייצגים ביותר של החלום הציוני הישן, שטומן בחובו מורכבויות אין ספור, אבל גם את החיבור אל האדמה ואל ארץ ישראל בצורה פיזית ואותנטית... וכעת עלינו לחלום מחדש".

18

מחריש ללחם יובל קראוס // ס”מ 41/55/39 , ברזל

עבודת הפיסול של יובל קראוס, עשויה מחלקים שנלקחו מבתי מלאכה שנסגרו בקיבוץ מגוריו: המוסך החקלאי - שם תיקנו כלים ממונעים, איתם עבדו חברי הקיבוץ בשדות והמאפיה שם אפו את הלחם. כך סוגרת עבודתו זו מעגל: מחריש ועד הלחם.

ברינה יקצורו. הומאג’ לראשונים יונתן טל // ס”מ 84/60 , שמן על קנבס

בשני הציורים כאן מתאר הצייר יונתן טל תמונות מחיי העבודה החקלאית בעמק יזרעאל. בציוריו כאילו קפא הזמן מלכת. הדמויות והנופים שבים לפעם חיים כבעבר. במשיכות מכחול הוא מחייה מחדש את הזמן ונותן חיים לדמיות ולנופים.

19

נהלל קציר מספוא בשדות יונתן טל // ס"מ 73/55 , שמן על קנבס

בחצי התורן יזהר דורון // ס"מ 120/150 , טכניקה מעורבת

"כל חיי אני מוקף בדגלים. הדגל מתנוסס ונראה מזוויות רבות ושונות. הדגלים שאני עושה הם דגלים אישיים המכילים גם מאפיינים לאומיים. יצרתי אותם מהחומרים בהם אני עובד: קרטון, עץ, גבס, ומחומרים שלוקטו מערימות המחזור והפסולת המקומיות. הגעתי לעבודות דו-צידיות מתוך הרגשה שלמתבונן יש אפשרות טובה יותר לראות את התמונה השלמה, את מורכבותה ואת רבדיה."

20

ים אנכי יעקב דורצ’ין // ס”מ 50/265 , ברזל

היצירה “ים אנכי” מתחברת אל האוטוביוגרפיה של הפסל יעקוב דורצ’ין, זוכה פרס ישראל ופרסים רבים נוספים. ההתבוננות הארוכה אל הים ותנועת הגלים המשתנה בעת מגוריו בעיר חיפה, נרמזת בחריץ פסל הברזל, כזורמת בתוכו. מוטיב גלי הים חוזר ביצירותיו של דורצ’ין באופנים רבים. התבוננות ארוכה בפסל הברזל הנוקשה והדומם, מפיחה בו חיים מזכרון רחוק, עד כדי שרחש הגלים נשמע מתוכו.

מקבץ ים תיכוני // ס”מ 36/36/68 , ברזל

היצירה הזו היא “שרידים מחיים אחרים של החומר”, כך מתאר יעקוב דורצ’ין את עבודתו זו. הוא מסביר כי שם העבודה, תמיד יהיה חלק מהפרשנות המיידית של המתבונן בה, בעת מפגשו הראשוני איתה. על כן, מתוך רצון להשאיר מרחב פרשנות אישית רחבה יותר למתבונן, חשוב לו להרחיב את שם היצירה.

21

רות ונעמי לאה בר סלע // ס"מ 180/90 , טריפטיכון, שמן על בד רות א, טז ו ַּתֹאמֶר רּות אַל- ּתִפְּגְעִי-בִי, לְעָזְב ְֵך ל ָׁשּוב מֵאַחֲרָי ְִך.

בסיפור מגילת רות אותו קוראים בחג השבועות, מופיעים כוחות התמרה של כאב ומוות ההופכים לחיים חדשים, בזכות כוח נשי שיש בו קירבה ואהבה. בשלושת הציורים המרכיבים את הטריפטיכון שיצרה לאה בר סלע, באים לביטוי ציורי נשים ממקורות שונים, בהם זיהתה ייצוגים לקירבה נשית בעלת איכויות שונות ומשלימות.

ציפייה ליאורה קוריס // ס”מ 205/65 , שמן על בד

הציור הינו חלק מסדרת ציורים שיוצרת האמנית ליאורה קוריס, בעקבות סיפורים על החיים במושב בלפוריה שם היא מתגוררת. מוטיב הציפייה לגידול המחייה, נקשר . בציור היא 1925 אצלה לציפייה ששרתה במושב לקראת ביקורו של הלורד בלפור ב עושה שימוש בשתי שפות ציוריות. הראשונה, המאפיינת את סגנון עבודתה, בשימוש בצבעים מונוכרומטיים של שחור ולבן, עם בולטות לצבעי המצע עליו צויר הציור. והשניה, היא שפה ציורית צבעונית בה בחרה להבליט את הדמויות.

22

מחווה ליהונתן גפן ז”ל “ואני מסיפור אחר” – לילך ליברייך בן יעקב // מחווה למאיר שלו ז”ל שדות עמק אהבתי פרושים - ס”מ 1800/80 , שמן על קנבס מציוריה של הציירת ניתן לחוש את נשימת המקום בו היא יוצרת באהבה גדולה: “.. מרגיש שהעמק הזה ילד אותי מחדש לעולם ואני נפרשת בין התלמים הירוקים שמשתנים עם עונות השנה”. יצירה זו יצרה האמנית בימים בהם הלך מאיתנו הסופר מאיר שלו, שכתיבתו מזוהה עם עמק יזרעאל. היא סופדת לו: “כמה מילים עוד היו בו ואנחנו לא נזכה יותר... מילותיו מלוות אותנו במעגל חייו כמו המעגל של נהלל..”. כשבוע לאחר מכן, הלך מאיתנו גם המשורר יהונתן גפן בן נהלל. סמיכות הארועים, גרמו לאמנית להמשיך את היצירה, למחווה גם עבורו. ליצירה קראה על שם השיר שכתב “האיש הירוק”, מתוך היצירה “ הכבש השישה עשר” והיא נקראת “ואני מסיפור אחר”.

אדמה מה אדם דם מה? מור אלעזר // ס”מ 70/440/50 , טקסטיל

בעברית המילה אדמה היא מילה פואטית, המבטאת מורכבות תרבותית המחוברת למקום, רגש, בעלות, שייכות וגבולות. הפרח המונומנטלי בעל שני הראשים נתלה הפוך, כדי שנוכל לשאת מבטינו למעלה, כשואלים: אדמה מה אדם דם מה? מור אלעזר היא אמנית רב תחומית היוצרת בחומרים מגוונים.

23

קציר דלועים מיכל דורון דורון // ס"מ 160/160 , פיסול בנייר וקנבס

היצירה “קציר דלועים” של אמנית הנייר מיכל דורון דורון, מורכבת משתי עבודות המתיחסות זו לזו ויוצרות את השלם. היצירה מתבססת על התבוננות בטבע החקלאי הסובב את האמנית בעמק יזרעאל, ומתארת תהליך והשפעות הנוף על היצירה והיוצרת.

טרקטור אדום מיכל ויטליס // ס”מ 120/120 , שמן על בד

סגנון הציור הייחודי של הציירת מיכל ויטליס מתאפיין בהשטחת האוביקטים המצויירים ובמשטחי צבע עזים. דמותו של הטרקטור האדום המצוייר כאוביקט קטן, מדגיש את מרחבי הנוף והשדה הזהוב הפרוס אל מלוא העין.

24

מלקטת האלומות מיכל אלעזר צור // ס"מ 55/60/23 , יציקת ברונזה

בשני הפסלים של הפסלת מיכל צור אלעזר מתוארות תמונות מעת הקציר בזמנים קדומים: ליקוט האלומות שנעשה בעבר בעבודת כפיים, והשמחה המתפרצת בריקוד עם סיום עבודת הקציר הקשה. ביצירות אלה מסתמכת הפסלת על כתבים מהמקורות, ציורים ותבליטים עתיקים. הייחודיות ביצירותיה של צור אלעזר נובע מהעדינות והרגישות הניבטות מיצירותיה, העומדות בניגודיות לחומר הברונזה הקשיח ממנו נוצרו ולתהליך הפיזי המתמשך של תהליך היצירה.

מחוללת עם תוף מרים // ס"מ 32/101/21 , יציקת ברונזה

25

שדות קמה נעמה יונג // ס”מ 56/45 , צילום ושיר

נעמה יונג היא אמנית רב תחומית השוזרת צילום עם שירה לכדי עבודת אומנות אחת. לעיתים צילומיה יוצרים אצלה השראה לכתיבה, ולעיתים שיריה הם המביאים אותה לצילום של מקומות וזויות צילום בשעות משתנות. יצירתה כאן המורכבת משיר וצילום שצולם בשדות בית לחם הגלילית, מעלים תחושות המוכרות לתושבי העמק.

"אֲנִי מִתְעֹורֶרֶת לָרִיק א ַּתֶם אֵינְכֶם, אְַך ׁשַחֲרּור ׁשָר ּבֹקֶר ֹלא ׁשֹועֶה לָאַיִן עֹורֵב קֹורֵא "י ֵׁש, י ֵׁש" ( ֹלא "רַע, רַע") ׂשְדֹות קָמָה עֲטּויֵי ט ַּלִית טַל קָמִים מֵאֲלֵיהֶם."

מתוך הספר: "בת ממשיכה"

26

חלוצים נילי רמות // ס"מ 50/70 , שמן על בד

הציירת נילי רמות יצרה סדרת ציורים בעקבות זכרונות ילדות. ציור זה צוייר בהשראת ביקור הוריה המבוגרים, בצריף שהיה ביתם הראשון בארץ. בזמן הציור עלו בה הרהורים בנוגע לדור החלוצים אליו השתיכו הוריה. בגילם המתקדם חזו בתקומת המדינה, אך פועלם הרב בביניין הארץ אינו ניכר עליהם. המתבונן הזר רואה בהם זוג קשישים בלבד. מי היו? מה עשו? מה היה פועלם למען הארץ? מי יודע? ואולי נשכח?

אלף שמשות זוהרות נשות עמק יזרעאל // ס"מ 300/500 , מיצב: צמר ורשת ברזל בהובלת שרה אבנין - גנישר

פרח החמניות מסמל את בואה של עונת האביב הקצרה בישראל והימים החמים הממהרים להגיע אחריו. הצבע הצהוב השולט בצבעי הקיץ, ניכר בצבעי השדות המצהיבים, הקוצים הקמלים ואור השמש המסנוור. בעבודה הודגשו גווניו השונים של הצהוב, כמו מרמזים, כי בתוך האחדות תמיד יש שונות.

27

מתוך הסדרה: מפסלת את הנוף סתיו פאולמן // ס"מ 90/70 ,' פוטומנטאג

"הפסטוראליות עלולה לטשטש ולהסוות חלקים טעונים ורבי משמעות: את תמורות הזמן ודברי הימים. החיטה עוברת צמיחה והתחדשות אל מול הקציר והאסיף" אומרת האמנית. במעשה הרכבת הצילומים ובנייתם מדמה סתיו פאולמן תהליכים של הרס וחורבן אל מול צמיחה והתחדשות. מעשה התהליכיות מודגש בעבודתה כמו בעבודת השדה.

“אך החיטה צומחת שוב” מילים דורית צמרת עמליה אשכול // צילום בצילום של עמליה אשכול יש אמירה הנאמרת דרך המראות המצולמים, ללא מילים: הערב היורד, הרוח הנראית בשדה השיבולים, הגבר הבוגר העומד בגבו אל הסככה החקלאית ומבטו מופנה אל האופק המואר באור קלוש.

28

שאריות ענבר אנטונלי ורני גיל גולדמן // ס"מ 360/240 , פסטלים על דיקט, ובלוני הליום ריקים

“בשדות עין דור פזורים המוני בלונים מרוקנים מהליום – חלקם נתפסו על עצים ושיחים, וחלקם מוטלים סתם על האדמה. עד לא מזמן הם קישטו אירועים משמחים וריגשו משפחות. אחרי שמילאו את ייעודם הקצר, הם עפו ברוח. דרך היצירה אנו מעלות שאלות הנוגעות לרגע הקצר שחלף ולמה שנשאר אחריו - לניגודיות בין טבע האדם לטבע עצמו.” עינבר ורני.

גיל קוצר ירק ענת אלון //

ס"מ 100/70 , שמן על בד ענת אלון חיה ויוצרת בכפר יהושוע. ציוריה הם פרי התבוננות רבת שנים בנופי עמק יזרעאל ומעקב רגיש אחר השתנותם עם עונות השנה. בציור מתואר קציר הירק היומי עבור עדר הכבשים. אלון מתארת תהליך ההולך ונעלם, עם הכנסת המיכון החדש לחקלאות. בציור כאן מודגשת התנועה שדרשה מיומנות והמבט המרוכז בפעולה על פניו של החקלאי.

29

שדה וברושים ענת כרמי // ס"מ 80/40 , שמן על קנבס

שדה לאחר קציר, מולו שורה של ברושים ודרך עפר החוצה אותו. ענת כרמי מתארת נוף חקלאי לאחר אביב וקציר. רגע לפני קמילת העשב ותחילתה של העונה היבשה.

טנק על שביל הגולן קורל גרשוני // ס"מ 60/40 , שמן על בד " וְכ ִּתְתּו חַרְבֹותָם לְא ִּתִים וַחֲנִיתֹותֵיהֶם לְמַזְמֵרֹות, ֹלא י ִּשָׂא גֹוי אֶל ּגֹוי חֶרֶב ו ְֹלא יִלְמְדּו . ישעיהו, ב', ד'. עֹוד מִלְחָמָה" השלום העולמי, המופיע כמוטיב מרכזי בחזון אחרית הימים של הנביא ישעיהו, מורה על המרת כלי המלחמה לכלים לעבודת האדמה. קורל גרשוני צייר את הציור עפ”י מראה שראה כשטייל בשביל הגולן. טנק נעזב המפנה עדיין את התותח לכיוון סוריה, הפך לחפץ עליו סומן סימון השביל, של שביל הגולן. עת קציר- האם נזכה להתגשמות חזון הנביא?

30

עת קציר רחל אהרון // ס"מ 100/100 , טכניקה מעורבת הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרּו" תהילים קכו ה.”

האמנית רחל אהרון הופכת בפסוק ושואלת: “האם כל קציר מלווה בשמחה? האם כל זריעה בסופה להיקצר?” היא עושה הקבלה למעשים ולמערכות היחסים בין אדם לאדם ואומרת:” הרגשתי שדימוי חבילות החציר ביצירתי, המפוזרות בשדה בין ארץ ושמים, נותנות בי תחושה של חוסר יציבות. בחרתי בגוון הצהוב החזק והמסנוור, כמבקשת להעביר תחושה של משהו חזק וקשה שנוכח באוויר בימים אלה.”

אטליה בדיפוזיה רחל נמש // ס"מ 130/120 , שמן על בד

הציור מהווה נקודת מוצא תהליכית לסדרה חדשה, אותה החלה הציירת רחל נמש לצייר בזמן סגרי הקורונה. השהייה הממושכת בסטודיו הביאה אותה לתחושת עירבוב עם מרחב היצירה האישי שלה, והזכירה לה את תורת הקוונטים בה “כל דבר נמצא בכל דבר”. היא חשה שבתהליך האומנותי, היצירה מוטמעת בתוכה, לובשת צורה חדשה ומתחילה תנועה מחודשת במרחב, עד כדי היווצרות חלל יצירתי חדש.

31

קומביין קציר רונית דיין וישובסקי // ס"מ 95/20/29 , זכוכית ומתכת

היצירה של האמנית רונית דיין וישובסקי נעה בגבולות שבין אומנות – לאמנות. היא מתקיימת בין תכשיט, פסל לאובייקט פיסולי מעולם הצורפות והזכוכית. בעבודה זו היא השתמשה בטכניקות של גילגול ויציקה בתבניות של אבקת זכוכית והתכה, לכדי יצירת האובייקט.

אולפת ואני בואדי שיח רינה בובראוגלו // ס"מ 180/142 , שמן על קרטון

צבעי הכחול דומיננטים בציוריה של האמנית רינה בובראוגלו, אשר גדלה לחופי הים התיכון בעיר איזמיר שבתורכיה. למרות שבבגרותה היא טובלת בנופיו הירוקים של עמק יזרעאל, הרי שבעבודותיה פורצים גווני הכחול מימי ילדותה. ציור זה צויר בהשראת יום טיול ליד מעיין. יום שהיה בסימן חברות טובה, המתורגם באופן תהליכי אל צבעי הכחול המתפרצים בעבודתה של האמנית.

32

פרוטרט עצמי שדא גדיר // ס"מ 120/80 , שמן על קנבס

יצירתה של הציירת שדא גדיר, הוא חלק מסדרת עבודות, בה היא נותנת ביטוי לאפשרות של גישור בין העולם הגברי והנשי בחברה הבדווית. בעבודתה זו היא ציירה את דמותה יישובה בתוך מריצה ואוחזת בכף עבודה, כלים השייכים אל עולם העבודה הגברי המסורתי. על דמותה המצוירת מונחים בגדים מקופלים, בעלי שייכות אל תפקידי האשה המסורתיים. האפשרות לתהליך ההתקרבות בין תפקידי המיגדרים, מועלית כאן כרצון נסתר ושאלה.

תפילה שירה חי // ס"מ 210/100 , טריפטיכון, שמן על בד

עבודת הטרפטיכון של הציירת שירה חי היא חלק מסדרה בשם “מלכת הלילה”. בציור נראית דמות הציירת כשהיא מפנה את פניה וזרועותיה כלפי מעלה בעיניים עצומות, כאומרת תפילה, וברקע הלילה – זמן מסתורין. נדמה כי העבודה ‘מתכתבת’ עם תפילה הנישאת בעיצומו של כל תהליך, למען סיומו המוצלח.

33

התחדשות שמאי רן קסטנברג //

ס"מ 44/96 , תחריט אמן התחריט שמאי רן קסטנברג מפרק ומרכיב מחדש מוטיבים נופיים, שנחרטו בזכרונו משיטוטיו בנופי עמק יזרעאל, בהם הוא גר ויוצר. עבודת התחריט הינה תהליך המתחיל ברישום, מועבר לחריטת גלופה ומסתיים בהדפס רב שלבי. היצירה מביאה לביטוי השפעות שיש לסביבה על האדם החי בה כרכיב חיוני בחייו.

יפעת, צבעים של ילדות שרה אבנין גנישר // ס"מ 104/150 , חברי יפעת ready made , חוטים, צמר

אמנית הטקסטיל שרה אבנין – גנישר יוצרת את עבודותיה מחוטים, סיבים, בדים, ומשלבת בהם חומרים מגוונים רבים נוספים. היא משתמשת בטכניקות עבודה המצויות בעולם הקרפט המסורתי, אך יצרה לעצמה סגנון ביטוי אישי, המתאפיין בצבעוניות עזה. המילים הנשזרות בעבודותיה מחזקות ומדגישות משמעויות אישיות. היצירה כאן היא חלק מסדרה המתארת מקומות משמעותיים ומשפיעים בחייה: רמלה, גניגר וביצירה זו, קיבוץ יפעת מקום מגוריה – עת קציר.

34

לחם. עבודה. תמר חדד// ס"מ 150/150 , חוטי ברזל

תמר חדד היא אמנית רב תחומית המפסלת בחוטי ברזל דקים תמונות ופסלים מהטבע ומהסובב אותה. ביצירה זו, היא יצרה גלגל גדול של שיבולי חיטה, המזכירים את חבילות החציר וגלגלי החציר, המשמשים לאיסוף וייבוש שיבולי החיטה. היצירה ‘מתכתבת’ עם סדרת ציוריו של הצייר האפרסיוניסטי קלוד מונה “ערימות השחת”.

שיר לעמק תרזה פרסאי //

ס"מ 4X 30/30 , מגזרות נייר מגזרות הנייר של תרזה פרסאי מחזירות בניחוח נוסטלגי, אל שירי העמק הותיקים והמוכרים. שירים שהושרו ע”י דורות המתישבים בעמק יזרעאל ובארץ כולה. הסמלים החזותיים אותם בחרה האמנית לעבודה זו, מתחברים אל מילות השירים ומפיכים בהם חיים חדשים.

35

36

העמק פורס לי טל מלמטה ,וקצת לבנה מעל. ואני רוקד סטפס בסגנון חופשי, מבית אלפא עד נהלל. רוקד בקצב לכיוון נצרת, בועט חופשי לכרמל אל אל כביש הסרגל.

יהונתן גפן – דיסקו כביש הסרגל

37

38

39