גליה שלנו

2018 ספטמבר 23 | מכתב לרומי לפני נסיעתה לטיול הגדול אחרי צבא - למזרח

אהובה שלי

פותחת בוידוי אישי. לא האמנתי שיהיה לי כל כך קשה להיפרד ממך. כבר כמה ימים שאני לא מפסיקה לחשוב על הטיול שמצפה לך, ועל כמה שאני אתגעגע, ולמעשה כבר מתגעגעת. בשנתיים האחרונות למדתי להכיר אותך באופן שונה מיחסיי אמא- ילדה.

רואה לפניי בחורה יפהפייה, חזקה, חרוצה, חכמה. עם אינטואיציות מעולות שיודעת להסתדר היטב. אולי יותר מכל הילדים במשפחה.

כל הכבוד רומוש, את באמת תותחית, עצמאית, מסתדרניקית ובעיקר חזקה פיזית וגם נפשית. (למרות ההתנהגות הילדותית שקופצת לפעמים, ואותה אני מקווה שתשאירי בהודו...)

ראיתי איך הסתדרת בדירה בתל אביב. איך הצלחת בעבודה בצהרון, כמה אהבה יש לך בלב וכמה אהבה והערכה את מקבלת. מעריכה את העצמאות הכלכלית שלך, את זה שעבדת לאורך תקופה בשתי עבודות, למדת והצלחת לנווט בהצלחה בין כל העיסוקים. רואה את האהבה של החברים\ות אלייך. את האהבה והמסירות שמגלים כלפייך, ואומרת לעצמי שאת באמת כוכבת, אהובה, חברה טובה, ואלופת ההנאות והבילויים. גם העובדה שגידלת את "נלה", ואח"כ צירפת את "דילן", מאד מרגשת ומוכיחה את האחריות שאת יודעת לקחת, ושוב חושפת את הלב הרחב והפתוח שלך כלפי בני אדם וחיות. שניהם, גם נלה וגם דילן, מדהימים ורואים שזכו לאהבה וטיפול מסור.

2 8

אין ספק, ששתינו עשינו דרך ועדין עושות... דרך שלעתים היתה קשה ומתסכלת. לקח לנו זמן למצוא את השביל שלנו. מאד שמחה שאת גלוית לב כלפי, משתפת, מתייעצת ושומרת על קשר קבוע ורצוף. זאת הזדמנות טובה להודות לך על היחס, הטיפול והדאגה שזכיתי בהם ממך. בימים הקשים היית מדהימה, ידעת לעודד ולנחם יותר טוב מכולם.

אוהבת את תפיסת העולם הרוחנית שלך. אין ספק שיש לך אינטואיציות מטורפות. אני מקווה שתלמדי להשתמש בהם. שתשמחי ותקשיבי לעצמך, כי רק את יודעת מה טוב לך, מה נכון לך ומה את באמת רוצה. תמיד תלכי עם הלב, כי זאת הדרך היחידה להיות שלמה ומאושרת. עוד משהו שחשוב לי להגיד, זה שאני מאד אוהבת את המשפחתיות שלך. את העובדה שאת קשורה ומחוברת לכל אחד מבני המשפחה, ושאת שומרת על קשר חם עם סבא וסבתא, סבתא יעל וסבא חיים. זה חשוב ומאד יפה מצידך. תדעי שאין על משפחה. לקח לי הרבה זמן והרבה קשיים להבין את זה. אבל באמת, זה האושר !!!