גליה שלנו
2019 | הספד לגליה בשבעה
"אל מלא רחמים, אלמלא האל מלא רחמים היו הרחמים בעולם ולא רק בו. - יהודה עמיחי אני יודע לספר שהעולם ריק מרחמים."
עברו שבעה ימים ואנחנו עומדים פה מול קברך הפורח והלב פשוט מסרב להאמין ולא מסוגל כלל לקלוט שאת אינך. נמצאים כאן הורייך, ילדייך המופלאים שעוד יהיה צריך לספר את סיפור התמסרותם, אחיך, אשתו טלי וילדיהם, דודותייך ובני ובנות דודייך. מסרבים להאמין. ערכו לכבודך אירוע מדהים, בטח ראית את העשרות הרבות שבאו מכל קצוות הארץ לנחם אותנו, לחבק אותנו, כולם התקבצו בגינתך המופלאה, חבורות חבורות התיישבו בינות עצי הפרי, התחבקו, דיברו, אכלו, שתו , ממש מסיבה גדולה לכבודך ואת לא באת. לרגעים קיוויתי שפתאום תגיחי מתוך הפרחים ותשאלי כדרכך, מה כל המהומה הזאת, עוד אין לי יום הולדת, אבל לא באמת באת. כולםטרחו שהאירוע יהיהממשמוצלח, נציין במיוחד אתאיציקשאיננו פה היוםאבל עשה ככל יכולתו לכבד את המעמד , את דודותייך, במיוחד את שתי הדודות המופלאות שלך מירה וחגית וכמובן את בת דודתך פז. הן עמדו וניקו, בישלו, הגישו, ניסו להנעים לאורחים הרבים שהגיעו, פשוט עשו יום יום במהלך השבעה, מבוקר עד ערב מעל ומעבר, על כך נתונה תודתנו העמוקה להן. כולנו מודים לכל המבקרים והמנחמים שניסו להקל ולו במעט על הכאב והעצב הנוראיים שלנו. מאוד התרגשנו מהכמות העצומה של החברים שבאו לחבק את עומר ורומי. בהשתתפותם הקלו ולו במעט מהכאב החזק. כולם כולם התפעלו מהגינה הנפלאה שיצרת, באמת יצירת מופת.
אני מקווה שאולי נצליח לשמר אותה. את שם בכל עציץ, שתיל, עץ ופרח. אני בטוחה שאת רואה אותנו ומשגיחה עלינו משמים, בכל מקרה את נמצאת גם כאן איתנו בלב כל אחד ואחד. לא נשכח אותך לנצח. איננו יודעים איך יתמלא הבור הענק שנפער בלבבותינו. נוחי בשלום , את בליבנו תמיד. אמא
Made with FlippingBook Learn more on our blog