גליה שלנו
2019 | הספד שאמנון כתב לגליה
אחותי,
קופצות לי אנקדוטות משעשעות ותמיד אקסצנטריות כמו שהיית את. סתם בשנייה זאת אני ניזכר, איך צבענו את המטבח בדירה בלואי מרשל, באדום מזעזע, שהחלטת שזה יפה. מנגד כמובן, לא יכול שלא לחשוב על הדרמות שחוללת בחיי . על 50 המשפחה חדשות לבקרים, על גילוי המחלה, אז בגיל הקושי הבלתי נתפס אז לבוא לחבצלת השרון לבית הקרקע הביזארי שלך ולהביא את הבשורה שאז נראתה מפחידה ביותר. עוד לא ידענו כמה מפחיד יותר יהיה אחרי עשור. התקופה האחרונה ליכדה אותנו יותר, גם כמשפחה וגם ביחסים ביננו. למדתי לראותאתעומקהמשמעותשלהיותנו אחים, למדתי לזהות בך רוח לחימה שקודם לא תמיד ראיתי, למדתי להוקיר מחשבות אמיצות וצעדים נועזים (בין בקניית הבית, בין במחשבות על שוויץ ובין בבחירה בקאנביס הרפואי), וכאבתי בסופו של יום את ההפסד הצפוי במערכה. היום את חסרה לכולנו, ברוחך ובכל מה שגילמת במשפחה הפולנית הקטנה שלנו. חסרה ביום יום, חסרה בארוחות השישי, בשיחות, בצחוק, בחוכמת החיים, בדאגה להורים ולילדים שלך ושלי. בלי קשר לטכסים האלה את חקוקה בליבי תמיד. נשארתי לבד עם ההורים וכולנו כואבים כאן ועכשיו את חסרונך..
שניםמשותפות זו משימהמורכבתמעין כמוה. אלא, 59 לכתוב על שהתרע מזלי והשנה האחרונה בחיי ובעיקר החודשים האחרונים מקלים עלי לכתוב על העיקר. על השורה התחתונה. עכשיו ממרחק של כמה חודשים אני מחליט לכתוב מילים. בסוף ההרגשה שלי לא משתנה, אלו מילים על נייר, ואין להם באמת קשר ישיר למחשבות, להרהורים ולגעגוע. הסתכלתי על הווטסאפים ביננו וגיליתי שמשם לאתבוא לי המוזה. איך שהוא הם תמיד היו נורא פרקטיים לצרכי מרשמי רפואה ותיאומי בתי חולים. במקרים אחרים הם גם היו סביב עזרה לילדים בקשרים, הפניות או בקשות. כלום מכל זה לא מעלה זיכרונות לקשר שלנו, שידע עליות ומורדות, תקופות של שקט ולצדן תקופות ערות יותר. בסופו של דבר, העיקר נשאר בלב וצף ועולה בנסיבות אקראיות שאין לי עליהם שליטה, לפעמים מתעורר בלילה וניזכר בכל מיני דברים, רעים כטובים, ולפעמים סיטואציות כמו: היתקלויות באנשים שהכרנו לאורך הדרך, קפיצת תמונות בפיקסה ובפייסבוק, שיחות משפחתיות וכן, גם ה"מטחנה" של טלי סביב חובות ביצועיות לספר הזיכרון המתהווה, מחזירים אותך לרגעים לחיים. שאני יושב ככה מול המחשב ונזכר בקטעים ביזאריים מתקופת ילדותנו בשער העמק, או אח"כ מגיל העשרה שברחת לתל אביב לחיי הבוהמה, למסיבות בפינגווין ואפילו למרחקי אמסטרדם על שלל סיפוריה, אני ניזכר בפיסות חיים אלו בגעגוע ובנוסטלגיה.
7 2
אחיך
Made with FlippingBook Learn more on our blog