דוח הוועדה לבחינת פגיעות מיניות בקהילת הלהטב"ק בדגש על ארגונים חברתיים - 2022

המיניות היא גורם מאחד של הקהילה, מקור לגאווה מצד אחד, אך מן הצד האחר גם מקור להיעדר גבולות. המרואיין בקטע הזה תיאר זאת היטב:

הקהילה הגאה היא קהילה שהדבר המכונן בה זה מיניות. זה דבר שאנחנו אפילו גאים בו [...] הינה יצאנו מהארון, המיניות שלנו היא דבר שאנחנו גאים בו, שאנחנו יכולים להתנהל בצורה פתוחה. ואני חושב שבהקשר הזה אנחנו באיזשהו מקום של תנועת מטוטלת, בסדר? כי המיניות הפכה להיות משהו שאין לו לחלוטין גבולות, אין בו עניין של רצון, אין בו עניין של הסכמה. אז אני הומו, המיניות שלי ברורה. אתה מדבר איתי אז אתה רוצה לשכב איתי. מרואיין אחר דיבר על "מרחבים של זהות להט"בית" ובכללם ארגונים חברתיים, מועדונים, ברים ואפליקציות, והסביר שהמרחבים האלה מבוססים על מיניות ומסלילים את השוהים בהם להתנהגויות מיניות ולפגיעות מיניות: הצעיר מבקש שיחנכו אותו, שיאהבו אותו, שיקבלו אותו, שהוא יהיה חלק, שהוא יבין מי הוא דרך זה. ופעמים רבות הוא פוגש במרחבים האלה, בין אם זה אנשים מבוגרים יותר ובין אם לא, את שפת התשוקה. המפגש הזה בין שפת הרוך לשפת התשוקה... המפגש בין שני המרחבים האלה – זה המקום הנפיץ. ואז המרחבים הקהילתיים הופכים בעצם להיות מרחבים משחזרים, כלומר שההכרה במי אני, מה הזהות שלי, מגיעה לאזורים של מין ומיניות – שם יש את הפוטנציאל לטריגרים, לפגיעה מינית... אני חושב שכשאנחנו חושבים על מה כן, איך אפשר שהמרחבים האלה יהיו מרחבים זהירים מדוקדקים – לדבר בהם על הסכמה? עוד תובנה בעניין עלתה בריאיון אחר: ... נורמות בתוך הקהילה ההומואית שבעצם, שוב פעם, מעודדת החפצה, מעודדת מין חד־פעמי עם פרטנרים מתחלפים... זה עצוב כי בעצם הייתה אפשרות לאיזושהי סולידריות, לאיזושהי אחווה של אנשים ששותפים בסופו של דבר לאותה חוויה בסיסית של שונות ודיכוי, אבל דווקא באמת נוצרה איזושהי תחושה שהאחר הוא כלי לספק את הצרכים שלי או את המשאלות שלי... בעצם הדבר הזה קשור גם לסובלנות בכלל לפגיעות מיניות בקהילה. המשגה שלהם – שזה בכלל לא פגיעה מינית, זה

29