דוח הוועדה לבחינת פגיעות מיניות בקהילת הלהטב"ק בדגש על ארגונים חברתיים - 2022

מקרה של פגיעה מינית שמגיעה לארגון עם יוצא דופן אחד: אם הפגיעה המינית הייתה מחוץ לארגון, נגיד אם חניך מספר לנו שהוא עבר איזושהי פגיעה מינית, העובדים הסוציאליים מטפלים בזה בעצמם. אבל ברגע שיש פה איזשהו אלמנט של פגיעה בתוך הארגון, בין אם זה פגיעה בין חניכים בין מדריך לחניך, בין מדריכים, בין צוות שכיר, יש צוות שמטפל בזה גם מתוך הבנה שאי אפשר שבן אדם אחד יהיה אחראי. מרואיינת אחרת, כששאלנו אותה על התנהלות באיגי בעקבות חשיפה של פגיעה מינית, תיארה נוהל מובנה ומסודר: בכל סוג של פגיעה אני מתקשרת עכשיו לרכז של הקבוצות אה... של האזור. אני אומרת לו כאילו את כל מה שהחניך אמר לי ולפעמים אני צריכה אז לעשות שיחה אישית עם החניך בשביל כזה... להשיג עוד פרטים על כזה האם החניך נמצא בסכנה? איך החניך מתנהל ביום־יום? האם החניך צריך משהו מאיתנו? הרכז מדבר על זה עם העובד הסוציאלי ואז העובד הסוציאלי יוצר קשר עם החניך. ניכרת, אפוא, ההתכווננות של הארגון לתת מענה לפגיעות מיניות ולעשות זאת בצורה מקצועית. יש צוות האמון על הטיפול בפגיעות ומורכב מבכירים בארגון, חלקם עובדים סוציאליים. אנחנו מתרשמים שכאשר נחשפות פגיעות מיניות בתוך הארגון, הן מטופלות. נראה שהארגון עבר שינוי במהלך השנים, ועצם הפנייה לשופטת בן־אור מעידה על כך שהוא מעוניין עוד בשינויים. לאחר שהנחנו את שתי האמירות האלה, נציין ארבעה מוקדי סיכון עיקריים לפגיעה מינית באיגי – כמייצג ארגון חברתי מרכזי בישראל – ונפרט כל אחד מהם. אלה מוקדי הסיכון: 1 . אפיוני האוכלוסייה שמגיעה לאיגי 2 . מקומם של ביטויי מיניות באקלים של הארגון ומעברים בלתי מובחנים בין מיניות לבין פוגענות מינית

59