דוח הוועדה לבחינת פגיעות מיניות בקהילת הלהטב"ק בדגש על ארגונים חברתיים - 2022

יש להכיר בכך שבקבוצות השונות בקהילה פגיעות מיניות 4.2 מתרחשות והגיעה העת להתמודד עם התופעה – עם העבר, עם ההווה ועם העתיד.

הרבה אנשים אמרו לי: "אני לא בטוח אם נפגעתי", ואז ספרו לי סיפורי זוועות. אוקיי? אז, כאילו, לא נתקלתי בשום סיטואציה בכיוון ההפוך. אם כבר, נפגעים ונפגעות [מהקהילה] הרבה פעמים מקלים בחוויה שלהם ביחס לחומרה שלה. התרשמנו שהפרסומים בעניין אוחובסקי יצרו נקודת מפנה קריטית בחיי קהילת הלהטב"ק בישראל. נפתח חלון להכרה פומבית של הקהילה בתופעה של פגיעות מיניות בתוכה. לכאורה הדבר מובן מאליו, אך המרואיינים תיארו תמונה שבה נפגעים מהקהילה, שבדרך כלל לא הכירו בכך שנפגעו, המעיטו בערך הפגיעה או חשבו שהפגיעה אמורה להיות חלק מחייהם בשל הזהות המינית והמגדרית שלהם. הגיעה העת לשנות את התפיסות הפוגעניות האלו. זאת ועוד, רוב המרואיינים, מאיגי ושלא מאיגי, ציינו שלא היו מופתעים כלל מהפרסומים בעניין אוחובסקי. מה שנחשף ותויג בתקשורת כפוגעני, נתפס לא פעם כנורמה מינית מקובלת בקרב חלק מקהילות הלהטב"ק, והפגיעות נעטפו בביטויים כגון "חופש מיני" או "יחסי תמיכה". ההמשגה החדשה של מושגים כאלה כפגיעה, הגיעה מתוך חברי הקהילה עצמם (ראו את עמוד האינסטגרם "תורנו"), וזעזעה את הקהילה. מתוך הזעזוע, מתוך המשבר, תגיע גם צמיחה. אנחנו מתרשמים שיש התעוררות עזה באיגי, ובקרב הקהילה הלהטב"קית ככלל, וגם רצון להבין מחדש את שאמור להיות מובן מאליו. יש מקום, כפי שציינו המרואיינים, לזנוח פרקטיקות שהתפתחו במחשכים, אך אינן מייצגות את הקהילה שכבר יצאה לאור. בעבר נלווה לחשיפה של פגיעה בקהילה חשש מתיוג הקהילה כולה כסוטה, תיוג שהקהילה מנסה, בצדק רב, למגר. אך קהילת הלהטב"ק אינה נמצאת עוד במקום הזה. היא אינה שולית עוד ואינה מתויגת כסוטה. "אנחנו כבר לא הקהילה הנרדפת שהיינו", אמרו מי מהמרואיינים. בעת כתיבת שורות אלה מתגלה לעינינו מן החלון מראה של איש תחזוקה בעיר מרכזית בישראל, והוא מוריד את דגלי ישראל מיום העצמאות, ותולה

71