מכון חרוב - סקר: חצי מהציבור לא ידווח במקרה של חשד להתעללות בילדים

סקר: חצי מהציבור לא ידווח במקרה של חשד להתעללות בילדים

1 ענת אופיר

של חשד להתעללות או להזנחה של ילדים, ומה הסיבות לכך שאנשים מדווחים – או נמנעים מדיווח – במקרים אלו. הסקר 1,000 נערך בעזרת חברת "פאנל פרויקט המדגם", ובו נדגמו איש מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל. מהנשאלים דיווחו כי היו עדים למקרה של חשד להתעללות 35% או הזנחת ילד. כלומר, שליש מהם לא דיווחו על כך לרשויות. 60%־ כ מהציבור היו עדים לפגיעה בילד, אך פחות ממחצית מאלו שהיו עדים לפגיעה דיווחו עליה לרשויות. ממצאים נוספים שעלו מהסקר: ) השיבו כי ידווחו לרשויות בכל מקרה של 60%( רוב האנשים • חשד להתעללות בילד. כאשר הפגיעה בילד מתרחשת בתוך המשפחה, רבע מהאנשים • היו נרתעים מלדווח עליה. המשתתפים נשאלו גם על הסיבות העיקריות לכך שידווחו או יימנעו מלדווח לרשויות במקרי חשד להתעללות בילדים או להזנחתם, וכך עולה: ) של אלו שהשיבו כי נמנעו או יימנעו 53%( יותר ממחצית • מלדווח השיבו כי הם אינם בטוחים למעשה מה נחשב להתעללות או הזנחה שמחייבות דיווח. השיבו שלא ידווחו כי הם פוחדים שהדיווח יגרום נזק 43% • גדול יותר לילד. השיבו כי הם פוחדים שעצם הדיווח עלול להתנקם בהם 23% • בסוף. ) לא ידעו שקיימת בחוק חובת 55%( יותר ממחצית הנשאלים • דיווח שחלה על כל אדם. מהציבור חושבים שחובת הדיווח חלה אך ורק על אנשי 23% • מקצוע. ככל שלאנשים ברור יותר שחובת הדיווח חלה עליהם, כך • גבוה יותר שיעורם של המדווחים. בריאיון עם פרופ' אשר בן אריה, מנכ"ל מכון חרוב, הוא מבהיר: הדרך היחידה להפסיק את מעגל הפגיעה היא לדווח, משום שרק דיווח מאפשר טיפול. איש לא נהיה אלים יותר כלפי ילד מפני שדיווחו עליו. הטיעון הזה דומה לאמונה של האישה המוכה שאם היא רק תהיה "בסדר", בעלה לא יכה אותה. איתור ילדים נפגעי התעללות הוא אתגר מורכב, בעיקר משום שרוב מקרי ההתעללות מתרחשים בחדרי־חדרים, אך ישנם סימנים שקל יחסית לזהותם, ולכן חשוב לדווח. משום שאנשים אם כך מדוע בכל זאת אנשים לא מדווחים? מעדיפים להתעלם. מדובר במנגנון הגנה שמקשה עלינו לראות

אחוזים מהציבור יודעים כי מוטלת 45 בישראל רק עליהם בחוק החובה לדווח במקרה של חשד להתעללות בילדים. נתון מדאיג זה עולה מסקר שפרסם לאחרונה מיזם מהל"ב בהובלת מכון חרוב ובשיתוף 2 (מניעת התעללות בילדים), המועצה לשלום הילד. הסקר פורסם במסגרת מסע הסברה מתמשך להעלאת המודעות לתופעת ההתעללות בילדים והזנחתם, ולחשיבותה של חובת הדיווח במקרים אלו. מסע ההסברה מתבסס על נתונים ממחקרים רחבי היקף מהשנים האחרונות, שמהם עלה כי אחד מכל חמישה ילדים בישראל עובר התעללות או הזנחה בידי מבוגר במהלך ילדותו. נוסף ,2000 על כך ידוע כי מספר הפגיעות בילדים הוכפל מאז שנת מכלל המקרים 10%־ ולמרות זאת מספר הדיווחים מגיע רק לכ דיווחים בשנה).  50,000- המוכרים לרשויות הרווחה (כ למעשה, רוב מקרי הפגיעה בילדים אינם ידועים לרשויות, ומכאן החשיבות הגוברת של העלאת המודעות בציבור – לגלות ערנות ולדווח. הקושי של אנשי המקצוע לדווח על חשד לפגיעה גדול, לא כל שכן – הקושי של הציבור הרחב. הקושי של אנשי המקצוע לדווח נובע ממגוון סיבות: חוסר רצון להתערב, עומס יתר בעבודה, מחסום רגשי (לעכל שיש רוע כזה בעולם), חשש מהפוגע או ממשפחתו, חשש שהדיווח יפגום בבסיס האמון שטיפחו אצל הילד או משפחתו שבטיפולם. נוסף על אלה, לעיתים יש חוסר אמון בכך שהדיווח יביא לפעולת אמת ולהפסקת הפגיעה. חסמים אלה עולים פעמים רבות במסגרת הכשרות וימי עיון לאנשי המקצוע שמקיים מכון חרוב בעשור האחרון. ממצאי הסקר במסגרת ההיערכות למסע ההסברה ביקש מיזם מהל"ב לבדוק מה יודע הציבור על חובת הדיווח, כיצד הוא פועל במקרים

ענת אופיר היא מנהלת המיזם למניעת התעללות בילדים (מהל"ב). 1 , בעקבות מחקרים מהשנים האחרונות שמהם עלה כי אחד מכל חמישה ילדים בישראל עובר התעללות או הזנחה בידי מבוגר. 2015 מיזם מהל"ב נוסד בשנת 2 המיזם פועל להפחית התעללות בילדים והזנחת ילדים בישראל ולשפר את ההתמודדות המערכתית עם התופעה. מהל"ב הוא שותפות של כמה גופים מובילים בארץ העוסקים במחקר, בהכשרת אנשי מקצוע ובפעילות למניעת התעללות בילדים, בהם מכון חרוב, המועצה הלאומית לשלום הילד, מכון מאיירס-ג'וינט- הישראלית בראשותו של המנכ"ל לשעבר גיל מנדלזיס ושל קרן שוסטרמן – ישראל. EBS . הוא פועל בזכות תרומתן של חברת BCG ברוקדייל וחברת הייעוץ

I נקודת מפגש 15