מכון חרוב - יצוג קטינים מודע טראומה

ייצוג קטינים מודע טראומה כותבות פרופ' כרמית כץ ועו"ד לידיה רבינוביץ שותפות עו"ד עפרה בן מאיר וד"ר סיגל קני פז

2024 נובמבר | חשון תשפ"ה

שריי דייץ עריכת לשון: סטודיו אלי דייץ עיצוב גרפי: מאור וולך בע"מ, ירושלים הדפסה: ofrabm@haruv.org.il מייל למשובים:

תוכן עניינים

. הקדמה 5

. עקרונות מפתח 7

7 . בניית אמון . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 1

10 . חיזוק תחושת שליטה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2

11 . ראייתצורכיהילדותגובהמותאמתאליהם ......................... 3

15 . חיבור לעוגני ביטחון ועוגני תמיכה בחיי הילד . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 4

. ייצוג מודע טראומה של תינוקות ופעוטות 16

. ייצוג מודע טראומה של ילדים עם עיכובים התפתחותיים 17

. איך זה משפיע עלינו? כיצד ייצוג קטינים משפיע על עורכי הדין המייצגים 17

4

עקרונות מובילים בייצוג קטינים מודע טראומה

הקדמה

בישראל מדווחים מדי שנה עשרות אלפי מקרים של חשד למצבי סיכון של ילדים או פגיעה בהם. מערך ייצוג הקטינים "עורך דין משלי", מטעם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, מופקד על התהליך הרגיש והמורכב של ייצוג ילדים אלו בהליכים משפטיים שונים, תוך הפעלת תורת עבודה אשר מבוססת על זכויותיהם, על טובתם ועל רווחתם. נשות ואנשי המקצוע במערך ייצוג הקטינים עומדים בצומת מורכב ומאתגר שבין טראומה למשפט. מחד גיסא, הילדים שזקוקים למערך ייצוג הקטינים הם לרוב ילדים שחוו אירועי חיים טראומטיים קשים אשר משפיעים על כל ההוויה שלהם – על היכולות הקוגניטיביות והניהוליות שלהם, על יכולת הזיכרון והדלייה מתוכו, ועל יכולת הוויסות הרגשי. מאידך גיסא, הילדים האלו עומדים בפני הליך משפטי אשר מסתמך על ראיות, על חוקים קשיחים ועל תפיסת עולם דיכוטומית (זכאי או אשם / טוב ורע / יישאר בבית או ייצא ממנו). על כן, התבוננות על ההליך המשפטי דרך פריזמת הטראומה היא קריטית כדי לאפשר השתתפות מועילה ואפקטיבית של הילדים במערכת הזו ולהבטיח כי ההכרעות בעניינם מקדמות את טובתם המרבית. יש להתאים את תהליכי ההשתתפות הישירה של הילדים בהליכים המשפטיים לצרכים הנגזרים ממופעי הטראומה שלהם. חוויות טראומטיות מטלטלות את תחושת הביטחון הטבעית של הילד, מציפות אותו בתחושת חוסר אונים ועלולות לשתק את מנגנוני ההתמודדות הרגילים שלו. ילדים נפגעי טראומה, ובייחוד אלו העומדים בפני הליך משפטי, מתמודדים עם חוסר ודאות, אובדן שליטה ותחושות קשות נוספות. היכרות מעמיקה עם השפעות הטראומה על ילדים במצבים ובשלבי התפתחות שונים היא חיונית על מנת שהמייצג של הקטין יוכל להציג בפני בית המשפט את האופן הייחודי שבו הילד הספציפי חווה את העולם ולהתאים לכך את תהליכי קבלת ההחלטות בעניינו. בפתח הדברים חשוב להבהיר כי מסמך זה פורס את עקרונות הייצוג המודע טראומה, אך יש לבחון כל מענה בהקשר של הילד הנידון: גילו של הילד, מצבו הנפשי, מידת ההבנה שלו וכדומה. זכותם של הילדים להשתתף בתהליכים

5

הנוגעים להם מעוגנת באמנה לזכויות הילד, והיא כוללת מתן מידע על ההליך, הקשבה לרגשותיהם ולדעותיהם של ילדים, מתן משקל לרצונותיהם ולבקשותיהם בעת קבלת ההחלטות וכן אפשור משוב על התהליכים שנעשים. כמו כן זוהי זכותם של ילדים שההחלטות המתקבלות בעניינם בהליכים משפטיים יעלו בקנה אחד עם טובתם. אף שהמונח טובת הילד נתפס לעיתים כשנוי במחלוקת או מעורפל, הפרשנות המקובלת כיום היא שמדובר בעיקרון־על, זכות קונקרטית ועיקרון פרוצדורלי. לפיכך, הגשמת טובת הילד בהליך המשפטי מחייבת לא רק השתתפות אפקטיבית של ילדים, אלא גם רכיבים נוספים של הליך הוגן (היכולת להציג ראיות, לחקור עדים, לערער, להיות מיוצג), ובתוך כך – שתפיסת העולם של הילד, ולא רק רצונותיו או עמדותיו המוצהרות, תקבל מעמד מרכזי בהליך עצמו ובהחלטות השונות. יחד עם זאת, ההשתתפות היא זכותם (ולא חובתם) של הילדים ולכן עליה להיות מותאמת לרצונות, לצרכים וליכולות של כל ילד וילדה. חשוב לאפשר להם לבחור אם, כיצד ובאיזו מידה הם מעוניינים להשתתף באופן ישיר בהליך, בהתאם לנסיבות המקרה ולמאפייניהם האישיים. הדרכים שבהן ילדים יכולים לשתף ולהשתתף עשויים להשתנות בהתאם לגיל הכרונולוגי והגיל ההתפתחותי של הילד. ואולם, אפשר ללמוד על ילדים ועל מה שהם צריכים/רוצים בכל גיל; יש שישתתפו באמצעות שיח ישיר ויש שיספרו לנו על הצרכים שלהם דרך התנהגותם (הרחבה בסוף המסמך). גישה מודעת טראומה, המזהה את מופעי הטראומה ומגיבה להם באופן מותאם, יכולה לשנות באופן מהותי את הקשר בין הקטין לבין עורך הדין שלו ואת חוויית הילדים בהליך המשפטי. כאשר הילדים חשים שהשליטה בחייהם מוחזרת אליהם, ושיש בידיהם כלים להתמודד עם המצב, תחושת חוסר האונים עשויה להצטמצם. מתוך שיפור נגישותם של הילדים לצדק עשויה להיווצר הזדמנות לתהליכים של צמיחה ופיתוח חוסן. המסמך הנוכחי נועד להדגיש עקרונות מפתח בייצוג ילדים מודע טראומה. חשוב מאוד ליישמם בכל אינטראקציה המתקיימת עם הילד ובשמו. יש בכוחם של עקרונות אלו, לא רק לתמוך בילדים בהליך המשפטי, אלא גם לקדם את חוסנם, לסייע להם להתמודד עם חוויותיהם הטראומטיות ולקדם את זכותם שטובתם תהיה שיקול ראשון במעלה בתהליך קבלת ההחלטות בעניינם. ייצוג מודע טראומה מביא בחשבון את ההשפעה של מפגש עם ילד שחווה פגיעה וטראומה, גם על עורך הדין עצמו. להבנה של תהליכים אלו חשיבות רבה על מנת לסייע בידי עורך הדין לייצג את הילד באופן המקצועי ביותר (הרחבה בסוף המסמך). מסמך זה נוצר כחלק מהכשרת העמקה בנושא "ייצוג קטינים מודע טראומה". זהו פרי של שיתוף פעולה בין מערך ייצוג קטינים לבין מכון "חרוב" אשר נועד לשמש ככלי פרקטי לעורכי הדין המייצגים קטינים בעבודתם.

6

עקרונות מפתח

1 . בניית אמון •

עבור ילדים שמבוגרים פגעו בהם, יצירת קשר מבוסס אמון היא יצירת קשר: תהליך מורכב. לפיכך נצפה לראות רצף של תגובות לקשר של הילד עם עורך הדין. יש להכיר בתגובות אלו כתגובות מותאמות בתוך ההקשר, לא להיבהל מהן, לתת להן תוקף בשיח עם הילד ולהתאזר בסבלנות רבה בתהליך ביסוס הקשר. – יש לומר לילד שאת כאן על מנת לסייע לו. אם יביע רעיון לפרקטיקה: הסתייגות/חשדנות/התנגדות, יש לתקף אותן ולומר לילד שאת מבינה מאוד את הקושי שלו לתת בך אמון ושאת תעשי ככל שביכולתך להוכיח לו שאת כאן עבורו. • הילד פגש בחייו הקצרים מבוגרים תפקידך במערך ההגנה והייצוג של הילד: רבים שטענו שהם דואגים לו. חלקם היו המבוגרים שפגעו בו, חלקם נציגים של הממסד. על כן, בייצוג מודע טראומה יש לדעת כי הילד עלול לפרש את המונח "דאגה" בהתאם לחוויות עבר. לפיכך, על מנת לבסס אמון עם הילד, יש להסביר לו מהו הייחוד של תפקידך. – "יש הרבה אנשים שדואגים לך (הורים, פנימייה, רעיון לפרקטיקה: עו"ס). התפקיד שלי הוא להקשיב לך ולשמוע מה אתה חושב שהכי נכון לך. אני גם אעזור לך להשמיע את דעתך למבוגרים אחרים" (בכלל זה השופט). • חשוב לנהל עם הילד דיאלוג פתוח וכן. יש לשאול אותו מה הוא שקיפות: היה רוצה שיקרה בהליך המשפטי ומה חשוב לו, ולהסביר לו את ההליכים המשפטיים בשפה פשוטה וישירה (ללא שימוש במונחים משפטיים מורכבים). חשוב מאוד שבכל רגע נתון הילד יידע מה כבר קרה, מה עוד צפוי לקרות בשלבים הבאים של ההליך המשפטי, ומה את תעשי במסגרתו. גם כשלא נעים, חשוב להעביר לילד מידע שעלול להעציב אותו או להכעיס על האפשרויות אותו, לספר לו גם על דברים שהולכים לקרות בניגוד לרצונו, שקיימות בפניו ועל מה שאת כמייצגת שלו יכולה לעשות כדי לקדם אותן. – בקשי מהילד לחזור על הדברים ששוחחתם עליהם, רעיון לפרקטיקה: כדי לוודא שהם הובנו נכון. כך ניתן להבטיח שהילד לא מהנהן מבלי להבין לעומק את הסיטואציה.

7

• פעמים רבות בחוויות טראומטיות יש ממד מודלינג למערכת יחסים חיובית: משמעותי של החפצה. רצונותיו, צרכיו ורגשותיו של הילד אינם נראים ואינם מקבלים תוקף. תחושת ההחפצה הזו עשויה ללוות את הילד שנים רבות קדימה לתוך חייו הבוגרים ועשויות להיות לה השלכות כבדות משקל על תחושת הערך העצמי שלו ועל הייחוסים שלו כלפי עצמו. מחקרים מראים כי לכל מערכת יחסים חיובית ועקבית שרואה את הילד כסובייקט, יש פוטנציאל אדיר לתיקון תחושת ההחפצה ולסיוע לילד לראות את עצמו כסובייקט. לכן התנהגי בכבוד, סבלנות והבנה כדי להיות עבור הילד מודל של מערכת יחסים בריאה עם דמות בוגרת. – הימנעי מהתנהגות סמכותנית או מהצפה של מידע. רעיון לפרקטיקה: התנהלי והגיבי באופן עקבי כדי להעניק תחושה של ביטחון. הפגיני עניין אמיתי בתחושותיו ובמחשבותיו של הילד והימנעי מאינדיקציות של חוסר סבלנות או לחץ של זמן (למשל – להסתכל על השעון, לקטוע באמצע הדברים). • גם בחוויות חיים טראומטיות וגם בהליך בהירות בנוגע להמשך ההליך: משפטי יש פוטנציאל משמעותי לפעור תהום בין העבר המוכר לעתיד הלוט בערפל. חשוב לזכור שגם כשילדים חווים פגיעות קשות מאוד בבית שלהם ועשויים להיות בו היבטים רבים שלהם ובמשפחה שלהם – זהו עדיין הבית שהם אוהבים. ההליך המשפטי טומן בחובו אפשרות להעמיק את התהום שיצרה הטראומה ולהכניס עוד חוסר ביטחון, חוסר יציבות וחוסר ודאות לחייהם המעורבלים גם כך. לכן חשוב מאוד להכניס כמה שיותר אלמנטים שעשויים להעניק תחושת ביטחון וודאות בקשר ביניכם. – שיידונו. התחילי כל פגישה בהסבר על הנושאים רעיון לפרקטיקה: סיימי כל פגישה בתיאום ציפיות ביחס להמשך הקשר, למועד הפגישה הבאה, למה שצפוי להידון בה, ולמה שבכוונתך לעשות בתקופת הביניים במסגרת הייצוג. – כדאי לקבוע לוח זמנים של ההליך המשפטי, ואם רעיון לפרקטיקה: אפשר – להיעזר בכלים ויזואליים כמו תרשים או תמונות. במידת האפשר כדאי לציין את פרקי הזמן הצפויים בין כל שלב לשלב. • היי מציאותית ביחס לתוצאות ההליך והימנעי מלהבטיח הימנעות מהבטחות: הבטחות שלא בטוח שיתממשו. נפגעי טראומה רגישים במיוחד להפרת הבטחות והדבר עשוי לפגוע בבניית האמון ביניכם. אל תחששי לומר בכנות: "אני לא יודעת". מה שאת יכולה להבטיח הוא שתמיד תהיי כנה עם הילד, ושברגע שתדעי משהו חדש, את תעדכני אותו בהקדם האפשרי. כדאי להתייחס למציאות גם מבחינת מגבלות הכוח שיש לך בייצוג במסגרת המשפטית. כך למשל יש להכין את הילד לאפשרות שבית המשפט יקבל החלטות שונות מאסטרטגיית הייצוג שלך ומרצונו של הילד.

8

• חשוב לומר לילד שדעתך יכולה להיות שונה משלו ביחס לדבר הנכון ביותר עבורו. בכל זאת, את תרצי לשמוע אותו ולהשמיע את קולו, אבל בו־זמנית תנסי להסביר לו מה את חושבת. – כאשר מדברים על תהליכים שהתוצאה שלהם אינה רעיון לפרקטיקה: ברורה, אמרי: "תראה, יכול להיות שיקרה [...] ויכול להיות ש[...]. אני לא יכולה להבטיח מה יקרה בסוף, אבל אני אעשה כל מה שאני יכולה כדי לעזור"; או: "אני באמת לא יודעת עדיין, אבל ברגע שאני אדע או שיתברר משהו חדש, אני מבטיחה לעדכן אותך מייד". – "בית המשפט פסק אחרת ממה שרצית/רצינו שיקרה. אני יודעת שאתה כועס/עצוב. אנחנו נמשיך לחשוב איך להתמודד עם המצב החדש". – 'אני יודעת שאתה רוצה מאוד להישאר אצל אבא ובבית ולא בפנימייה. אני מבינה את זה מאוד, אבל אני חושבת שכרגע התנאים אצל אבא לא טובים מספיק כדי לשמור עליך". כאשר מדברים עם נערים או נערות, אפשר ללוות את ההסבר בטיעונים "משפטיים" יותר כמו התייחסות לסיכוי המשפטי, לתשתית הראייתית שצריך להניח בפני בית המשפט ולסיכויי הערעור. • קבלת משוב מתמשך מהילד לאורך כל ההליך בעניינו קבלת פידבק מהילד: היא חשובה ליכולת שלו לתת בך אמון ולבנות מערכת יחסים מתמשכת ומתפתחת, שעשויה להוביל להתמודדות טובה יותר עם ההחלטה שתתקבל בסוף. קבלת פידבק מהילד ממחישה את ההדדיות שבדיאלוג שאנחנו רוצות לנהל עם הילד לאורך הייצוג שלו. את נותנת לו מידע ומשתפת בתהליכים שנעשים והוא מגיב אליהם ומשתף בפחדיו, ברצונותיו, בתקוותיו ובצרכיו – ויחד אתם מגבשים דרכי התמודדות. פידבק עקבי ושקוף מעניק לילד הרגשה של נוכחות ותמיכה, "שרואים אותו", וזו יכולה לסייע בבניית אמון כלפי מבוגרים ומערכות תמיכה נוספים. נוסף לכך, ילדים שמבינים את התהליכים שהם עוברים עשויים להיות חרדים פחות לעתידם. פידבק שיש בו בכדי להסביר את הסיבות להחלטות שמתקבלות ואת השלבים הבאים בתהליך, מסייע לילדים להתמודד עם המציאות הקשה שהם נמצאים בה. – נסי להדגיש את חלקו של הילד ואת הפעמים שדעתו רעיון לפרקטיקה: נשמעה והובאה בחשבון גם אם בסוף התוצאה לא הייתה כפי שביקש. "אחרי שהסברתי בבית המשפט את מה שביקשת, השופט למשל: החליט ל... הוא החליט כך כי הוא חשב שזה הדבר שהכי יעזור לך ולאחים שלך. הוא אמר ש..."; או: "סיפרת לי כמה חשוב לך להישאר בבית כדי לשמור על קשר עם ההורים שלך. בית המשפט החליט שלא תוכל להמשיך לגור בבית, כי הוא חשב שזה לא מספיק בטוח בשבילך כרגע. אבל הוא הביא בחשבון את מה שחשוב לך, ואתה תוכל להיפגש

9

עם ההורים שלך כל... ב... ונוכל לפנות לבית המשפט בהמשך, אם נראה שיחול שינוי"; או: "התוצאה שהתקבלה בבית המשפט אינה התוצאה שקיווינו לה, ואפשר לנסות להגיש ערעור עליה..."

2 . חיזוק תחושת שליטה •

ילדים שעברו מתן הסבר על המשמעות הרחבה של השתתפות וייצוג: פגיעות מצד מבוגרים עלולים לפרש באופן מעוות אמירות כגון "אני מייצג אותך" ו"אני אשמיע את הקול שלך", או "זו הבחירה שלך" ו"אתה שותף להחלטות על חייך". לכן, יש לדאוג להבהיר לילד למה את מתכוונת בדברים אלו. כך גם חשוב להסביר לילד שיוכל להשפיע על קבלת החלטות על חייו בדרכים שונות וכי הבחירות והרצונות שלו מובאות תוך שקלול של משתנים. – "חשוב לי שתדע שהתפיסות שלך בנוגע למה שאתה רעיון לפרקטיקה: מבין שהוא טוב בשבילך הן חשובות לי מאוד, ואני כאן כדי להשמיע ולייצג את דעתך ואת הבחירה שלך. אני גם אשתף אותך במה שאני חושבת ובמה שאחרים חושבים שיכול להיות טוב עבורך". • כאמור, חוויות חיים טראומטיות שוללות מהילד כל יכולת מתן זכות בחירה: שליטה או בחירה ומציבות אותו חסר אונים מול מה שקורה לו. לכן חשוב לתת לילד כמה שיותר הזדמנויות לחוש שליטה בחייו, והדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא על ידי מתן בחירה. בכל פעם שניתן לילד לבחור, נקנה לו חוויה שגם הוא "קורה לעולם" ולא רק "העולם קורה לו". העצימי את הילד על ידי מתן חופש בחירה במהלך ההליך, ככל שניתן, בין שבבחירות פשוטות כמו על מה תדברו קודם, ובין שבקבלת החלטות משמעותיות באסטרטגיה המשפטית. השתדלי להציע מספר חלופות. גם בחירות קטנות, כמו החלטה על הסטינג של הפגישה (דלת פתוחה או סגורה, לשוחח בישיבה או בהליכה בחוץ) יכולות להעצים את הילד ולהעניק תחושה של ביטחון ושליטה. (יחד עם זאת, יש להביא בחשבון שיש ילדים שבחירות מרובות מציפות אותם. יש להיות קשובים לכך ולהתאים את המענה לכל ילד). – שאלי: "האם אתה מעדיף להיפגש בבוקר או אחר רעיון לפרקטיקה: הצוהריים?"; "האם תרצה שמישהו נוסף יהיה נוכח בפגישה?"; "האם אוכל להגיע לפגוש אותך בפנימייה?" – עצם השאלה מלמדת את הילד שאת רואה אותו ושחשוב לך שירגיש בנוח. • תחושת המסוגלות של הילד פירושה תזכורת למסוגלות העצמית של הילד: האופן שבו הוא מתייחס לעצמו כישות בעלת כוח לפעול בעולם. פעמים רבות במצבים של טראומה, כל יכולת פעולה נלקחת מהילד והוא נותר חסר אונים בהתמודדות עם החוויות הטראומטיות. לכן, כדי לעזור לילד לעשות מעין

10

תיקון לחוויות הקשות שעבר, יש חשיבות עצומה בקידום תחושת המסוגלות שלו. לשם כך, יש לתת לילד להשתתף השתתפות פעילה בנעשה בסביבתו ולאפשר לו לגלות את הכוחות הרבים הטמונים בו. באופן ספציפי, במסגרת ההליך המשפטי, חשוב מאוד לחזק את היכולות והכוחות של הילד ביחס למסוגלות שלו לבטא את דעתו. כמו כן, חשוב מאוד לראות ולזהות הצלחות קטנות כגדולות ולהדהד אותן באוזניו של הילד. לעורך דין שמייצג ילד זמן ממושך יש יתרון עצום בכך שהוא נוכח בצמתים משמעותיים בחיי הילד ויכול להזכיר לו הצלחות, תהליכים שעבר ואתגרים שהתגבר עליהם, וכך לקשר בין חלקים מנותקים בחייו. – אפשר לומר למשל: "אני מעריכה מאוד את ההחלטה רעיון לפרקטיקה: שלך להשתתף בדיון, נשמע שזה חשוב לך מאוד"; או: "אני מעריכה מאוד את הנכונות שלך להגיע לדיון ולשתף את כולנו במה שאתה מרגיש ובמה שחשוב לך". 3 . ראיית צורכי הילד ותגובה מותאמת אליהם • מתן כבוד לגבולות הילד חשוב מאוד בשני היבטים: מתן כבוד לגבולות: הטראומטי והתרבותי. ראשית, ביחס לפריזמת הטראומה, שיח עם ילדים שחוו חוויות חיים טראומטיות עלול להתאפיין בדיווחים מקוטעים, בשימוש במילים מועטות ובהדגמות ספונטניות, וכן בדיווחים רגרסיביים ולא קוהרנטיים. כמו כן הילד עשוי להימנע לחלוטין מלשתף על אודות החוויות הטראומטיות שחווה; הוא עלול לשתוק ולסרב לספר עליהן. הדבר נכון בייחוד בתחילת הקשר כשטרם נבנה האמון עם אשת המקצוע החדשה. חשוב לכבד את הקצב של הילד ולא לדחוק בו לשתף במידע שעדיין אינו מוכן למסור. שנית, ביחס לפריזמה התרבותית, חשוב להיות ערניות למאפייני החברה שהילדים גדלים בה. תרבויות שונות למשל מקדמות ערכים שונים ביחס לביטוי רגשי ולשיתוף פעולה. חברות סגורות, שבהן החוקים והנורמות הם קפדניים, עשויות להערים מכשולים רבים בדרכם של הילד ומשפחתו, בשיח ובשיתוף פעולה עם גורמים מחוץ לקהילה. כך, ילדים מחברות מסוימות אינם רגילים ששואלים אותם לדעתם והם יקבלו עליהם מה שהמבוגרים יקבעו, בעיקר ההורים. לכן עצם רעיון ההשתתפות בקבלת החלטות על חייהם, וקל וחומר רעיון הייצוג המשפטי, שהוא עצמאי מהוריהם או מדמויות סמכות אחרות, יכול להיראות להם זר מבחינה תרבותית, ואפשר שהם לא ידעו כיצד להגיב אליו ויגיבו בשתיקה או בפליאה. – כאשר מדברים על נושאים רגישים, הסבירי מדוע רעיון לפרקטיקה: חשוב לשוחח על הנושא, וכיצד הדבר יעזור לקדם את האינטרסים של הילד בהליך המשפטי. למשל אמרי: "אני צריכה להבין את החלק הזה בסיפור שלך כדי לייצג אותך טוב יותר בבית המשפט. אתה יכול לשתף

11

אותי במה שנוח לך לדבר עליו"; "הרבה פעמים ילדים ומבוגרים רואים את הדברים אחרת וזה בסדר". – הקפידו לתאם מראש פגישה עם הילד, וודאו עימו היכן יהיה לו נוח לקיים אותה: בחדר הפרטי שלו (בבית/בפנימייה), במרחב ציבורי בבית או מחוץ לו. • מגע פיזי, ולו העדין ביותר כמו נגיעה קלה בגב, יכול הימנעות ממגע פיזי: להיות טריגר טראומטי עבור נפגעי טראומה. נסי להיות ערנית לשפת הגוף של הילד ובקשי תמיד רשות לפני שאת יוזמת מגע פיזי. – במקום מגע פיזי, השתמשי במילים מחזקות כמו "אני רעיון לפרקטיקה: כאן עבורך" או בשפת גוף כמו הנהון ושמירת קשר עין. פני לילד בשמו לאורך השיחה והביעי אמפתיה כדי להפגין תמיכה. • ילדים נפגעי טראומה יכולים להפגין התנהגויות מאתגרות, סבלנות וגמישות: כמו סגירות, היעדר קשר עין, עיסוק בפלאפון, התפרצויות זעם ובדיקת גבולות. חשוב לבחון את תגובות הילד ואת הוויסות הרגשי שלו ולהגיב באופן מותאם ורגיש לרמות הוויסות שלו. ייתכן שחלק מהילדים יהיו נסערים, ולכן יהיה חשוב ללוות את ההתנהגות של הילד במילים. למשל: "אני רואה שאתה נסער מאוד", או: "אני רואה שאתה רוצה לצאת הרבה מהחדר". נסי להיות סבלנות ושמרי על נוכחות רגועה ויציבה. – אם ילד מתחיל לגלות התנגדות או קושי פיזי רעיון לפרקטיקה: (תזזיתיות, כסיסת ציפורניים, תוקפנות), עצרי והכירי בתחושות שלו. אמרי משהו בסגנון: "נראה שקשה לך להמשיך בשיחה כרגע. מה יכול לעזור לך? האם תרצה הפסקה קטנה ונחזור לדבר על הנושא / נחזור לפגישה מאוחר יותר". כל אלה יסייעו לילד להבין שאשת המקצוע רואה שהוא מבטא את המצוקה שלו בהתנהגות ובצרכים הגופניים שלו. • ילדים יכולים להגיב לבשורות קשות לגיטימציה לביטוי רגשי של הילדים: בדרכים שונות. ייתכן שילדים יקפאו ולא יגיבו, ייתכן שילדים יהיו נסערים, ישתוללו ויתפרעו. ילדים יכולים לפרוץ בבכי, הם יכולים לצחוק ולבקש להמשיך לשחק. בראי הטראומה כל תגובה היא לגיטימית וכל תגובה היא בסיס להמשך הקשר עם הילד. חשוב לאפשר כל ביטוי רגשי של הילד ולתת לו מרחב של תוקף ונראות. חשוב לתת לו לבטא את תחושותיו בספונטניות ובאותנטיות, לתת לו להרגיש שיש מקום לכול, ולשדר שאנחנו כאן איתו כדי לעזור לו, ושאיננו משאירים אותו לבד. – אפשר למשל להגיד: "אנשים שונים מתמודדים עם רעיון לפרקטיקה: דברים קשים באופנים שונים. מותר לך לבכות/לצעוק/לצחוק...", או: "אני כאן כדי להקשיב לך ולעזור לך. כאן מותר לך לספר ולהגיד הכול".

12

• לטראומה יש אפקט מצמצם. לעיתים נקבל מהילד צמצום רגשי וקוגניטיבי: תיאור שיישמע לנו חסר רגש, מרוחק ומנותק, אף שהעובדות הן קשות. ההסבר לכך הוא שיש בטראומה כדי לצמצם את המנעד הרגשי של הנפגע ואת האופן שהוא ידווח עליה. בהיבט הקוגניטיבי, לפעמים נקבל מהילד תיאור שיש בו הסבר "שטוח" ולינארי, כאילו דבר אחד גרר לשני ("בגלל שעשיתי ככה, קרה ככה"). לפעמים נקבל הסבר שאין בו מורכבות אלא צמצום ואף ביטול של הפגיעה ופיצולים בסיפור בין טובים ורעים. חשוב להכיר בתיאורים מסוג זה כמייצגים את ההשפעה של הטראומה על הילד. חשוב "לתרגם" את מגוון האפקטים לבית המשפט, על מנת למנוע פרשנות שגויה של תגובות הילד. • ילדים שחווים פגיעה מתמשכת, בעיקר כשהפוגע ייחוסים עצמיים שליליים: הוא בן משפחה קרוב, נאלצים להתמודד עם מציאות בלתי נסבלת של תלות בדמויות, שמצד אחד מיטיבות עימם ומטפלות בהם ומצד שני פוגעות בהם. בכדי לשמור על קוהרנטיות והיגיון פנימי בתוך המציאות הזו, ילדים ייטו להאשים את עצמם במצב, ואף להצדיק את התוקפן, להגן עליו ולהפנים את האגרסיביות כלפיהם. למשל: "אבא מרביץ לי מדי פעם, אבל רק כי חשוב לו שאני אהיה תלמיד טוב". תחושות אשמה ובושה וקבלת אחריות לעצם הפגיעה, הן אינהרנטיות לפגיעה מאדם קרוב. בחלק מהמקרים נוצר דימוי עצמי של ישות פגומה, לא בסדר לכן זה בי כמעין הסבר של האדם לעצמו למה שקורה: "משהו ". נוסף לכך, ילדים רבים עלולים להרגיש שותפים למעשים לי קורה דווקא (בגלל דינאמיקת הפגיעה / דפוס התגובה של הילד ועוד). הילדים האלו עשויים להרגיש אשמים בכך שלא התנגדו או ברחו מהסיטואציה (אף על פי שלא הייתה להם אפשרות כזו) ולהתבייש במה שקרה להם. ילדים שמרגישים כך עשויים להתקשות להשתתף בהליכי ההגנה; הם עשויים לנסות למזער את הפגיעה ואת השלכותיה ואף להכחיש אותה. – מתן תוקף לילדים במצבים קשים אלה הוא רעיון לפרקטיקה: הפרקטיקה החשובה ביותר ובאופן מפתיע גם הפשוטה ביותר. במתן תוקף הכוונה להדהוד התחושות והמחשבות של הילד. מתן תוקף כולל גם לחזק את הילד ולהודות לו שהוא עזר לנו להבין אותו. למשל: "טבעי מאוד שתחשוש... הרבה ילדים חוששים משינוי כזה..."; או: "תודה שעזרת לי להבין טוב יותר למה חשוב לך ללמוד בפנימייה"; או למשל: "תודה שהסברת לי על המצב שלך ושל האחים שלך". – ביחס לתחושת אשמה או לאחריות שהילד עשוי רעיון לפרקטיקה: לחוש, אפשר לומר לילד: "מובן לי מאוד למה אתה מרגיש שאתה צריך להישאר בבית ולעזור לאימא עם אחייך הקטנים. חשוב שתדע שזה התפקיד שלנו, המבוגרים, לדאוג להם".

13

– כאשר עושה רושם שהילד עסוק בהצדקת התוקפן רעיון לפרקטיקה: ובהגנתו, חשוב שלא להיכנס לעימות או להתווכח עם הילד אלא לתקף את רגשותיו ולומר: "אתה רוצה מאוד לעזור לי להבין עד כמה אימא/ אבא הם הורים טובים כלפיך ואוהבים אותך. אני מקשיבה ושומעת עד כמה הם חשובים לך ואתה אוהב אותם". • טריגר טראומטי הוא בעצם מאזכר התמודדות עם טריגרים טראומטיים: טראומה שעשוי לבוא לידי ביטוי בריח, בטעם, בצבע, במראה, בחפץ, בסיטואציה מסוימת, במנח של הגוף וכדומה, ובאמצעות ערוצים חושיים אלו להציף את הטראומה אל תודעתו של הילד, באופן חודרני, עצים ובלתי נשלט. ילדים שחוו אירועים טראומטיים עשויים להגיב פעמים רבות במצוקה גדולה כלפי אירועים שעשויים להיתפס כפעוטים או כזניחים לאדם החיצוני לסיטואציה, אך מהווים טריגר טראומטי עבור הילד. על כן, הבנת מופעי טראומה אלה, זיהוים ותגובה מותאמת להם, הם חיוניים כדי להבין את הפגיעות של הילד ולסייע לו להחזיר לעצמו שליטה על גופו ועל רגשותיו. • אם צפוי שהילד יתקל הכנה של הילד להתמודדות עם טריגרים טראומטיים: בטריגרים טראומטיים בייצוג ובהליך המשפטי (ואין דרך להימנע מהם), יש להכין את הילד לאפשרות הזו ולשאול אותו למה יהיה זקוק במפגש עם אותו הטריגר. – נסי להישאר קשובה לביטויי מצוקה לא מילוליים רעיון לפרקטיקה: כמו בכי. לחלופין ניתוק או אפקט לא מותאם של הילד עשויים להצביע על חוויה דיסוציאטיבית שהופעלה. שימי לב לשפת הגוף ולהתנהגויות שנראות פשוטות לכאורה אך עשויות לשאת משמעות עמוקה. כאשר את רואה שינוי שמרגיש כמו תגובה לטריגר טראומטי, את יכולה לפנות אל הילד ולומר לו: "אני רואה ש... מה שלומך? מה יכול לעזור לך עכשיו?". במקרים של היעדר ויסות רגשי, אפשר להזמין את הילד לשתות מים, לנשום, או לצאת יחד להליכה קצרה, אם מתאים. • חשוב להעלות את המודעות תיווך של הטריגרים הטראומטיים למערכת: בקרב גורמי המקצוע הנוספים השותפים בהליך המשפטי (בית המשפט, פרקליט, נציגי שירותי הרווחה) להקשר הרחב יותר של תגובת הילד. זיהוי ואיתור הטריגרים הטראומטיים יכול לאפשר לעורך הדין לבחון כיצד אפשר להתאים את ההליך המשפטי לצרכים הספציפיים של הילד, ככל שניתן, וכן להסביר ולתווך את תגובות הילד לגורם שמקבל את ההחלטות בעניינו. – סביר להניח שתראו את הילד יושב עם קפוצ'ון רעיון לפרקטיקה: על הראש ומגיב באדישות כשתשאלו שאלות. הוא לא עושה זאת כי הדברים אינם נוגעים לו, אלא כי במעמד הוועדה מול הוריו קשה לו להתייחס לחיים בפנימייה. תווכו זאת למשתתפים האחרים בוועדה וודאו כי לא מייחסים להתנהגות של הילד פרשנות שלילית.

14

͂ לסיכום: מעבר לדרישה האתית והאנושית שיש בזיהוי ובתיווך של טריגרים טראומטיים ובהכנה של הילד לקראתם, הרי שבפעולות אלו יש כדי לעודד ולקדם תהליך קבלת החלטות שמכיר במציאות של הילד הספציפי ומאפשר לו להשמיע את קולו באופן אותנטי ובטוח. 4 . חיבור לעוגני ביטחון ועוגני תמיכה בחיי הילד • יכולתם של ילדים להשתתף בהליכים מיפוי גורמי סיכון וחוסן בחיי הילד: במערכת הגנת הילד והמוטיבציה שלהם לכך נעוצות לא רק בגורמים אישיים כמו גיל, התפתחות אינדיווידואלית וחוויות החיים הספציפיות אלא גם בגורמים חברתיים. חוויות החיים הייחודיות של אנשים ומשפחות מעוצבות בהצטלבות מגוון של זהויות כמו מגדר, אתניות ומצב סוציו־אקונומי (מיקרו), והן משקפות מערכות ומבנים של מועדפות והדרה ברמה החברתית (מאקרו). המשמעות של התערבות מודעת הקשרי חיים היא קרדינאלית על מנת למפות את גורמי הסיכון והחוסן של הילד ומשפחתו ולעצב את ההתערבויות בהתאם. כפי שעל אנשי המקצוע לערוך מיפוי של גורמי הסיכון הכוללים את כל אזורי הפגיעה הידועים או האפשריים של הילד, יש למפות לזהות ולאתר מבוגרים תומכים או גם את גורמי החוסן. במיפוי זה אפשר קהילות תומכות (למשל מורים, בני משפחה, דמויות משמעותיות בקהילה הדתית שהילד משתייך אליה) שהילד בוטח בהם וסומך עליהם. מלבד האפשרות שגורמים אלה יעטפו את הילד ויתמכו בו בהליך, אפשר לקדם תפיסת עולם חיובית על ידי הדגשת הכוונות המיטיבות של גורמים בסביבתו. – שאלי את הילד, "עם מי אתה מרגיש בטוח?" וגייסי רעיון לפרקטיקה: את האנשים האלה כדי שיוכלו לתמוך בילד ברגעים קריטיים בהליך המשפטי. • ילדים שמתמודדים עם טראומה עשויים להתקשות הדגשת החוזקות: לראות את נקודות החוזק שלהם בעצמם. יש לשקף לילד אילו תכונות/כוחות אישיים מסייעים לו להתמודד עם האירועים ולסייע לו לראות את ההצלחות שלו, קטנות כגדולות, על מנת לקדם תחושת מסוגלות. – הזכירי לו כיצד התמודד עם סיטואציות קשות רעיון לפרקטיקה: ומאתגרות בעבר וכיצד התגבר עליהן. אפשר גם לחזק את היכולות של הילד לבטא את דעתו במסגרת ההליך.

15

ייצוג מודע טראומה של תינוקות ופעוטות

לילדים צעירים יש דרכים שונות להראות לנו מה הם מרגישים, בעיקר באמצעות מופעים התנהגותיים ולא במלל. ובכל זאת, מושגים כמו "השתתפות", "השמעת קולו" ו"ייצוגו" של הפעוט הם אפשריים בהינתן שעורך הדין ילמד לזהות את תגובתם של תינוקות ופעוטות לטראומה, שכן אלו פעמים רבות מיוחסות לגילו של הילד ולא לנסיבות חייו. על מנת לייצג נאמנה את הקטין בגילאים אלו, יש לאסוף מידע מגורמים הפוגשים את הילד (כמו מעון) ולהתבונן על תגובותיו לסביבתו ולמבוגרים המטפלים בו. תינוקות מגיבים לחייהם דרך פעולות יומיומיות כמו שינה, אכילה ויציאות, ובדפוסי ההתקשרות שלהם למבוגרים כמו היצמדות, הימנעות, בכי ומצוקה. גם תצפית או מידע המעידים על עיכובים או על נסיגה בהבעת סקרנות וחקרנות של הפעוט לסביבתו, יש בהם כדי להעיד על מצבו. גם בגילאים אלו חשוב לזהות טריגרים טראומטיים בתגובה למפגש עם המבוגר הפוגעני (בכי שאי אפשר להרגיע, הסטת ראש ועוד). בשל גילו הצעיר של הילד, חשוב שעורך הדין יתייחס להשלכות שיש לסיכון בהווה גם על עתידו, אם לא יחול שינוי בנסיבות חייו. רצוי לעגן ייצוג זה בתימוכין מחקריים. • אפשר לתווך גם לילדים צעירים מאוד שיח מודע טראומה עם ילדים צעירים: ולתינוקות את מה שקורה בחייהם. אפשר לייצג את קולם ולהשמיע להם מה עורך הדין הולך לעשות בעניינם. גם אם אינם מבינים את המילים, הם חשים את הטון. הדיבור עימם נותן פשר למה שהם חשים ואין להם מילים לבטא. חשוב שעורך הדין יסביר לקטין במילים פשוטות מה נדרש לו בגילו (ללכת לגן למשל) ועל אילו צרכים התפתחותיים הקטין לא קיבל מענה. יש לנסות לשים דגש על הכוונות המיטיבות של ההורה ועל מה שאינו יכול לספק בעת הזו (כשאפשר לעשות זאת באותנטיות). – : אפשר לומר לתינוק שהתקבלה החלטה כי יוצא לאמנה: פרקטיקה "ההורים שלך אוהבים אותך, אבל קשה להם לטפל בך עכשיו. אתה צריך שיאכילו אותך וידעו להרגיע אותך. אתה עובר למשפחה חדשה שתוכל לדאוג לך ולתת לך את כל מה שאתה צריך".

16

ייצוג מודע טראומה של ילדים עם עיכובים התפתחותיים

ביחס לילדים עם עיכובים התפתחותיים, לעיתים נוטים להניח שקשה לדעת מה הם רוצים באופן אותנטי, ולכן קשה לדבר במונחים של "השתתפות" בעניינם. חשוב לדעת שלמרות הקשיים של ילדים אלו בתחום השפה, התנועה וההבנה של סיטואציות חברתיות, הם כולם זקוקים לקשר מיטיב ובטוח והם בהחלט מרגישים כשפוגעים בהם. ייצוג מודע טראומה של ילדים אלו צריך להתייחס לצרכים הייחודיים שלהם ולכך שדווקא בשל הפגיעות שלהם, הם זקוקים לייצוג של הצרכים שלהם להגנה ולביטחון. נוסף על כך, ייצוג מודע טראומה של ילדים עם עיכובים התפתחותיים צריך להביא בחשבון שהעיכובים ההתפתחותיים עצמם עלולים להיות תוצר של הטראומה.

איך זה משפיע עלינו? כיצד ייצוג קטינים משפיע על עורכי הדין המייצגים

ייצוג קטינים מודע טראומה מביא בחשבון גם את ההשלכות של המפגש עם ילדים שחוו טראומה על המייצג. המפגש עם קטינים בסיכון שעברו פגיעה מצד מבוגרים שהיו אמורים לדאוג להם, הוא גורם סיכון לטראומטיזציה משנית. גם כובד האחריות בקבלת החלטות הרות גורל בעניין הקטין והצורך לייצג אותו נאמנה, יש בהם לגבות מחיר רגשי גבוה מן המייצג. לכן חשוב שהמייצגת תקבל תמיכה/הדרכה/ליווי בתהליך, גם כדי לחלוק בנטל האחריות ולבחון את מקצועיות התהליך, וגם כדי להתבונן במה שהיא מרגישה שמשפיע על הייצוג שלה את הקטין. התבוננות רפלקטיבית זו אינה בבחינת מותרות כי אם הכרח, על מנת לשמור על עורך הדין מפני שחיקה וטראומטיזציה משנית ולטייב את תהליך קבלת ההחלטות כך שיהיה טוב ומקצועי. , מסמך זה מעגן את העקרונות המרכזיים לייצוג קטינים בגישה מודעת לסיכום טראומה, על בסיס המחקר האמפירי והתיאורטי העדכני ביותר הקיים כיום בישראל ובעולם. ייצוג קטינים מודע טראומה נועד להבטיח כי ילדים נפגעים יזכו להכרה בצרכים הייחודיים של טראומה בכל שלבי ההליכים המשפטיים, לרבות

17

במסגרת מערכת היחסים בין הילד לבין עורך הדין המייצג. גישה זו מקדמת את טובת הילד, מחזקת את תחושת המסוגלות שלו ומאפשרת לו להשתתף באופן משמעותי ויעיל בהליכים הנוגעים לחייו. העקרונות המובילים כוללים את בניית האמון עם הילד, שמירה על שקיפות ומתן זכות בחירה תוך שמירה על רצונותיו וגבולותיו של הילד הספציפי. כמו כן, מודגש הצורך בהכנת הילד לקראת ההליך המשפטי, תוך תיווך מידע באופן נגיש, וליווי רגיש וקשוב לתגובות רגשיות ולתחושות חוסר אונים שעלולות להתעורר אצל הילד במפגש עם מערכת המשפט ועם מערכת הגנת הילד. העקרונות והכלים הפרקטיים המעוגנים במסמך רלוונטיים לעורכי דין המייצגים . ובכל הליך משפטי , בכל מצב התפתחותי בכל גיל ילדים ייצוג קטינים מודע טראומה דורש גם הכרה בהשפעות הרגשיות שהמייצגים עצמם עלולים לחוות, ולכן התמיכה הרגשית והמקצועית בעורכי הדין היא חשובה.

18

19

9765418 האוניברסיטה העברית, הר הצופים, ירושלים מכון חרוב, 077-5150304 • פקס 077-5150300 ’ טל

haruvinstitute www.haruv.org.il

youtube