מודל מעשי ליישום זכות הילד להשתתפות במערכת הגנת הילד

ההתבוננות בילד באמצעות שלוש הפריזמות לסיכום הבסיסים של המודל, הללו חשובה לאורך כל הליך ההתערבות עימו וצריכה להתרחש באופן מתמשך. התערבויות עם ילדים בסיכון נמשכות לעיתים שנים ארוכות. בשנים הללו הילדים גדלים, הצרכים שלהם משתנים, לפעמים הם חווים אירועים טראומטיים נוספים או מביעים את הטראומה שחוו בדרכים שונות. כמו הליך ההתערבות עצמו, גם ההשתתפות היא תהליך מתמשך של דיאלוג ושיח. השתתפות אינה חקירה, והילד אינו רק מקור להבנה של מה שקרה או לעדות של המקרה. חשוב לשוחח איתו כדי ליצור דיאלוג כן וגלוי, המתבסס על תשומת לב לצרכים וליכולות ההתפתחותיים שלו, לביטויי הטראומה שחווה, ולהקשר התרבותי־חברתי שהוא גדל בו. יש להתאים את דרך ההשתתפות לילד ולזכור כי לכל ילד בכל גיל יש הזכות להשתתף והזכות לבחור כיצד להשתתף. כמו כן, יש לשאוף לשתף ילדים בתוך מערכת יחסים בין הילד לבין דמות מוכרת. תפקיד חשוב של נשות ואנשי המקצוע במערכת הגנת הילד הוא ליצור קשר עם הילד על ידי מפגשים ושיח איתו. כדאי להסתכל על השתתפות כביסוס מערכות יחסים עם הילד, לא רק עם דמות אחת. לכל אינטראקציה של הילד במסגרת מערכת הגנת הילד יש פוטנציאל למימוש הזכות להשתתפות. המודל זכותו של הילד להשתתף בתהליכים הנוגעים לחייו במערכת הגנת הילד היא רב־ממדית ומתפרסת על פני רצף של שלבים, המתחילים במתן מידע לילד, ממשיכים בהכנה, בהקשבה לקולו ובמתן משקל לדעותיו, ומסתיימים במתן משוב. השתתפות הילד יכולה להתרחש בנקודות ובצמתים שונים בתהליך ההתערבות והטיפול במערכת הגנת הילד, הן במסגרת הליכים פורמאליים (כגון ועדות תכנון, טיפול והערכה, דיונים בבית משפט או הליכי חירום) והן בהליכים לא פורמאליים (כגון הערכה פסיכו-סוציאלית, בניית תוכנית טיפול ומעקב אחר יישומה). המודל הנוכחי מציג את זכות הילד להשתתפות על פי כל אחד מממדי הרצף, תוך התייחסות לדוגמאות מתוך ההליכים הפורמאליים והלא פורמאליים במערכת הגנת הילד. המודל מחולק לממדי השתתפות שונים, חשוב לקחת בחשבון שבמציאות הממדים השונים לעיתים קרובות חופפים. לדוגמה, מתן מידע ומתן קול לילד עשויים להתרחש במקביל, כך באותה שיח ניתן גם להעביר מידע לילד וגם לבחון את תחושותיו ועמדותיו באשר למה שנאמר לו.

17