מודל מעשי ליישום זכות הילד להשתתפות במערכת הגנת הילד

4 . הזמינו את הילד לשאול בעצמו שאלות שמעניינות אותו או שחשובות לו. הסבר ודוגמאות "מה לדעתך חשוב שאני אשאל אותך היום בפגישה שלנו?"; "אילו שאלות הן חשובות כדי שאבין טוב יותר מה יכול לעזור לך?" 5 . שימוש בשאלות ישירות או בשאלות הבהרה. נוסף לשאלות פתוחות, לעיתים צריך להשתמש גם בשאלות ישירות או בשאלות הבהרה, כדי להבין טוב יותר מה הילד רוצה או צריך וכדי לאסוף מהילד מידע קונקרטי יותר. גם בשאלות הישירות כדאי להתייחס לרגש שהתעורר בעקבות האירוע הקונקרטי. יש ליצור דיאלוג. שלב שמיעת הילד אינו חקירה, אלא דיאלוג בין שני בני אדם. לפיכך, חשוב להמתין לתשובות הילד, לאפשר לו שתיקה ומחשבה על השאלות שהופנו אליו ולהפנות קשב רב לתהליכי השיח איתו. חשוב שנזכור שהילד אינו ראיה. חשוב לאפשר שיח והקשבה לכל הווייתו. יש אנשי מקצוע שסבורים שבהבעת עמדה, הילד צריך לבטא עמדה ברורה של "כן ולא" או "רוצה ולא רוצה". יש להקפיד שלא לשגות בכך. ילדים בכלל, ובוודאי ילדים במערכת הגנת הילד, אינם יכולים להביע את העמדה שלהם תמיד באופן ברור, אבל יש להם רצון וצורך להביע את עצמם, גם אם הדברים אינם ברורים או שהם אמביוולנטיים. חשוב לזכור שהשתתפות אמיתית היא למעשה יצירת שיח שעוזר לילד להבין מה הוא רוצה וחושב – שיח של משא ומתן שמסייע לו לגבש את העמדות והתפיסות שלו.

הסבר ודוגמאות "באירוע שבו אימא השאירה אותך לשמור על אחיך, איפה היה אבא?" (שאלה ישירה); "ואיך הרגשת להישאר לבד עם אחיך?" (שאלה שמכוונת לרגש).

39