מכון חרוב - מודל מעשי ליישום זכות הילד להשתתפות במערכת הגנת הילד

. מתן המידע 1

זכות הילד להשתתפות כוללת בראש ובראשונה את זכות הילד לקבל מידע. מחקרים מלמדים כי ילדים המטופלים במערכת הגנת הילד לא קיבלו מידע מאנשי מקצוע על מה שקורה איתם, לא הבינו את תהליך ההתערבות ונסיבותיו, וגם כאשר אנשי מקצוע דיברו איתם, הם לא תמיד הבינו את הדברים. למתן מידע יש תרומה פסיכולוגית לילד. מידע מייצר פשר ומשמעות עבור הילד ביחס למציאות חייו, ביחס לשינויים המתרחשים מתוקף ההחלטות בעניינו והסיבות לקבלת החלטות אלה. מילים יוצרות סדר עבור ילדים. הדבר נכון גם ביחס לילדים צעירים מאוד, ומכאן החשיבות של שיח גם עם תינוקות. כמו כן, מתן מידע הוא חיוני לשם מימוש הממד הבא של ההשתתפות: הבעת עמדות ורצונות. ללא מידע הילד אינו יכול להבין ביחס למה עליו לבטא את העמדות והדעות שלו, מה מצופה ממנו ומה עתיד לקרות, מה ההחלטה שעומדת על הפרק ומהן ההשלכות הצפויות של כל החלטה. מכאן שמתן מידע הוא תנאי בסיסי וחשוב ליישום זכות הילד להשתתפות. המידע שניתן לילד צריך להתייחס למספר ממדים: מידע על מצבו של הילד; מידע על הסיבות והנסיבות שהביאו להתערבות של מערכת הגנת הילד בחייו ובחיי משפחתו; מידע על תפקידה וסמכותה של מערכת הגנת הילד – מיהם בעלי התפקידים השונים ומה הסמכות שלהם; מידע על אודות ההחלטות, תוכניות ההתערבות וההליכים בעניינו של הילד, ובכלל זה מידע על אודות הסיבות או השיקולים שהביאו לקבלת ההחלטות הספציפיות שהתקבלו; מידע על מה שצפוי לקרות בהמשך הדרך; מידע על הזכות של הילד להשתתף במערכת הגנת הילד ומידע בנוגע לזכויותיו במערכת הגנת הילד בכלל. יש להדגיש כי מתן מידע הוא רלוונטי לכל אורך תהליך ההתערבות ואינו ניתן רק בתחילת הדרך. יש לתת לילד מידע בהתאם לגילו, למידת בגרותו ולכשריו המתפתחים. יש להתאים את מתן המידע למאפייניו הייחודים, כגון שפה או מוגבלות אם קיימת. יש להשתמש בשפה שמובנת לילדים ולהנגיש להם את המידע במידת האפשר. .1 יש לתת לילד מידע בנוגע להיבטים הבאים המופיעים בחלק המתייחס למימד

20