מתווה לליווי ילדים שאיבדו הורה או אח במלחמת חרבות ברזל

כמו אימא/אבא" (ילדים בגיל הרך עלולים, למשל, למחות כשמאכילים או מרדימים אותם בדרך שאינם רגילים לה). אפשר להכיר בתחושה הזאת "הכול שונה מאז שאימא/אבא מתו, ואתה רגיל אליהם במילים . אם הם ורבליים די הצורך, אפשר לעודד את ולאיך שהם טיפלו בך" הילדים להנחות את ההורה כיצד לנהוג. בד בבד חשוב לעבוד עם ההורה, כי סביר להניח שגם אם ישתדל להתאים את עצמו לילדים ולהתנהג כמו ההורה המת, הוא לא תמיד יצליח, ויש הורים שייעלבו מהדחייה של הילד. • כדאי לשאול את הילד ואת ההורה אם יש חברים, בני קהילה או קרובי משפחה שהם רוצים לפגוש. ההמשכיות משמעותית בזמן אסון. כמו כן, הקשבה לצורכי הילד ולבקשותיו מעניקה תחושה של מסוגלות עצמית. במקרה של איבוד אח: • יחסי אחאים מאופיינים באמביוולנטיות רבה: קרבה רגשית בצד יריבות, חום ותמיכה בצד קנאה, רצון בשותפות בצד רצון בנפרדות. ילד שמאבד את אחיו מאבד אדם שמילא תפקידים רבים ומשמעותיים בחייו. לאחר האובדן הילד ממשיך לחיות בצילו של אחיו ולצד היעדרו. • ילדים שאיבדו אח מרגישים לעיתים שאיבדו גם את הוריהם, משום שההורים שהכירו השתנו. ייתכן ששמחת החיים שלהם השתנתה והם נראים כבויים. הילד, שרגיל לראות בהוריו דמויות חזקות ומגוננות, נחשף לפתע לחוסר האונים שלהם ואף עשוי להרגיש צורך להגן עליהם ולנחם אותם. • אובדן אח עשוי לעורר בילדים מגוון רחב של מחשבות ותחושות, ויש לאפשר להם לבטא את מכלול הרגשות שיעלו. הם עשויים לכעוס על הוריהם או על דמויות סמכות אחרות שלא שמרו די על אחיהם, ולחשוש שגם הם עלולים להיפגע ואף אחד לא ישמור עליהם. אחים שכולים רבים עשויים להרגיש תחושת אשם על שנשארו בחיים ועל שהם בכל זאת מסוגלים להמשיך בחייהם, להתקדם ולשמוח. הם "למה דווקא הוא מת ואני נשארתי יכולים לומר משפטים בסגנון: בחיים?" / "אילו אני הייתי מתה, גם אז הייתם עצובים כל כך?" • עבור ההורים, הילד החי עשוי לשמש תזכורת טראומטית לאובדן של ילדם. יש לסייע למשפחה להמשיך בשגרה לצד החלל שהותיר האח המת, מבלי לצפות שהילדים שנותרו ימלאו את מקומו.

11