מתווה להתערבות עם ילדים מיישובי עוטף עזה בנושא: אובדן חברים וקשרים עם קבוצת השווים

מענים מערכתיים

מלבד עבודה ברמת הפרט וברמת הקבוצה, יש להתארגן התארגנות מערכתית בסיוע לילדים בפן החברתי. הכוונה למערכות ולמוסדות כמו בתי הספר, או הקהילה שאליה הילד שייך, גם אם כרגע היא פונתה ושוהה במלון או במתחם אירוח. - מענים ברמת בית הספר 1 חלק ניכר מהקשרים החברתיים של ילדים נוצר, משתמר ומתחזק בתוך בתי הספר בזמן השהייה המשותפת היומיומית. לבתי הספר תפקיד מרכזי במתן המענים לילדים שהמערכת החברתית שלהם נפגעה בעקבות הטבח והמלחמה. * – ההמלצה היא הכשרה של בתי הספר להיות מסגרות מיודעות טראומה להכשיר גננות, סייעות, מורים, אנשי חינוך וכן עובדים סוציאליים שיעבדו עם בתי הספר, בנושא התערבות מודעת טראומה ושיח על טראומה. ההכשרה תקנה מידע על ההשפעות של טראומה, ואיך לדבר עליה עם ילדים צעירים ומתבגרים. במסגרת מודעת טראומה, לצוות החינוכי יש כלים מעשיים לשוחח עם ילדים על נושאים רגישים. את מי כדאי להכשיר? אפשרות אחת היא להכשיר את כל צוות בית הספר. אם הכשרה רחבה כזאת אינה אפשרית, ניתן למנות רפרנט (למשל, יועצת חינוכית, פסיכולוגית של השירות הפסיכולוגי חינוכי, או מורה מובילה) או להקים צוות מצומצם שיהיה אחראי על ריכוז ותכלול הנושא של טראומה ודיבור על טראומה בבית הספר. ההכשרה תכלול גם חומרים הנוגעים לתפקוד חברתי, מערכת קבוצת השווים וחברויות בחיי ילדים, כפי שמתואר במתווה הנוכחי. מדובר בהכשרות קצרות וממוקדות שיכולות לתת כלים יעילים לצוות המקצועי. בהכשרה צריך להתייחס לדיבור עם ילדים בגיל הרך, בגיל הצעיר וכן בגיל ההתבגרות. מתבגרים לרוב מדברים יותר עם חברים ופחות עם הורים ומורים. הנטייה הזו לא פעם מבלבלת מבוגרים באשר לאופן שבו נכון לתקשר עם מתבגרים. חשוב להכשיר את הצוותים הסוציאליים והחינוכיים ואת ההורים כיצד לשוחח עם מתבגרים על אירועי חיים קשים. * – מומלץ ליזום מספר מפגשים קיום מפגשים משותפים בין הילדים המפונים לאורך השנה ובהם ילדים שלמדו באותו בית הספר ופונו מיישובי עוטף עזה יפגשו זה את זה. מומלץ לקיים מפגשים על פי שכבת גיל ולא לערבב בין

21