מתווה להתערבות עם ילדים מיישובי עוטף עזה בנושא: אובדן חברים וקשרים עם קבוצת השווים

חבריהם מאשר עם משפחתם. החבורה שהם יוצרים היא רשת הביטחון שלהם. בעוד שילדים בגיל הרך וילדים צעירים מצליחים ליצור חברויות חדשות בקלות יחסית, בגיל ההתבגרות יצירת חברויות חדשות היא מאתגרת יותר. - פרספקטיבה של טראומה 3 המתווה הנוכחי מתבסס על ההכרה כי הילדים מיישובי עוטף עזה חוו אובדן של קשרים חברתיים וחברויות בתוך הקשר של טראומה מורכבת. חלקם חוו טראומה ישירה ואחרים חוו טראומה עקיפה בעקבות החשיפה לטראומה של חבריהם. הוא אירוע שהפרט חווה כאיום על השלמות הקיומית, הגופנית אירוע טראומתי ו/או הנפשית שלו. רוב הילדים בעוטף עזה לא רק איבדו את החברים שלהם, הם גם חוו בעצמם את האירוע הטראומתי, כאשר רבים מהם היו ביישובים שהמחבלים חדרו אליהם והיו בסכנת חיים. ניתן להניח שילדים רבים מיישובי , המתייחסת לחשיפה למספר רב של טראומה מורכבת עוטף עזה אף חשופים ל אירועים או גורמים טראומתיים. הילדים מיישובי עוטף עזה חוו אבידות רבות בקהילה שלהם, והם חווים אובדן של הבסיס המוכר והידוע, כמו הבית, היישוב, בית הספר, החברים והשגרה. לחשיפה לאירוע טראומתי יש השפעות ניכרות על תפקודים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים הילד, למשל על ויסות רגשי, על בחירת התנהגויות ועל חקירה ולמידה. לאירוע טראומתי יש השלכות גם על יכולתו של הילד לסמוך על אחרים ועל העולם, דבר אשר משפיע על יכולתם של חלק מהילדים הנפגעים ליצור קשרים חברתיים מיטיבים חדשים או לשמר קשרים חברתיים קיימים. אובדן של חבר אשר נחטף או נרצח עשוי להיחוות כאירוע טראומתי בפני עצמו, לא רק בשל האבל והעצב שהילד חווה, אלא גם משום שילדים מרגישים דומים לחברים שלהם. לכן אם החבר שלהם מת יכולה להיווצר אצלם חוויית "זה היה יכול להיות אני", כלומר חוויה של איום על השלמות הקיומית, הפיזית והנפשית שלהם. זו בתורה עשויה להוביל לתגובות של חרדה וקושי. נוסף על כך, מוות של חבר, במיוחד בנסיבות הנוכחיות, יכול לעורר אשמת ניצולים. הילד עשוי להרגיש אשם שהחברים שלו מתו והוא לא, ובעקבות זאת הוא עלול לפתח מחשבות שאין לו זכות להמשיך ליהנות מהחיים, להתפתח ולהתקדם, או אף לחוש אשם שהוא ממשיך לחיות. במקרים מסוימים הדבר עשוי להקשות על התפקוד הפסיכולוגי, הלימודי והחברתי של הילד. הוא יתקשה ליצור חברויות חדשות כדי לא "לבגוד" בחברות שהייתה או מחשש לאבד גם את החברים החדשים.

4