מתווה לליווי משפחות החטופים והנעדרים

מלחמת חרבות ברזל: מתווה לליווי משפחות החטופים והנעדרים

youtube נכתב על ידי: פרופסור כרמית כץ עובדת סוציאלית שוש תורגמן עובדת סוציאלית שולמית פרוכטר עורכת דין עופרה בן מאיר עובדת סוציאלית מיכל אביעד

9765418 האוניברסיטה העברית, הר הצופים, ירושלים מכון חרוב, 077-5150304 • פקס 077-5150300 ’ טל

haruvinstitute www.haruv.org.il

הקדמה , מספר בלתי נתפס של משפחות עובר ימים קשים 2023 באוקטובר 7 מאז מנשוא, ימים עמוסים בחוסר ודאות, כאב וטלטלה רגשית. יש משפחות אשר נכחו באוקטובר ומשפחות שלא נכחו באירועי הטבח, אולם היקרים 7־ באירועי הטבח ב להם מכול נלכדו בו. חלק מהמשפחות היו עדות למעשי אלימות קשה וטבח, היו נצורות שעות רבות בממדים, יקיריהם נרצחו, נחטפו או עדיין נעדרים. האי־ודאות המתמשכת בנוגע ליקיריהם, לצד הפרסומים והדיווחים הבלתי פוסקים ברשתות החברתיות ובערוצי התקשורת יוצרים מצב מתמשך של חרדה וכאב. בפתח המתווה אשר מיועד לליווי משפחות החטופים והנעדרים חשוב לתת תוקף ונראות ציבורית לטראומה הקשה שעברו, טראומה אשר כוללת בתוכה מרכיב קריטי של טראומת בגידה. טראומת הבגידה מגלמת בתוכה את התחושה כי המערכות אשר אמונות על הגנת המשפחות ועל החזרת יקיריהן אינן תמיד רואות אותן. חלק מהמשפחות מביעות כעס, זעם ותסכול, הן בשל התחושה שמי שאמור היה להגן עליהן הפקיר ונטש אותן, והן בהיעדר קשר ישיר ורציף עם מקבלי ההחלטות בנושא שחרור החטופים. בשל מורכבות טראומת הבגידה והשלכותיה, מן ההכרח כי עקרון השתתפותן של המשפחות לאורך כל תהליכי ההתערבות הוא שיוביל את מתווה הליווי למשפחות, תוך הפגנת גמישות לאורך כל הדרך. חשוב לציין כי המסע להשבת החטופים ארוך הוא. לאורך הליווי של המשפחות נצטרך לצעוד בשלושה נתיבים לכאורה מקבילים, שלעיתים קרובות יהיו רלוונטיים לאותה המשפחה. הנתיב האחד הוא מתווה הבשורה הטובה ובו יחזרו החטופים אל חיק המשפחה; הנתיב השני הוא נתיב הבשורה המרה ובו נתבשר כי החטוף אינו בין החיים; ובנתיב השלישי נצטרך להיערך למצב שלא נדע לאורך זמן מה עלה בגורלם של יקירי המשפחות. בגלל מורכבות שלושת הנתיבים פותח המתווה לליווי המשפחות בגישה רב־מערכתית הכוללת היבטים של משפחה, של הקשר ושל טראומה. קריטי להדגיש כי ליווי מיטיב של המשפחות יצריך מהעובדת הסוציאלית המתכללת למפות את כלל שחקני המפתח הרלוונטיים להתערבות בתוך היחידה המשפחתית. בניגוד למצבים של התערבות משפחתית בהקשר של טראומה בשגרה, שבהם היחידה המשפחתית היא לרוב מוגדרת ותחומה, ליווי משפחות חטופים ונעדרים יכלול התערבות מול תת־מערכות רבות במסגרת משפחתית וקהילתית שלא תמיד תהיה תחומה.

2

היבטים של המתווה

המתווה לליווי משפחות חטופים ונעדרים פותח על בסיס שלושה היבטים מרכזיים: אשר מבוסס על תאוריית המערכות המשפחתית. תאוריה זו ההיבט המשפחתי מציעה כי כל מערכת יחסים במשפחה משפיעה על חבריה כפרטים, על שאר תתי־מערכות ועל המשפחה כשלם. גישה זו רואה במשפחה יחידה שלמה שמורכבת מתתי־מערכות, כגון תת־מערכת הורה־ילד והתת־מערכת האחאית. אלה מובחנות על ידי גבולות ונשלטות על ידי כללים ודפוסים ייחודיים. איכות התפקוד המשפחתי משקפת את יכולת המשפחה להתמודד עם אירועי דחק ולנהל מערכות יחסים אינטימיות, כאשר לכל המודלים המתייחסים להערכת , גמישות ותקשורת. לכידות לכידות המשפחה יש שלושה מרכיבים מרכזיים: היא הקשר הרגשי ומידת המעורבות ההדדית שבין בני המשפחה. היא כוללת ממדים כגון גבולות, קואליציות ותהליכי קבלת החלטות, היחס שבין הזמן שבני משפחה מבלים יחדיו לבין הזמן בנפרד והמידה שהם חולקים חברים ותחביבים. משקפת את יכולת המשפחה לשנות את כלליה ואת תפקידיהם של גמישות חבריה כתגובה לשינויים או לדחק, כאשר החשיבות היא באיזון בין יציבות ושינוי. גמישות אף קשורה בסגנונות משא ומתן, שליטה, חינוך ויכולת בני המשפחה להביע את דעתם. משפחות יכולות לנוע בטווח של ממדי הלכידות והגמישות, והרמות האופטימליות משתנות במידה רבה לפי שלב החיים ההתפתחותי של המשפחה. חשוב לציין כי רמות הלכידות והגמישות כשלעצמן אינן מעידות על איכות התפקוד המשפחתי, אלא שמידת שביעות הרצון של כל בן משפחה מרמות הגמישות והלכידות היא החשובה. לצד ממדים אלה קיים ממד אשר מאפשר את התנועה על ציר הלכידות וציר הגמישות. תקשורת התקשורת שלילית כוללת, למשל, ביקורת ומסרים כפולים, ותקשורת חיובית מורכבת מאמפתיה, האזנה רפלקטיבית והערות תומכות. היא מאפשרת לחברי המשפחה לשתף זה את זה בצרכיהם והעדפותיהם המשתנים בנוגע למידות ההתאמה והלכידות. למידה, התבוננות והתערבות מול ממדים אלה הן חשובות בהיבט המשפחתי. – תאוריית הצטלבות מיקומי שוליים היא קרדינאלית ההיבט ההקשרי בהתערבות בהקשר ייחודי זה. "הצטלבות מיקומים" היא מסגרת תיאורטית המבקשת להבין כיצד מגוון של זהויות כמו מגדר, אתניות ומצב סוציו־אקונומי מצטלבות בחוויותיהם של אנשים או משפחות (מיקרו), ומשקפות מערכות ומבנים של מועדפות והדרה ברמה החברתית (מאקרו). ההיבט ההקשרי מבוסס על תפיסה רב־מערכתית ועל המשמעות המרכזית שיש למערכות שונות, פורמאליות ולא פורמאליות בחיי המשפחה. חשיבות מרכזית צריכה להינתן לכלל הקשרי החיים של בני המשפחה כמו מצבם הכלכלי והבריאותי, חווייתם החברתית והפוליטית ומערכות היחסים שהיו להם ויש להם עם

3

המערכות בחייהם. יש חשיבות רבה להתבוננות הקשרית בכל תהליכי ההערכה וההתערבות שיינקטו עם המשפחות. הוא מרכזי למתווה הנוכחי שכן משפחות החטופים חיים זמן היבט הטראומה רב בטראומה מתמשכת. מעשי האלימות הקשים ואירועי הטבח שהתרחשו הם אירועים טראומטיים, והעובדה כי היקרים להן נמצאים בשבי או נעדרים חושפת אותן לחוויה של תחושת סכנה ממשית לחיי כל בני המשפחה. יתר על כן, התמשכות האירועים הטראומטיים (לעיתים שעות ארוכות שילדים רבים ובני משפחותיהם נותרו ללא סיוע) העצימה את החוויה הטראומטית והוסיפה לה מורכבות נוספת בדמות טראומת הבגידה. במטרה לקדם את ההתמודדות עם הטראומה הקשה שנחוותה, ליווי משפחות החטופים והנעדרים חייב לאמץ פרספקטיבה מיודעת טראומה תוך תשומת לב ייחודית למניעה של טראומות נוספות בעקבות התערבות לא מותאמת.

במסגרת ליווי המשפחות חשוב להתייחס למספר נתיבים: 1 . "שגרת החיים" של משפחות החטופים והנעדרים 2 . נתיב קבלת החטופים 3 . נתיב הבשורה המר

4

. "שגרת החיים" של משפחות החטופים 1

נתיב זה עשוי להיות ממושך ומתסכל מאוד, ולו שלוש מטרות מרכזיות אשר מתבססות על כל אחד מההיבטים המנחים של המתווה: 1 . – סיוע לדינאמיקה המשפחתית שעשויה להיות מורכבת מאוד היבט המשפחה 2 . – סיוע ותיווך למערכות שונות שהן קרדינאליות לחיי המשפחה, היבט הקשרי כמו מערכות בריאות, מיצוי זכויות והתערבות מותאמת להקשרי החיים הייחודיים של המשפחה 3 . – סיוע למשפחה עם מופעי הטראומה ומתן מענים טיפוליים היבט הטראומה מותאמי עקרונות ההתערבות: תחילה חשוב לחדד כי ליווי משפחות החטופים והנעדרים יהיה ארוך טווח, וידרוש מהעובדת הסוציאלית רגישות, גמישות וקשב רב לצרכיהם. יתר על כן, חשוב לציין כי לא תמיד תרצה המשפחה קשר רציף עם העובדת הסוציאלית ויש לאפשר לכל משפחה את הקשר המתאים לה עם שירותי הרווחה. יש חשיבות מרכזית למיפוי מעמיק ומקיף של צרכים, פגיעויות וגורמי הערכה ותכנון: חוסן בחיי המשפחות, לאורך הליווי ולא רק בשלב הראשוני. על המיפוי להתייחס לבאים: – לצערנו, המשפחות שתלוו חוו יותר מאירוע טראומטי אחד מפת פגיעויות ולעיתים איבדו מספר דמויות משמעותיות בחייהן. חלק מהמשפחות כבר חוו אירועים טראומטיים בעברן. אופיים של אירועי העבר חשוב לעיצוב התמודדות המשפחות עם האירועים שנחשפו אליהם במלחמת חרבות ברזל. מפת הפגיעויות צריכה לכלול את כל אזורי הפגיעה הידועים או האפשריים של המשפחות טרם באוקטובר ובעקבותיו. חשוב במיוחד להתייחס לסוגיות של אלימות במשפחה, 7 סכסוכי גירושין בעצימות גבוהה, מחלות כרוניות של בני משפחה והזדקקות לסיוע כלכלי. – יש למפות את נקודות הכוח והחוסן של המשפחה תוך התייחסות מפת חוסן לחוסן של כל אחד מבני המשפחה, לחוסן ברמת המערכת המשפחתית ולמקורות של חוסן בקהילת המשפחה. תהליך ההערכה ימשך לאורך ליווי המשפחות וצריך לכלול את ציפיותיהן של המשפחה ושל תתי־מערכות שונות, החל בעובדת הסוציאלית המתכללת.

5

לעניין זה אתגרים מספר שעליהם יש לתת בניית אמון וקרבה עם המשפחות: את הדעת: ) אתגר טראומת הבגידה מהווה מחסום ביצירת הקשר בין המשפחה לרווחה 1( ולשאר המערכות ) אתגר היחידה המשפחתית המורכבת שבה תתי־מערכות רבות אינן תמיד 2( מסונכרנות בצרכיהן ובציפיותיהן ) אתגר שחקני המפתח המרובים הנמצאים בזירת ההתערבות וכוללים בין 3( השאר, מתנדבים וחברים לצד אנשי מקצוע מהמערכות הפורמאליות. חשוב לראות בבניית האמון והקרבה תהליך בעל מאפיינים ספיראליים ולאו דווקא תהליך לינארי. לעיתים ייחוו חוויות של אמון וקירבה ולעיתים חוויות של כעס, עוינות וחוסר אמון. להלן עקרונות מנחים שיסייעו לקדם את האמון והקרבה עם המשפחה: 1 . – העובדת הסוציאלית לא מתן מידע מדויק ושיתוף בחוסר אונים ובתסכול תמיד תדע מה קורה, וזה בסדר כל עוד היא שומרת על רמת אמון מרבית עם המשפחה 2 . – בכל הזדמנות שיש, חשוב לאפשר מתן זכות בחירה למשפחה למשפחה לבחור בין האפשרויות השונות שעומדות בפניה. עקרון זה מצוין להתמודדות עם מצבים מורכבים של טראומה ונמצא שהוא משפר יחסים בין אנשי מקצוע לפרטים ולמשפחות. 3 . – כל מה שהמשפחה צריכה בזמן קשה זה הוא לראות, להקשיב, להיות מישהי לצידה: מישהי שרואה את הקושי, המורכבות והתחושות שאין להם מילים, מישהי שמסוגלת להקשיב לכל התכנים ולמגוון הרגשות, מישהי שמסוגלת להישאר לצידם ברכבת ההרים הזו. 4 . – מתנה תרפויטית יקרת ערך היא לתת לאדם להרגיש מתן תוקף ונראות שהוא מובן. בהתערבות משפחתית הדבר מורכב אף יותר, בעיקר כי נרטיב משפחתי במצבים של טראומה מתמשכת איננו אחיד אלא לעיתים מורכב וקונפליקטואלי. משפטים כמו "אני מבינה את מה שאתם מספרים לי", "זה בוודאי קשה מאוד" הם חשובים על מנת לקדם את יחסי האמון והקרבה בין העובדת הסוציאלית לבני המשפחה.

6

5 . – הטראומה המתמשכת אשר צרובה בטראומה קולקטיבית סיוע בוויסות רגשי ובטראומת בגידה תערער את המרקם המשפחתי, הן של הפרטים במשפחה והן של היחידה עצמה. חשוב שהעובדת הסוציאלית תכיר במופעים אלה של ערעור הוויסות הרגשי, אשר עשויים לערער גם אותה, ותסייע בטקטיקות של וויסות. דוגמאות למשפטים מרגיעים: "אני פה איתך, אנחנו באמת לא יודעים מה קורה ומה יקרה וזה בלתי נסבל, אבל אני לצידך לאורך כל הדרך הזו". אתגר מרכזי יהיה לתכלל את קשרי המשפחה עם המערכות השונות, תכלול: הפורמאליות והלא פורמאליות. לצד מיפוי המעורבים השונים בחיי המשפחה, כדאי להכין טבלה פשוטה ובה יצוין לצד כל צורך שעולה מצד המשפחה, אם יש מי שכבר מטפל בצורך זה. שיטה זו תסייע לעובדת הסוציאלית המתכללת לאתר גורמים שנמצאים בחיי המשפחה ולזהות מעורבים "מיותרים" הן במתן מענים והן בחוויית המשפחה. זו ההזדמנות להיפרד מאותם גורמים ולהדק את המעטפת של המשפחה לכדי גורמים מסייעים וגורמים רצויים מצד המשפחה. עוד חשוב לציין כי עבודת התכלול צריכה להביא בחשבון צרכים ורצונות שונים של בני המשפחה ולפעול בהתאמה. מלבד תיאום וסנכרון מול הגורמים השונים, פעולות התכלול צריכות לכלול גם סיוע כלכלי ומיצוי זכויות (כולל תקציב גמיש לטובת הוצאות שוטפות), סיוע משפטי (כולל הסוגיות המורכבות של אפוטרופסות) ותיווך לסיוע רפואי ונפשי. בהקשר זה חשוב להדגיש כי החיים במציאות של טראומה מתמשכת עשויים להחמיר מצבים קיימים של חולי נפשי ופיזי ולכן חשוב לעודד את המשפחות לקבל טיפול רפואי ו/או נפשי במידת הצורך. לעובדת סיוע בהתמודדות עם פלטפורמות התקשורת והרשתות החברתיות: הסוציאלית תפקיד חשוב בסיוע למשפחה במינון החשיפה לתקשורת בהתאם למצב בני המשפחה. משפחות החטופים נמצאות במצב של חוסר וודאות מתמשך ולכן הכרחי לממש את זכותן לקבל מידע, לתמוך בהן רגשית אם המידע לא מגיע אליהן, ולתווך להן את השימוש בתקשורת וברשתות חברתיות. לשימוש בתקשורת וברשתות חברתיות חשיבות רבה, הן במתן במה ציבורית למשפחות ולפרטים לספר את מה שעברו ולקבל תוקף ונראות ציבוריים, והן בסיוע לאומי ובין־לאומי בהפעלת לחץ על החזרת החטופים. יחד עם זאת חשוב לדעת שהחשיפה לתקשורת ולרשתות החברתיות מגבירה לחץ בהקשרים של טראומה. החזרה על הסיפור מול גורמים שונים, צפיית בני המשפחות בעצמם בתקשורת כאשר הם חשופים ופגיעים – אלה אינם מופעים פשוטים וחשוב ללוות את המשפחות במציאת האיזון העדין והמורכב בין החשיפה לבין שמירה על רווחתן הרגשית. במצב של טראומה מתמשכת ייתכן שחלק מבני תיווך לגורמי טיפול מותאמים: המשפחות סובלים ממופעי טראומה שונים כמו פלאשבקים של אירועי הטבח, מחשבות חודרניות ומייסרות, ביעותי לילה וקושי לאכול. לכן חשוב לאפשר קבלת טיפול רגשי מלווה שיסייע להם להתמודד עם מופעי הטראומה ויקל בסבל הנגרם ככל האפשר.

7

חשוב להתייחס לדמויות משפחתיות בסיכון בתיווך לגורמי טיפול מותאמים . יש לשים לב בייחוד לצרכים של ילדים מוגבר לחשיפה לטראומה מתמשכת זו ובני נוער, תוך הצעת התערבויות תואמות גיל שיוכלו לעזור להם לבטא ולעבד את רגשותיהם ולהתמודד איתם. חשוב להציע הדרכה ותמיכה להורים בנסיבות מאתגרות אלו, תוך מתן כלים לשיח עם הילדים על המצב ולקידום הקשרים המיטיבים במשפחה גם בעת טראומה מתמשכת. גם בני משפחה מבוגרים עשויים להזדקק להתייחסות טיפולית ייחודית וחשוב להעניק להם תמיכה ממוקדת, כולל ביקורי בית וגישה לאנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש. לבסוף, חשוב לאתר בני משפחה בעלי פגיעות ייחודית, אם משום שהם בעלי מוגבלות או משום שבעברם טראומות נוספות וקשות (כמו ניצולי שואה), כדי לאפשר להם קבלת מענה וסיוע נפשי ממוקדים ומותאמים. לסיוע ולחיזוק רצוי לקיים פגישות ייעוץ משפחתיות לצד מתן סיוע נפשי פרטני, המשפחה תוך התייחסות לכלל תתי־מערכותיה. מפגשים ברמה המשפחתית נועדו לסייע לבני המשפחה לתקשר זה עם זה במצב זה של טראומה מתמשכת, לבטא את רגשותיהם וצרכיהם, לחזק את הקשרים המשפחתיים ולמנוע מצבי סכסוך או להפחיתם. היא התערבות נפשית אפשרית נוספת עבור המשפחות. התערבות קבוצתית משפחות החטופים עשויות להרגיש מבודדות ובודדות בזמן זה. חשוב לספק להן תמיכה חברתית ומרחב שבו יוכלו לחלוק את חוויותיהן, רגשותיהן ואסטרטגיות ההתמודדות שלהן. ניתן לעשות זאת על ידי ארגון קבוצות תמיכה שינחו אנשי מקצוע מיומנים ומיודעי טראומה ובהן יוכלו המשפחות לפגוש אחרות שעוברות חוויה דומה. חיבור המשפחה לעוגנים קהילתיים בחייה הוא קריטי על התערבות קהילתית: מנת לספק למשפחה התמודדות מיטיבה עם הטראומה המתמשכת. התבוננות מעמיקה ברווחה ובחוסן של משפחות מאפשרת להבין את התפקיד המרכזי של המעטפת הקהילתית בחייהן. במלחמת חרבות ברזל נפגעו אנושות קהילות רבות, ומשפחות איבדו לא רק את יקיריהן אלא אף את המעטפת הקהילתית הכה הכרחית לרווחתן. לכן המעטפת הקהילתית חייבת להשתתף בתהליך ההתערבות עם המשפחה. כמו כן, על העובדת הסוציאלית לסייע למשפחה במציאת חלופות למגורים כאשר יש בכך צורך. תחילה יש לזהות אם מציאותי שהמשפחה תמשיך להיות חלק מקהילת המקור שלה. אם יש אפשרות כזו, יש להעדיפה ולהוקיר אותה בכל תהליך ההתערבות. אם חזרה לקהילת המקור איננה אפשרית, חשוב לתת מקום גם לאובדן זה בחייה של המשפחה ולמצוא יחד איתה את הקהילה "החדשה" בהקדם. חשוב לציין שתתי־מערכות שונות משתייכות לקהילות שונות ולכן חשוב שהעובדות הסוציאליות השונות ישמרו על קשר ויחשבו על חיבור לעוגני קהילה מיטיבים.

8

. נתיב קבלת החטופים 2

אם המשפחה התבשרה בבשורה טובה על קבלת בני המשפחה החטופים או חלקם, חשוב לזכור: גם המשפחה עצמה המצפה לחטופים יכולה "לחוות נפילה" אחרי חזרת בן המשפחה החטוף. כרגע המשפחות ממוקדות במטרה להחזיר את יקיריהן. כל משאביהן מושקעים בהשגת מטרה זו (תקשורת, צעדות, ראיונות בתקשורת הזרה וכו'), אך לאחר השיבה עלולה להיווצר תחושת ריק וצריך לתת עליה את הדעת. יתר על כן, משפחות רבות משהות את המפגש עם האובדנים שחוו וסיום תקופת המאבק והפעילות האינטנסיבית סביבו וכך בשלב זה עשויים לצוף מופעי טראומה. לכן בהקשר זה יש להמשיך ללוות את המשפחה ובמידת הצורך לתת לה סיוע רגשי, גם בחודשים שלאחר חזרת החטופים. עקרון מרכזי בסיוע למשפחה עם קבלת החטוף/חטופים הוא קידום שיח פנימי של המערכת המשפחתית. להלן מספר עקרונות מנחים לשיח במסגרת המשפחה: 1 . – חשוב להיות מוכנים למורכבות של כל התכנים ועל כל הרגשות דיבור על רגשות. הרגשות שיביעו השבים לא תמיד יהיו צפויים (למשל געגועים לחוטף שהיה אחראי עליהם, או לאדם אחר שהיו שבויים איתו). גם בני המשפחה עשויים להתקשות להתרגל ליקירם שחזר מהשבי, וחשוב לאפשר להם להביע את הקשיים שלהם. חשוב לציין בהקשר זה כי המפגש המחודש בין השב לבני משפחתו עשוי להיות מפגש בין "מוכר" לבין "זר" כאשר צריך לתת הכרה לתהליכי השינוי הרבים שעבר השב ובני המשפחה. 2 . הקשבה ושימוש בשאלות פתוחות, אפשר לשאול למשל: "רציתי לשמוע ממך על הימים שלא היית כאן. ספר לי מה היה איתך?" "ספר לי עוד על מה שקרה לך." "אתה אומר ____, למה אתה מתכוון?" יש לשתף גם בימים שעברו על המשפחה ובסיפורים שחשוב לה לחלוק. 3 . – יש להדריך את המשפחה לחזק את השב בכל שיתוף מתן תמיכה ולהעניק לו תמיכה רגשית. "אני מבינה את מה שאתה אומר, זה נשמע קשה מאוד." "ספר לי על המחשבות שהיו לך בימים הללו?"

9

4 . שאילת שאלות שמכוונות להתמודדות – למשל: "ספר לי מה עזר לך בימים האלה?" הכוונות המיטיבות של המשפחה ושל דמויות יש להוסיף אמירות בדבר משמעותיות נוספות: "אני פה ואני אעשה הכול כדי לעזור לך לעבור את כל זה וכדי שתרגיש מוגן ובטוח." מסרים לבני המשפחה עם קבלת החטוף: הכרחי להציע למשפחה לערוך מפגש הכנה לבני המשפחה טרם קבלת השב ולהתייחס לעקרונות הבאים: 1 . יש להדריך את המשפחות כי אין החזרת השליטה לחטוף ומתן הבחירה: להרבות במגע ללא רשות החטוף, חרף הגעגועים והדאגה הגדולה אליו. חיבוקים ונגיעות צריכים להיעשות בהסכמה כדי להחזיר לו את תחושת השליטה והאוטונומיה, גם על גופו. עליו לבחור בביטויי חיבה גופניים ("אתה מרשה שאתן לך חיבוק?"), וכן להחליט באשר למקלחת, לסיוע להתלבש, ללכת או כל פעולה אחרת. הנטייה הטבעית תהיה לגונן על השבים, אך יש לזכור ולהזכיר למשפחות להתייעץ עימם ולהקשיב לרצונותיהם. 2 . לאור ההתרגשות והציפייה הרבה, תתכן נטייה לתשאל רבות מיעוט מלל: את החטוף ולהרבות במילים. מומלץ לנסות להקשיב בעיקר ולהיות נוכחים. 3 . ייתכן כי רבים מבני המשפחה, החברים והמכרים מינון דמויות ומפגשים: יבקשו לפגוש את השב סמוך לשחרורו. יש להמליץ למשפחה לא לאפשר מפגשים עם אנשים רבים, להגביל את מספר האנשים שישהו במחיצתו ביממה הראשונה ולחשוף אותו בהדרגה למפגשים עם קרובים ומכרים. מומלץ לשאול את השב אם יש מישהו שהיה מעוניין במיוחד לפגוש. 4 . מומלץ להימנע מביקורים מרובים ובפרט היעדר תקשורת וביקורי ידוענים: 24־ מביקורים של ידוענים. כמו כן, מומלץ להימנע מחשיפה לתקשורת ב השעות הראשונות (מומלץ גם לזמן ממושך יותר). יחד עם זאת, חשוב מאוד להתחשב ברצון השב ולכבד את בקשותיו; מתן זכות בחירה חופשית הוא הכרחי לתהליך ההתאוששות שלו ולהשבת השליטה על חייו. 5 . ייתכן שהשב יבקש לשאול על בני משפחה, הורים שיח ראשוני: וחברים. בשלב ההכנה חשוב לתכנן את אופן השיחה ביחד עם הדמויות המשמעותיות. כמו כן, מומלץ שהדמות המוכרת והמשמעותית לשב היא שתספק את התשובות, בנוכחות העובדת הסוציאלית ובתמיכתה.

10

6 . ייתכן מאוד כי בצל הטראומה של השב, הוא יתקשה להתמסר אמון: לדמויות שהיו אהובות וקרובות אליהם קודם לכן. זוהי תגובה טבעית שיש להכין את המשפחה לקראתה. יש להכיל זאת, ולשקם את האמון דרך התהליכים הטיפוליים שיתקיימו. ייתכן שחלק מהחטופים יחוו חיבור רגשי לאנשים שחטפו אותם או לאלה שהיו איתם בשבי; זוהי תגובה שכיחה ויש להכיל אותה בשלב זה. 7 . חשוב לאפשר לשב להראות את שחווה לאפשר מקום לטראומה: בהתנהגות ובאמירות, גם אם אלה מאתגרות את המשפחה. ההתנהגויות הן דרכו של השב לעבד את מה שקרה לו. התגובה המאפשרת של גורמי הטיפול ושל המשפחה לכל התנהגות ואמירה היא הדרך לומר לו: "אני פה איתך תמיד!" אם הוא חש צורך להסתגר, נוטה לבהות, ישן זמן רב או מתנהג בשונה מכפי שנהג בעבר – יש לאפשר זאת ולא לנסות לאתגר אותו או לשנות דפוסים אלו בשלב זה. המשך ליווי משפחות חטופים: ולהתייחס למגוון הצרכים ליווי ארוך טווח יש להמשיך להעניק למשפחות השונים ולאתגרים החדשים שיצוצו בהמשך. 1 . אפשר להניח שיידרש למשפחות פרק זמן תמיכה כלכלית וליווי תעסוקתי: מסוים בטרם יוכלו לשוב אל שגרת העבודה, ושעד אז הן יזדקקו גם לסיוע כלכלי. יש לעזור להן לממש את זכויותיהן, לקבל את התמיכה הכלכלית הנדרשת ולהשתלב בשוק העבודה. 2 . לעוגנים משפחתיים וקהילתיים המשך חיבור לעוגני משפחה וקהילה: תפקיד חשוב בהתמודדות ובהחלמה של משפחות ויש לעודדן להיעזר במשאבים אלה על ידי חיבורים לקהילה ולאירועים משמעותיים שבה, כמובן בקצב הנכון והמתאים עבור המשפחה. 3 . תמיכה רגשית: – טיפולים משפחתיים וטיפולים פרטניים לבני המשפחה (אם הם מעוניינים) – טיפולים התפתחותיים לילדים במידת הצורך – המשך הדרכה מלווה למשפחה: זיהוי מופעי הטראומה שהחטוף מתמודד איתם ומציאת פתרונות. יש להדריך את המשפחה כיצד נכון להתייחס למופעים אלו ולבנות עמה תוכנית טיפול ארוכת טווח. 4 . – יש להעניק למשפחות סיוע משפטי בעת סיוע משפטי ומיצוי זכויות הצורך ולוודא שהן ממצות את כלל הזכויות המגיעות להן.

11

. נתיב הבשורה המרה 3

יש משפחות אשר יקיריהן לא ישובו ויש משפחות אשר יידרשו להתמודד עם חזרה של חלק מיקיריהן לצד התבשרות כי אחרים שציפו להם אינם בין החיים. כאן חשוב להמשיך לסייע למשפחה בשלוש מטרות על: ( 1) סיוע בדינאמיקה המשפחתית שעשויה להיות מורכבת מאוד. ( 2) סיוע ותיווך למערכות שונות וקרדינאליות לחיי המשפחה כמו מערכות בריאות, מיצוי זכויות והתערבות מותאמת להקשרי החיים הייחודיים של המשפחה. ( 3) סיוע למשפחה בתהליך עיבוד האבל. לצד עקרונות ההתערבות שפורטו בחלקים הקודמים של המתווה, ההתערבות בנתיב זה תצריך: מתן בשורה מרה: מתן בשורה מרה דורש רגישות והיערכות. אנו מציעות את המודל הבא, המבוסס לצורך העברת מסר זה. חשוב לנו להדגיש כי מודל זה מכיל SPIKES על מודל עקרונות אשר רלוונטיים לא רק לבשורות מרות שנצטרך להעביר למשפחות, אלא בכלל לעקרונות של שיח עימן על תכנים קשים. 1 . יש לדאוג הכנה עצמית של הדמויות שיהיו מעורבות במתן הבשורה: שהדמויות הנוכחות והמבשרות ידעו את כל הפרטים הרלוונטיים, יתכננו מראש את המידע והמילים שהן מחליטות לומר ויקפידו על מסירת מידע מדויק בלבד. חשוב לדאוג לוויסות של מוסר ההודעה ולהכין אותו לשדר חוזק, ביטחון ונגישות. יש חשיבות לכך שבני המשפחה הם אלה שימסרו את הבשורה המרה בתמיכתה של העובדת הסוציאלית. 2 . יש למסור את הבשורה יצירת סביבה ("סטינג") מתאימה לקיום השיח: בחדר פרטי ושקט, ממועט היסחים. 3 . מתן בשורה מרה לבני משפחה בעלי רקע התפתחותי שונה מצריך מתן חשוב לבשר בכנות ובישירות כי יקיריהם מידע תואם גיל והתפתחות: נהרגו. יש להתאים את המילים לשלב ההתפתחותי של הפרט תוך שימוש בשפה קונקרטית וישירה והימנעות מפרטים שאינם רלוונטיים, הדבר רלוונטי הן במצב בו יש ילדים והן במצב בו יש בני משפחה עם מוגבלויות התפתחותיות.

12

4 . בחינת תגובות בני המשפחה, הוויסות שלהם ותגובה באופן מותאם חשוב לזכור ששלב זה של מתן בשורה מרה הוא קריטי בהמחשה ורגיש: לבני המשפחה כי הם נמצאים לצד אנשים שהם יכולים לסמוך עליהם. לכן ישירות, דיוק ותגובות אותנטיות הם חשובים ביותר (גם אם איש המקצוע בוכה ברגעים אלה, אפשר לומר "אני מצטער כל כך על הכאב שבאובדן שאתם חווים"). יש לציין: אין לראות בתהליך מתן בשורה מרה את ההזדמנות לטפל ולתת מענה לכל מה שעולה; זהו רק חלק אחד מתהליך ארוך שבני המשפחה יעברו. 5 . חלק מבני המשפחה עשויים להאשים את התייחסות לתחושות אשמה: עצמם במה שקרה ליקיריהם. חשוב לומר להם שמה שקרה אינו אשמתם, האשמים הם האנשים שפעלו באלימות קשה כל כך. 6 . יש לשאול את בני המשפחה אם יש הזמנת בני המשפחה לשאול שאלות: דברים נוספים שחשוב להם לדעת. אם יש להם שאלות, יש לענות ברגישות ובכנות, ואם לא יודעים כיצד לענות, להגיד בכנות: "הלוואי שהייתי יכול לענות לכם על זה, אבל אני באמת לא יודע". עיבוד אבל וויסות רגשי: תהליך עיבוד האבל והאובדן יתמקד בעקרונות הבאים: 1 . זיהוי מופעים של אבל ואובדן ועיצוב תגובה מותאמת אשר מאפשרת מתן תוקף וכבוד. 2 . התייחסות לתחושות אשמה ולהבעה של ייחוסים עצמיים שליליים. אין להיבהל מאמירות קשות אלא לשאול שאלות שמכוונות להבנה, כמו "אתה מרגיש שאתה שונא את עצמך, ספר לי על זה עוד". 3 . עידוד שאלות ושיח פתוח על האובדן, הגעגוע והאבל. 4 . שנמצאות בחייהן של המשפחות, ועידוד תזכורת לנוכחות דמויות מיטיבות

אינטראקציות מהנות וקרובות ביניהן. 5 . קידום אסטרטגיות של וויסות רגשי:

– נאפשר הצפה רגשית בסביבה מכילה – טכניקות להרגעה

6 . ידוע כיום כי תחושת מסוגלות התמקדות בחוסן ובכוחות של המשפחה. עצמית היא מנבא מרכזי לרווחה רגשית וחוסן בקרב פרטים שחוו אסונות. לכן יש להתמקד במסוגלות של הפרטים במשפחה וכן בתחושת המסוגלות

13

המשפחתית. יכולתם לדבר על המצב, יכולתם להרגיש, יכולתם ליצור אתכם קשר – את כל אלה ניתן לשבח באופן קונקרטי ופשוט: "אני מעריכה אותך כל כך על זה שאתה מגיע כל שבוע למפגש איתי, כמה כוחות יש בך".

כפי שניתן לראות, ליווי משפחות החטופים והנעדרים בכל שלושת הנתיבים הוא אתגר ייחודי שטרם נדרשנו לו. לכן חשוב לזכור את ארבעת העקרונות המנחים אשר יסייעו לקידום התערבות מיטיבה: 1 . – חשוב מאוד להתייחס לטראומה שבני המשפחה מתן תוקף ונראות עוברים. כל אדם שעבר טראומה ובוודאי טראומה בנסיבות קשות כל כך צריך לחוות חוויה מתמשכת של מתן תוקף ונראות לתחושות, למחשבות ולאירועים שחווה. כיצד ניתן לתת תוקף ונראות? מתברר שהדבר פשוט הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים: מתן מקום אמיתי לבני המשפחה להשמיע את חוויותיהם, לשאול אותם שאלות מתעניינות ולפנות קשב ממשי בזמן שהם מדברים. גם אמירות כמו "אתה עוזר לי להבין מה עבר עליך / אתה עוזר לי להבין איך אתה מרגיש" הן אמירות מקדמות חוויה של תוקף ונראות. 2 . – אחד הדברים הראשונים שנשבר בקרב קידום תפיסת עולם מיטיבה משפחות החטופים והנעדרים הוא האמונה כי העולם שסביבם הוא עולם מיטיב. להתערבות מיטיבה של העובדת הסוציאלית חשיבות מרכזית בבנייה מחודשת של השבר. חשוב לנו שהמשפחות יחזרו לראות את העולם כמקום שראוי להאמין בו ולבטוח בו. זו גם מטרת העל של כלל ההתערבויות. כל איש מקצוע וכל דמות משמעותית שבקשר עם המשפחה צריכים לזכור כי כל אינטראקציה איתה היא הזדמנות להדגים כיצד מתנהלים בעולם שניתן לסמוך עליו: מדברים פשוט, מדברים אמת (גם אם האמת קשה ועצובה), לא מבטיחים הבטחות שווא וכן מייצרים הזדמנויות שבהן המשפחה תטעם טעמים מיטיבים יותר של העולם. 3 . – החוויה הראשונית והמרכזית של טראומה היא תחושת מתן זכות בחירה חוסר אונים מייסרת והיא מחוללת ייחוסים עצמיים שליליים בקרב הסובלים מהטראומה. חשוב לזכור כי כל תגובה לטראומה היא סימן דופק, ויש לאפשר לבני המשפחה לדבר על הטראומה לא רק במילים. חשוב לתת לבני המשפחה כמה שיותר הזדמנויות לקחת שליטה על חייהם והדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא על ידי מתן בחירה. 4 . – תחושת המסוגלות קידום תחושת המסוגלות העצמית והמשפחתית משמעותה שהפרטים במשפחה והמערכת המשפחתית מתייחסים לעצמם כישות שבכוחה לפעול בעולם. קריטי לאפשר לבני המשפחה להשתתף השתתפות פעילה בסביבתם ולאפשר להם לגלות את הכוחות הרבים הטמונים בהם.

14

השיר הבא מאת סמדר וינשטוק מגלם את אופי הליווי של משפחות החטופים והנעדרים והטיפול בהן:

אִם ִּתּפְֹּג ָָדָם ָׁשׁבּור ִא ִּת ֹו ֵׁשׁב עַל סַף ה ֶַּׁשֶבֶר ָָאָרּור אַל ְתַּנ ֶַּסּה לְת ֵַּקּן ּום ָּדָבָר אַל ִּתּרְצֶה י ְִרְאָה ּובְאַהֲבַת הַּזּולָת ְּב ִא ִּת ֹו ֵׁשׁב ֶׁש ֹּׁלּא ְִהְיֶה ָׁשׁם לְבַד.

(סמדר וינשטוק)

הכשרה מקצועית לגורמי הטיפול שילוו משפחות חטופים ונעדרים: העובדת הסוציאלית המתכללת תיתן את המענה הכוללני למשפחות שנחשפו לטראומה. היא נדרשת לתת מענים במגוון תחומים ונדרשת להתערבויות רגשיות מורכבות מול בני המשפחה השונים. לקהילה המקצועית תפקיד משמעותי במתן תמיכה ובפיתוח המסוגלות המקצועית של העובדות הסוציאליות. חשוב ליצור קבוצת עמיתות לעובדות הסוציאליות המתכללות והיא תאפשר מרחב להתייעצות וללמידה משותפת תוך כדי ליווי מקצועי.

15

9765418 האוניברסיטה העברית, הר הצופים, ירושלים מכון חרוב, 077-5150304 • פקס 077-5150300 ’ טל

haruvinstitute www.haruv.org.il

youtube