מכון חרוב - מדריך לקבלת הילדים החטופים - מדריך המיועד לאחראים ולדמויות משמעותיות בחיי הילד

מדריך לקבלת הילדים החטופים מדריך המיועד לאחראים ולדמויות משמעותיות בחיי הילד

נכתב על ידי: עו"ד עפרה בן מאיר | ד"ר איילת רוזנטל | ד"ר פולה דוד | פרופסור כרמית כץ

2

הקדמה נשים ואנשים יקרים, ליבנו כואב מהמחשבות על הימים הנוראים שאותם עברתם ושאותם אתם עוברים. אנו מקוות כי מדריך זה יסייע לכן בהתמודדות עם חזרתם של היקרים מכל. מדריך זה נכתב עבורכם, המבוגרים המשמעותיים שילוו את הילדים שישובו מהשבי. המדריך מבקש להסביר מספר נקודות זמן ולנסות לסייע לכם לתת לילדים את המענה המתאים ביותר. יש לציין כי לצד השמחה והציפייה, ייתכן מאוד שתפגשו התנהגויות ומופעים אצל הילד, שיפתיעו אתכם ואף יקשו עליכם. זהו מצב נורמלי וצפוי, והוא יקבל מענה לאורך תהליכי הטיפול שתעברו ביחד.

המדריך מתייחס למספר נקודות זמן: 1 . ההכנה לקראת חזרת הילדים 2 . השעות הראשונות 24 – שלב קבלת הילדים 3 . השבוע הראשון מרגע החזרה 4 . מחצית השנה הראשונה והלאה

נקודת המבט ההתפתחותית 1 . יש לקבל החלטה על הדמות המשמעותית שתקבל את הילד, ולעדכן את גורמי הרווחה: אם לא מדובר בהורה של הילד עקב היעדר הורים, יש לקבוע דמות משמעותית עיקרית שתלווה את הילד. על דמות זו להיות הדמות שהילד יתגורר עימה, והיא הדמות המטפלת העיקרית.

2 . לשתף את גורמי הרווחה במידע רלוונטי על אודות הילד: – האם קרובי משפחה ודמויות משמעותיות נהרגו? נפצעו?

– היכן מתגוררת המשפחה כעת? לאן הילד מיועד להגיע? מי יטפל בו? – האם חסר למשפחה ציוד בסיסי עבור הילד (תרופות, בגדים, משחקים, ספרים, ציוד לימודי וכדומה)? – האם הילד מתמודד עם מחלה כרונית או מוגבלות התפתחותית כלשהי? – האם הילד נוטל תרופות באופן קבוע? – האם לילד יש צרכים מיוחדים (פיזיים, קוגניטיביים, תקשורתיים)? – מה הייתה התזונה העיקרית של הילד בביתו? האם ינק? האם שתה מבקבוק? האם אכל אוכל מוצק? האם יש לילד מאכל אהוב? – האם לילד הייתה חיית מחמד? האם היא בחיים?

3

3 . ביגוד תואם לעונה, נעליים, מברשת ומשחת להכין תיק עם ציוד בסיסי עבור הילד: שיניים, בקבוק מים, ספר/משחק אהוב, תרופות, משקפיים במידת הצורך וכדומה.

4 . יש להתייעץ עם העובד הסוציאלי להתכונן למתן בשורות מרות במידת הצורך: המלווה לגבי האופן שיש להודיע לילד, לבית ולקהילה על דמויות משמעותיות שאינן (בני משפחה/חברים/אחרים משמעותיים). שיח זה יתבצע בליווי מקצועי ובנוכחות העובד הסוציאלי, אך מומלץ שאתם תבצעו אותו. אם אינכם מרגישים יכולת לבצע שיח זה, אל תדאגו העובדת הסוציאלית תלווה ותסייע לכם בתהליך. 5 . חשוב להבין שהמפגש עם הילד עלול לשמור על עצמכם ועל הוויסות שלכם: להציף אתכם רגשית, ולצד ההתרגשות אולי אף יעורר מצוקה ויזכיר לכם את כל האירועים הקשים והטראומטיים שהתחוללו. יש להיעזר באיש מקצוע כדי ליצור עוגן בטוח ומאפשר לילד ברגע המפגש ולאחריו. אל תהססו להיעזר בעובדת הסוציאלית המלווה לצורך סיוע בוויסות רגשי ובהכנה מיטיבה למפגש המורכב. אין ספק שהגעגועים והדאגה הגדולה לילדים מעוררים החזרת השליטה לילד ומתן הבחירה: את הרצון לחבק את הילד מייד ולגעת בו. עם זאת חשוב להחזיר לילד את תחושת השליטה והאוטונומיה, גם על גופו. לכן יש לאפשר לילד בחירה ככל הניתן, גם ביחס לביטויי חיבה ), למקלחת, לסיוע להתלבש, ללכת או כל "אתה מרשה שאתן לך חיבוק?" פיזיים (לשאול: דבר אחר. 2 . לא אחת, לאור ההתרגשות והציפייה לפגוש את הילד/ה, תתכן נטייה לתשאל מיעוט מלל: אותו ולדבר הרבה. מומלץ להשתדל להקשיב לילד/ה, ולהיות נוכח. 3 . אין להציף את הילד/ה בממתקים עם חזרתו/ה. הדבר עשוי לסכן אותו הן מינון מזון ומתנות: ברמה הפיזית והן ברמה הרגשית. הפיצוי צריך להיות באמצעות תמיכה רגשית ולא בצורתו החומרית. 4 . ייתכן שרבים מבני המשפחה, מהחברים ומהמכרים יבקשו לפגוש את מינון דמויות ומפגשים: הילד בסמוך לשובו. מומלץ שלא לאפשר מפגשים עם אנשים רבים. יש להגביל את מספר האנשים שישהו במחיצת הילד ביממה הראשונה ולחשוף אותו בהדרגה למפגשים עם קרובים ומכרים. מומלץ לשאול את הילד אם יש מישהו שהוא מעוניין במיוחד לפגוש ולתת מענה לבקשותיו של הילד. 5 . מומלץ להימנע מביקורים מרובים ובפרט מביקורי ידוענים. היעדר תקשורת וביקורי ידוענים: השעות הראשונות (מומלץ גם לתקופה 24־ כמו כן, מומלץ להימנע מחשיפה לתקשורת ב ממושכת יותר). עם זאת, חשוב מאוד להתחשב ברצון הילד ולכבד את בקשותיו. מתן זכות בחירה חופשית לילד היא הכרחית לתהליך ההתאוששות שלו ולפיתוח אמון בכם! השעות הראשונות: 24 – שלב קבלת הילדים 1 .

4

6 . ייתכן שהילד יבקש לשאול על בני משפחה, על הורים ועל חברים. בשלב הקבלה שיח ראשוני: חשוב לקיים עם הילד שיח התואם לגילו, לאחר התייעצות ותכנון עם העו"ס. כמו כן, מומלץ שהדמות המוכרת לילד תספק את התשובות בנוכחות העו"ס ובתמיכתו. 7 . ייתכן מאוד שבשל הטראומה שהילדים חוו, הם יתקשו להתמסר לדמויות שהיו אהובות אמון: וקרובות אליהם קודם לכן – זהו מופע טבעי. ייתכן שהוא לא יהיה פשוט עבורכם, אולם יש להכיל אותו, ולחזק את האמון באמצעות תהליכי הטיפול שיתקיימו. יתר על כן, ייתכן שחלק מהילדים יביעו חיבור רגשי לאנשים שחטפו אותם או לאלה שהיו איתם בזמן שהותם בשבי – התגובה שכיחה וחשוב להכיל אותה בשלב זה. 8 . יש להעביר לילד את המסר שחיכיתם לשובו, שפעלתם רבות כדי שישוב, מסר של ביטחון: ושעכשיו הוא שמור ונשאר בחיק משפחתו/אוהביו. – במהלך השבוע הראשון לאחר החזרה 2 שלב 1 . מומלץ שהילד ישהה במרחב מוכר ובטוח ככל הניתן. 2 . מומלצת שהייה עם אנשים משמעותיים ומוכרים: יש למנן ביקורים של אורחים (כולל אנשים מפורסמים). 3 . יש לבנות שגרת ביניים: נרצה לייצר שגרה גמישה שתהיה מותאמת לצרכים ולרצונות של הילד. בשגרה זו חשוב להקפיד על מנוחה, על ארוחות מאוזנות, על פעילות גופנית מתונה בחוץ, ועל מפגש מצומצם עם חברים. שימו לב – השבוע הראשון אינו הזמן לבנות שגרה "רגילה" אלא רק שגרת יום שתעניק לילד תחושת ביטחון. 4 . יש לאפשר לילד להראות את הטראומה: חשוב מאוד לאפשר לילד להראות בהתנהגות ובאמירות שלו את מה שחווה, גם אם התנהגויות אלה מאתגרות אותנו. ההתנהגויות האלה הן דרכו של הילד לעבד את מה שקרה לו. התגובה המאפשרת שלכם לכל התנהגות ואמירה "אני פה איתך תמיד!" היא הדרך שלכם לומר לילד: אם הילד חש צורך להסתגר, נוטה לבהות, ישן זמן רב או מתנהג שונה מכפי שנהג בעבר (למשל חוזר להרטיב אפילו שהיה גמול, מבקש לישון עם מבוגר במיטה) – יש לאפשר זאת ולא לנסות לאתגר או לשנות דפוסים אלו בשלב זה. 5 . יש לקיים שיח פתוח ומפגש עם עובדת סוציאלית: יש לאפשר לילד לשוחח אתכם ועם האחרים המשמעותיים עבורו. חשוב לקיים מפגש אחד לפחות שיהיה משותף לכם, לילד ולעובדת הסוציאלית. מטרת המפגש היא לאפשר לילד לספר על מה שעבר, ולתת לעובדת הסוציאלית לסייע לכם בשיח עם הילד על נושאים אלו, תוך התייחסות לאופנים בהם ניתן לתמוך בו, ואיך להגיב להתנהגויות או לתגובות שונות של הילד, שעלולות להתעורר בזמן הקרוב.

5

6 . יש לקיים מפגש הדרכה שלכם עם עו"ס שיוכל לספק לכם מידע על תגובות אופייניות וצפויות של הילד/ה, וכיצד יש להגיב לתגובות הללו באופן מותאם.יש לקיים מפגש הדרכה שלכם עם עו"ס שיוכל לספק לכם מידע על תגובות אופייניות וצפויות של הילד/ה, וכיצד יש להגיב לתגובות הללו באופן מותאם. 7 . יש לחזק את המסוגלות העצמית של הילד – בשבוע הראשון (וגם לאחריו) נשאף לאפשר לילד בחירה ככל הניתן ונרצה לחזק את תחושת המסוגלות שלו. לדוגמה, אם הוא רוצה לבלות את זמנו בשימוש בפלאפון ובהתכתבות עם אנשים, אנחנו נאפשר את זה. מותר לתווך או להציע לילד פעילויות אחרות, אולם בסופו של דבר נרצה לעודד אותו כמה שיותר לבחירה עצמאית. למתן זכות בחירה לילד יש חשיבות מרכזית בהעברת המסר שאתם מאמינים בילד, ושהוא מסוגל להתמודד עם הכאב והטראומה ולצמוח מתוכם! 8 . מינונים: יש לאפשר מפגש עם דמויות משמעותיות, אבל צריך להיות קשובים לילד כדי למנוע "אתה עייף?" / "זה בסדר לך?" מצב של הצפה. ניתן לשאול: להלן מספר עקרונות מנחים לשיח: 1 . לאפשר לדבר על כל התכנים ועל כל הרגשות: חשוב להיות מוכנים למורכבות של רגשות; הרגשות שהילדים יביעו לא תמיד יהיו צפויים (למשל געגועים לחוטף שהיה אחראי להם) 2 . להקשיב ולהשתמש בשאלות פתוחות. אפשר לשאול למשל: "רציתי לשמוע ממך על הימים שלא היית כאן. ספר לי מה היה איתך". "ספר לי עוד על מה שקרה לך". "אתה אומר ____, למה אתה מתכוון?" 3 . לתת תמיכה לילד. לחזק את הילד על כל שיתוף ולתת לו תמיכה רגשית: "אני מבינה את מה שאתה אומר, זה נשמע קשה מאוד". "ספר לי על המחשבות שהיו לך בימים הללו". 4 . מומלץ לשאול גם שאלות שמכוונות להתמודדות, למשל: "ספר לי, מה עזר לך בימים הללו?" 5 . וכן להוסיף אמירות לגבי הכוונות המיטיבות שלכם ושל דמויות משמעותיות נוספות: "אני פה ואני אעשה הכול כדי לעזור לך לעבור את כל זה וכדי שתרגיש מוגן ובטוח". 6 . חשוב מאוד שלא לוותר על השיח גם עם ילדים צעירים ועם תינוקות שעדיין לא מדברים. כל ילד, בכל גיל תמיד יזכור את מה שחווה. גם אם הם יגיבו במשחק ולא תמיד נהיה בטוחים שהם מקשיבים – קריטי לזכור שהם זקוקים מאוד למילים שלנו, להבנה של מה שקרה ולמתן מילים למה שאנו רואים עליהם. חשוב להתייעץ עם העו"ס כדי לקבל הדרכה, יעוץ וליווי בקיום שיח שכזה.

6

נכתב בסיוע של: גל פרדימן, מיכל אביעד ומעיין ג'ייקובסון מצוות המחקר של מכון חרוב

עריכה ועיצוב שריי דייץ' עריכת לשון: סטודיו אלי דייץ' עיצוב גרפי: : דפוס מאור וולך הדפסה —

9765418 האוניברסיטה העברית, הר הצופים, ירושלים מכון חרוב, www.haruv.org.il • 077-5150304 • פקס 077-5150300 ’ טל